78,000 שקלים פיצויים בעקבות לשון הרע בין שכנים
דרגו את המאמר |
|

הכפשת משפחה אומנה בטענות שווא כנגד הטיפול בילדים – לשון הרע בין שכנים
במסגרת תביעת לשון הרע, אשר הוגשה על ידי בני הזוג המשמשים כמשפחה אומנה, נטען כי אדם המתגורר עימם ביישוב הכפיש את שמם בעניין הטיפול בילדיהם, הן בפני ציבור המתפללים בבית הכנסת, והן בפני הרשויות. לטענת בני הזוג, הנתבע פנה בתלונה לאחד מחברי הכנסת, והלין בפניו כי הם "נוהגים באלימות כלפי הילדים".
בעקבות התלונה נפתחה כנגדם חקירה אשר לא העלתה דבר. בני הזוג הוסיפו כי הנתבע כינה את התובע "בהמה" ו"גנב", עת הוא שהה עם בנו בבית הכנסת. לטענתם, הדברים נעשו בנוכחות מתפללים נוספים, וליד בנו של התובע. בנוסף, הנתבע המשיך וטפל "האשמות שווא" עליהם ברשויות השונות.
קראו עוד על לשון הרע:
- מקדונלדס תשלם פיצויים לאריאל מקדונלד
- אמת בפרסום עם פרסום הודעת משרד הבריאות אודות בעיות ביריד מזון
- לשון הרע על זמרת באתר האינטרנט נענע
- האם המכתבים ודרך הפצתם מהווים לשון הרע ופגיעה בפרטיות?
הנתבע טען מנגד כי ילדי בני הזוג מסתובבים ביישוב בלילות וגורמים לא אחת לנזקים. לטענתו, הוא "נאלץ" לפנות בעניין לחבר הכנסת, וזאת משום ש"הגיעו מים עד נפש". הנתבע הוסיף כי השיחה עם חבר הכנסת לא הייתה תלונה רשמית אלא שיחה חברית בעקבות היכרות מוקדמת בין השניים. בעניין הטענות האחרות, הנתבע הכחיש אותן מכל וכל.
התלונה לא הייתה "הבעת דעה"
בית המשפט קבע כי הפניה של הנתבע לחבר הכנסת הייתה תלונה לכל דבר ועניין ואין עסקינן ב"הבעת דעה ותו לא" כנטען על ידו. כמו כן, השופטת, הלית סילש, הוסיפה כי תלונה המוגשת לאישיות ציבורית, והעוסקת בהזנחה ואלימות כלפי ילדים, הינה תלונה אשר עלולה להשפיע על הקטינים.
השופטת כתבה בפסק הדין כי הנתבע ידע היטב שתלונתו תביא את רשויות הרווחה לחקור את המקרה. יתרה מכך, הדברים נאמרים ביתר שאת כאשר מדובר בנתבע אשר שימש בעברו גם כמשפחה אומנה.
בפסק הדין צוין עוד כי מבדיקות אשר נערכו במסגרת התלונה עלה כי בני הזוג התובעים התנהגו כלפי ילדיהם ללא דופי ולא היה דבר וחצי דבר מאחורי תלונתו של הנתבע. יתרה מכך, נקבע כי התלונה אשר הוגשה לחבר הכנסת על ידי האחרון נעשתה ללא עריכת בירור והדבר שלל את הגנת תום הלב בחסותה "ניסה הנתבע להסתתר".
הדברים התקבלו גם בכל האמור לגבי הטענות בבית הכנסת. השופטת ציינה כי הוכח שהנתבע קינטר את התובע ואת בנו בבית הכנסת תוך שהוא פונה אליהם בזלזול ומכנה את התובע בכינויי גנאי. זאת ועוד, השופטת ציינה כי היא מקבלת את טענותיהם של התובעים לכך שמדובר היה במספר מקרים, וההתעמרות בבית הכנסת לא הייתה אירוע חד פעמי.
מבחינת הנזק, בית המשפט פסק לתובעים פיצויים בסך 78,000 שקלים. 50,000 שקלים בגין תלונת השווא לחבר הכנסת (שהוגשה ללא בירור אמיתי), 8,000 שקלים בעקבות האירוע בבית הכנסת, ו-20,000 בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.