הקשר בין מחלת הסוכרת לשרות הצבאי

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 4.0 מתוך 5

בשנת 2007 פורסמו נתונים מטעם קופות החולים אשר לפיהם כ-290,000 ישראלים צרכו בשנה זו תרופות לטיפול בסוכרת. סוכרת הינה מחלה מטבולית אשר מתאפיינים בריכוזים בשיעור גבוה של גלוקוז בשתן ובדם. קיימות כיום שלוש צורות עיקריות של סוכרת המוכרות על ידי ארגון הבריאות העולמי – סוכרת 1 (סוכרת נעורים), סוכרת 2, וסוכרת הריון. על פי נתוני קופות החולים שהתפרסמו בדו"ח לעיל, 90% מהישראלים חולי הסוכרת סובלים מסוכרת מסוג 2, והיתר מסוכרת מסוג 1. בקרב הצעירים, שיעור חולי סוכרת 1 הינו גבוה משמעותית משיעור המבוגרים הלוקים בסוכרת זו.

חרף נפיצותה של המחלה בקרב האוכלוסייה, המדע טרם הניח ידו באופן ברור ומדויק על הגורמים הספציפיים לסוכרת (על שני סוגיה). עם זאת, ישנם מספר גורמים אשר ידועים כ"גורמי סיכון" אשר יכולים להביא לפרוץ המחלה. בין גורמים אלה ניתן למנות מטען גנטי, משקל, גיל, זיהומים ויראליים, תגובות מסוימות של המערכת החיסונית, שינויים בהרגלי החיים ועוד. כמו כן, אחד הגורמים אשר שמו נקשר לא אחת עם פרוץ מחלת הסוכרת הינו לחץ ותעוקה נפשית.

       קראו עוד בתחום:

• תביעה נגד קצין התגמולים להכרה בסוכרת נעורים
• האם שוטר יוכר כנכה שירותי הביטחון בגין סוכרת בה לקה לאחר רצח רבין?
• האם תרופות אותם נטל נכה צה"ל, לטיפול בהפרעה פסיכוטית, גרמו לסוכרת?
• סוכן מוסד לקה בסוכרת כתוצאה מהשירות הצבאי

השירות בכוחות הביטחון הישראליים, החל משירות החובה בצבא, וכלה בשירות בצבא הקבע ו/או בזרועות הביטחון וההצלה, עלול להיות מלחיץ ולגרום למתחים נפשיים לא פשוטים. אי לכך, פעמים רבות מונחות לפתחו של קצין התגמולים תביעות להכרה בסוכרת כמחלה שפרצה בגין תנאי לחץ בשירות. ה"מוקש" לעניין זה הינו היעדר אסכולה רפואית ברורה אשר תומכת בקשר הסיבתי שבין פריצתה של מחלת הסוכרת ודחק נפשי.

שאלת קיומו של הקשר הסיבתי הנ"ל טרם זכתה להכרעה בפסיקה, והוועדות אשר דנו בתיקים אלו קיבלו לא אחת החלטות שונות ואף סותרות. לאחרונה, בית המשפט העליון התייחס לכך בפסק דין אשר ניתן בעניין רע"א 8495/09 חנן בן אסייג נ' קצין תגמולים. השופט דנציגר, אשר עסק בסוגיה המשפטית הנ"ל בפסק הדין בעניין אסייג, פנה למחוקק והציע להקים ועדת מומחים אשר תיתן המלצות המבוססות על חוות דעת עדכנית בנוגע לקשר הסיבתי בין סוכרת ודחק נפשי.

יודגש כי למרות שהמחלוקת בנוגע להעדר אסכולה רפואית לעניין זה טרם הוכרעה, פעמים רבות הכיר בית המשפט בקשר שבין דחק נפשי במהלך השירות הצבאי ופרוץ מחלת הסוכרת. עם זאת, מנגד, פעמים רבות בתי המשפט דחו תביעות ובקשות אשר זהו עניינם. למעשה, כל מקרה נבחן לגופו, בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של החולה והשירות הצבאי.

דוגמא לפסק דין - שירות מלחיץ בשטחים ולבנון

לוחם אשר התגייס ליחידה קרבית ובמהלך שירותו הצבאי עסק בפעילות מבצעית בשטחים ובלבנון טען כי מחלת הסוכרת, אשר אובחנה אצלו בסמוך לשחרורו מצה"ל, הייתה תולדה של שירותו הצבאי. משרד הביטחון סירב להכיר באחרון כנכה צה"ל והלוחם הגיש תביעה בעניין לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הטענה המרכזית של משרד הביטחון הייתה כי למרות שהשירות הצבאי היה קשה מבחינה אובייקטיבית, הוא לא היה "חמור מדי" עבור המערער במקרה זה.

השופטת, מיכל רובינשטיין, קבעה כי הדין עם הלוחם. השופטת ציינה בפסק הדין כי השילוב של תנאי השירות האובייקטיבים של הלוחם, עם המועד בו החלו להופיע תסמיני המחלה, הטה את הכף אל המסקנה כי התקיים הקשר הסיבתי בין השירות לבין פרוץ המחלה. צוין כי למרות שמדובר במחלה שסביר להניח שקיננה בגופו של הלוחם עוד בטרם גיוסו, הרי שתנאי השירות היוו את הטריגר לפריצתה.

עא (ת"א) 3030/02