לשון הרע| הוצאת דיבה

 

מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין בנושאי לשון הרע ותביעת דיבה...

מאמרים בתחום

פסקי דין וחדשות
לשון הרע| הוצאת דיבה
לשון הרע - הוצאת דיבה

חופש הביטוי מהווה מרכיב חשוב במשטר הדמוקרטי, חלק בלתי נפרד משוק חופשי של רעיונות ,הגשמה עצמית, ובעצם כזכות יסוד של הפרט המשמשת כהוצאת קיטור כביקורת מול השלטון כפי שראוי המשטרים דמוקרטים.

חוק איסור לשון הרע אמור לאזן בין הזכויות. חוק זה הנו בעל אופי נזיקי מחוץ לפקודת הנזיקין. לחוק איסור לשון סעד סטאטוטורי שאינו מחייב הוכחת נזק בכדי לקבל פיצוי כספי.
 
עוד בנושאי לשון הרע:
 
 
מהי לשון הרע?

 

סעיף 1 לחוק קובע כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול:

 

  • להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם.
  • לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.
  • לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או   במקצועו.
  • לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית. בסעיף זה "אדם" – יחיד או תאגיד.

הכוונה בביטוי "שפרסומו עלול" היא לא תוצאתית. מספיק שהיתה פרסום או התנהגות מסויימת שהיתה  עלולה לגרום לאותה תוצאה המנויה בחוק. הבחינה היא אל מול האדם הסביר. בפרשת "אמסאלם ההומו" קבע השופט שאמסאלם צריך לקבל פיצוי שכן בחברתינו היום ביזוי אדם בשל מינו (סעיף 1 לחוק) עדיין נחשב להוצאת לשון הרע. 

 

פרסום בעל פה כלשון הרע

 

סעיף 2 לחוק קובע כי:

 

  • פרסום, לעיניין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, צליל וכל אמצעי אחר.
  • רואים בפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות:

 

(1)        אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע.
(2)        אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע.

ע"פ סעיף 2ב1 המדבר על פרסום בע"פ ישנה דרישה תוצאתית לעומת סעיף 2ב2 שמדבר על פרסום בכתב ולא דורש תוצאתיות אלא שמספיק שעלול היה להגיע לידי מישהו אחר. אפשרות נוספת לפרסום במחדל נידונה בפרשת קראוס – דובר על איש משטרה שסגרו נגדו את התיק אך העיתון פירסם את כל הפרטים פרט לעובדה שסגרו נגדו את התיק.  

מהו פרסום מותר? האם זה לשון הרע?
 
בפרסום מותר  לא קמה עילת תביעה (מה שמקנה לתובע סעד) – בכלל לא מגיעים למשפט. לדוגמא כתב תביעה המוגש כנגד ח"כ – סילוק על הסף מאחר ואין עילה לתביעה מאחר וזה פרסום מותר. סעיף 13 מדבר על פרסום מותר, הזכות לשם טוב נסוגה בפני חופש הביטוי. במיקרים אלו לא קמה בכלל עילת תביעה.

 

פרסום מותר מתחלק ל-2 קבוצות:

 

  • פרסום ראשוני – סעיפים (1)-(10) בנסיבות מסויימות תחת גופים מסויימים חופש הביטוי גובר תמיד מבלי להתבע בגין לשון הרע. סעיף 13(5) – פרסום ע"י שופט, חבר בי"ד דתי, בורר. בהמשך הסעיף ניתנת אותה הגנה גם לגבי עו"ד או עד במהלך המשפט. יש גישה שתומכת בכך ורואה בכך יתרון שהאמת תצא אל הפועל מפני שלא יהיו פחדים להגיד דברים במהלך המשפט. לעומת זאת יש גישות שבאות ואומרות שחסינות זו צריכה להיות מצומצמת רק לרלוונטיות של אותו עד באותו משפט, כלומר אם בעל דין או עד מנצל את במת בהמ"ש לפירסום לשון הרע ללא קשר לאותו משפט – הגנה זו לא 
    צריכה לעמוד לו. צמצום החסינות הגורפת.
  • פרסום חוזר (משני) – פרסום שחוזר על אותם דברים שכבר נאמרו בפרסום הראשוני. יש 2 דרישות לפרסום חוזר: הפרסום החוזר צריך להיות נכון והוגן. לדוגמא: ח"כ אומר אמירה שמהווה לשון הרע, האמירה היא שיקרית ובכוונה לפגוע, לאותו ח"כ יש חסינות. הפרסום של העיתון לאותם דברים בדיוק (עדיין שקריים) צריך להיות נכון והוגן ואז תהיה לו חסינות גם כן.
 
הגנות בתביעת לשון הרע

עילות הגנה בתביעות לשון הרע:
 
  • הגנת אמת בפרסום – הגנה זאת נמצאת בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע. בפרסום אמת  אין יסוד של תום לב, כלומר ניתן לפרסם בזדון או בכוונה דבר אמת והוא יהיה מוגן. שאלת הדיוק הנדרש מבחינת אמת בפרסום נענית בסיפא של הסעיף כאשר אומרת שלא צריך בהכרח לדקדק בכל פרט ופרט על מנת שיכנס במסגרת אמת בפרסום. ההגנה לא תשלל בגלל פרט לוואי שאין בו עיניין של ממש.

    מהו 
    המועד להגנת אמת הפרסום?

    בפרשת קראוס היה מדובר על פירסומים נגד רב פקד במשטרה שהיה פרסום על כך אך לא היה פרסום חוזר של עובדת סגירת תיק החקירה. דעת הרוב שיוצגה בעיקר ע"י הש' אור טענה שאין חובה לעיתון וכי רק מועד הפרסום קובע ולכן הגנת אמת הפרסום חלה. הש' חשין בדיון הנוסף אמר שיש אמת שהיא אמת מתמשכת, כלומר אם אמרנו משהו שהוא אמת אז הוא לא מתפוגג לאחר מכן ולכן יש להיות נאמנים לאמת לאורך כל הפרסום של אותן הנסיבות. 
  • עניין ציבורי - בפרשת אפל נ' חסון הש' בייניש פונה למבחן התועלת ואומרת שעניין ציבורי הוא עניין הנותן תועלת לציבור, אם כדי לשפר את חייו וכו'. 
  •  הגנת תום הלב - יש הגנה לביטוי שקרי ואף יותר מזה כפי שאומר הש' ברק בפס"ד סנש: "כשלונו של השקר הוא בחשיפתו ולא בדיכויו, האמת תצמח מתוך התחרות עם השקר. הגנה זאת נמצאת בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע. 

    א. חובה לפרסם – תת סעיף (2) – נקבע שלא ניתן להכניס עיתון במסגרת החובה המוסריתת והחברתית לפרסום. פס"ד קאקיש קבע חובה לפרסם למאמינים שלה פרטים לגבי הארכיבישוף ונתן את ההגנה לכנסיה. פס"ד מאור נ' מיכאלי נקבע כי חברי וועדה שמונו לבדוק כשירות של רופא חייבים בחובת דיווח לממונה עליהם, מאחר ודיווח זה הוא פרסום יש לה הגנה. פס"ד הארץ קבע כי חובת פרסום היא חובה הנגזרת מהצורך להגן על הציבור ולכן חובה זאת תוכר רק לאחר שפנו לרשויות אך מאחר ולהם לא היתה איזשהי חובה - עוגנה חובת הפרסום. 

    ב. אינטרס אישי – תת סעיפים (3), (10) – דומה למסגרת הפלילית של הגנה עצמית. ישנו הבדל בין סעיף 3 לסעיף 10: סעיף 3 הוא עיניין אישי כשר ואילו סעיף 10 הוא גינוי או הכחשה של לשון רע שנאמר. סעיף 3 גם דורש דחיפות כלשהי.

    ג. הבעת דעה וביקורת – תת סעיפים (4), (5), (6), (7) -  בסעיפים אלו מדובר על הבעת דעה, דעה לא חייבת להיות אמת אך לעומת זאת העובדות שעליהם מבוססת הדעה חייבות להיות אמת. במידה ומדובר בפרט לוואי - שגיאה בעובדת לוואי שעליה מבוססת הדעה – לא שוללת את ההגנה.

    ד. פרסומים שונים – תת סעיפים (1), (8), (9), (11), (12) – דן בלשון הרע שלא מדעת כאשר המתלונן מוגן בפני תביעת לשון הרע שכן האינטרס מאחורי סעיף קטן 8 הוא שאנשים ידווחו על פשעים. יש יותר בחינה של אמיתות הדיווח ולא המניע ותום הלב. סעיפים 11 ו-12 מגן על המפרסם, כתב הטלויזיה. נושא האינטרנט לא מוגדר במסגרת סעיף זה והפסיקה טרם קבעה לגבי עיניין זה.
 
לשון הרע – פיצויים ואחריות
הפרק דן בתרופות כאשר יש לשים לב שסעיף 6 קובע מהי העבירה וקובע עבורה סנקציה פלילית של מאסר שנה – הפרסום צריך להיות פוגע ובנוסף מבחן כמותי – לשני בני אדם או יותר זולת הנפגע. ניתן להגיש גם באמצעות קובלנה פרטית (סע' 8). הפרסום צריך להיות בכוונה לפגוע (מנסראה) והפרסום צריך להיות לשני בני אדם או יותר (מבחן כמותי) זולת הנפגע. פס"ד 7450/98 מימון נ' גלילי – זהו פס"ד מנחה לעיניין לשון הרע כעבירה פלילית.
 
סעיף 7 מגדיר את העוולה האזרחית. כדי שתהיה עוולה אזרחית, המחשבה הפלילית היא פחות רלוונטית, יש דרישה צורנית וכמותית של אדם אחד (להבדיל משניים) זולת הנפגע. סעיף 7(א) סעדים: איסור הפצה והחרמה (עיתון), חיוב פרסום תיקון או הכחשה (פרסום התנצלות), 

פסיקת פיצויים – פיצויים ללא הוכחת נזק – עד 50 אלף ש"ח.
 

פניה ללא התחייבות

מאמרים נוספים בתחום
חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965

לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בציבור, או להפוך אותו למטרה לשנאה. החוק נועד להגן על כבודו ושמו הטוב של האדם ולמנוע פרסומים שעלולים לפגוע בו.

 

לשון הרע על ציבור - קבוצת אנשים, גוף, ארגון

השאלה המרכזית הצריכה להישאל, כך קובעת הפסיקה, הנה האם היחיד, בהיותו יחיד, נפגע מאותו פרסום שהשמיץ את כל הקבוצה. בכדי לבחון זאת יש לבחון את מאפייני הקבוצה, את גודלה, זהות המשתייכים אליה, ואת אופי הפגיעה.  

ייעוץ משפטי

מדוע מומלץ לקבל ייעוץ משפטי לאחר מקרה תאונה ולא משנה אם נגרם נזק או לא? 

האם המכתבים ודרך הפצתם מהווים לשון הרע ופגיעה בפרטיות?

עוד קבעה השופטת כי המכתבים אינם שיח ושיג אקדמי על הערכות תלמידים הנהנים ממטרית חופש אקדמי. המכתבים נכתבו בתגובה על מכתבו של פרופ’ בורט ופרופסורים אחרים ולא בהעברה רוטינית של הערכות על תלמידים. העמדתם כ"שיג ושיח אקדמי" היא או היתממות או ניסיון הסוואה. מרבית המכתבים עוסקת במנחה פרופ’ בורט ורק חלק קטן מהם מתייחס לתובע.

 

לשון הרע, כיצד מגיע בית המשפט להכרעה?

השאלה הראשונה אשר ישאל בית המשפט היא, האם המעשים המיוחסים לנתבעים עולים כדי פרסום לשון הרע. הבדיקה תעשה לפי היסודות הנמצאים בסעיפי החוק, שהוא הסעיף המגדיר מעשה של פרסום לשון הרע. לאחר בחינת המקרה לאור החוק והפסיקה ובאם התשובה תהא חיובית יבחן בית המשפט אם עומדת למפרסמים הגנה מן ההגנות המוקנות בפרק ג’ לחוק. 

לשון הרע: הגנת אמת בפרסום

נתבעת בגין לשון הרע? מהי הגנת אמת בפרסום? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי הדין באתר ... 

לשון הרע: הגנת תום הלב

נתבע יהנה מהגנת סעיף 15 בהתקיים שני תנאים מצטברים. התנאי הראשון הוא שהנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב. והתנאי השני הוא שהנתבע יוכל להצביע על כך שעשה את הפרסום באחת מ- 12 הנסיבות הקבועות בסעיף 15. מכיוון שהתנאים מצטברים, ההגנה לא תעמוד אם הפרסום נעשה בתום לב אך שלא באחת הנסיבות שבסעיף 15, או אם הפרסום נעשה באחת הנסיבות אך שלא בתום לב.  

פיצויים בגין לשון הרע

לאחר שקבע בית המשפט כי הנתבעים פרסמו כנגד התובעת פרסום שיש בו משום לשון הרע, ולא עומדות להם ההגנות שבפרק ג’ לחוק, יעבור לדון בשאלת הפיצוי המגיע לתובעת בגין לשון הרע.  

פיצויים בגין זיוף פרופיל באתר האינטרנט דה מרקר

האם פרסום פרופילים מזויפים ברשת החברתית "דה מרקר קפה" מהווה הפרה של חוק איסור לשון הרע? האם האדם אשר הפרופילים שלו זויפו רשאי להגיש תביעת פיצויים כנגד האתר? מהו היקף אחריותו של האתר? 

 

לשון הרע במהלך דיון משפטי, האם ייתכן?

סעיף 13 לחוק קובע כי לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין ... 

תביעת פיצויים בגין פגיעה בפרטיות

הזכות לפרטיות היא זכות חוקתית מהמעלה הראשונה... אם פגעו בפרטיותך ייתכן ומגיע לך פיצוי. מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי הדין באתר ... 

לשון הרע על המת, האמנם?

פעמים רבות מתפרסמות לאחר מותו של אדם, מיני אמירות אשר משפילות ומבזות את המנוח...  

ידיעות אחרונות וכתב ישלמו פיצויים בגין לשון הרע במסגרת ראיון

הסופר אמיר צולנג יזכה לפיצויים מידיעות אחרונות וזאת בעקבות ראיון עימו אשר פורסם במוסף שבע ימים ב"עיתון של המדינה"...

 

תביעת לשון הרע בגין פרסומים בבלוג באינטרנט

האם ישולמו פיצויים בגין לשון הרע בבלוג באינטרנט? מהו ההבדל בין פרסום דעה לבין פרסום עובדה? האם אישיות ציבורית היא גם בלוגרית הידועה ברחבי הרשת האלקטרונית?

 

פרסום אפליה בכניסה למועדון אשר לא הוכחה מהווה לשון הרע

בליינית לא נכנסה למועדון בירושלים, לטענתה בגין אפליה על רקע עדתי. האירוע פורסם על ידי הבליינית ובן זוגה בשורה של אתרי אינטרנט. האם מדובר בלשון הרע? האם אמת בפרסום?

 

לשון הרע באינטרנט, מה עושים וכיצד תובעים?

מהי לשון הרע ברשת האינטרנט? האם ניתן להגיש תביעה בגין לשון הרע באינטרנט? הם יחשפו פרטי גולש? האם יפסקו פיצויים לנפגע?

 

עדות במשטרה אשר ניתנה בתום לב - האם יכולה להיות לשון הרע?

אישה מסרה דברים אשר עולים כדי לשון הרע, וזאת כאשר היא נחקרת במשטרה. האם מי שנפגע מהפרסום רשאי להגיש כנגד האחרונה תביעה אזרחית?

 

פרסום לשון הרע ללא שמות - האם פיצויים?

האם פרסום לשון הרע ללא שמות מהווה עילה להגשת תביעת פיצויים?

 

ביקורת או לשון הרע?

ביקורת יכולה להיות לא אחת נוקבת וחריפה. האם דברי ביקורת עלולים לחרוג מהלגיטימיות העומדת בבסיסם, ולהוות עילה לתביעת לשון הרע של המבוקר כנגד המבקר?