תביעות נגד משרד הביטחון

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

ניתן להגיש תביעות נגד משרד הביטחון (קצין התגמולים) במידה וחייל או שוטר נפגע או חלה במהלך שירותו. תביעה לקבלת קצבת נכות ממשרד הביטחון דומה במהותה לתביעה לקבלת קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, אם כי יותר משתלם בדרך כלל לקבל את הקצבה ממשרד הביטחון.

הדרישות לקבלת הקצבה

חייל או שוטר שנפגעו כתוצאה מהשירות הצבאי, ורוצים לקבל תגמולים מקצין התגמולים, צריכים להוכיח שני תנאים מצטברים: א- שהחבלה או המחלה התרחשו בזמן השירות הצבאי; ב- שהחבלה או המחלה התרחשו עקב השירות הצבאי. התנאי הראשון בדרך כלל לא מעורר בעיות. יתר על כן, גם חייל או שוטר שהיו בדרכם למחנה או ממנו, יכולים להיות מוכרים כמי שזכאים לתגמולים מקצין התגמולים. כל זאת, בתנאי שהשהות מחוץ למחנה הייתה כדין.

      קראו עוד בתחום:

• הטרדה מינית בצבא ופגיעה נפשית - ההתנהלות מול משרד הביטחון
• מחלה קונסטיטוציונאלית במסגרת תביעה נגד קצין התגמולים
• התנהגות רעה וחמורה - תביעה נגד קצין התגמולים
• קשר סיבתי בין תנאי השירות לבין הנכות
• נכות נפשית בגין מלחמת לבנון - פיצויים לטבח

התנאי השני הוא בדרך כלל זה המהווה את סלע המחלוקת בין קצין התגמולים לתובעים. המחלוקות הם בעיקר סביב מחלות קונסטיטוציונאליות, אלו הם מחלות ששוכנות בתוך גופם של החיילים, ומתפרצות תוך כדי השירות (דוגמת סכיזופרניה). בית המשפט העליון קבע כי ניתן להכיר גם בהתפרצות מחלה קונסטיטוציונאלית כמחלה שמזכה בתגמולים, אולם נדרש כי יתרחש אירוע משמעותי שיחיש את פרוץ המחלה.

הליך קבלת התגמולים

התובע תגמולים מקצין התגמולים, צריך להראות כאמור את הקשר הסיבתי בין שירותו לפרוץ המחלה. על מנת לקבוע את הקשר הסיבתי, התובע נשלח להסתכלות אצל רופא מומחה. במידה והרופא המומחה קובע את הקשר הסיבתי, קצין התגמולים רשאי, אך לא חייב, לקבל חוות דעת זו. קצין התגמולים רשאי אף לבקש חוות דעת נוספת. לאחר מכן, החייל ישלח לוועדה רפואית על מנת שזו תקבע את אחוזי הנכות בעניינו.

תביעה בגין החמרת מצב

גם אם התובע הוכר כמי שזכאי לקבלת תגמולים, הוא יוכל לשוב ולהגיש תביעה בגין החמרת מצב בעתיד. את הבקשה ניתן להגיש גם זמן רב לאחר פרוץ המחלה וקבלת התגמולים לראשונה. לאחר הגשת התביעה בגין החמרת המצב, התובע יוזמן שוב לוועדה רפואית על מנת שתקבע האם באמת הוחמר מצב התובע לרעה ביחס לקביעה הראשונית באשר למצבו.

 
ערעורים על החלטות של קצין התגמולים

בתביעות כנגד קצין התגמולים ישנן מספר דרכי ערעור. ראשית, במידה והתביעה נדחית על פי הקביעה שהמחלה לא פרצה בזמן השירות הצבאי, או שמא לא מתקיים הקשר הסיבתי הדרוש בין תנאי השירות והמחלה, הרי שהתובע יוכל להגיש ערעור בזכות לבית משפט השלום. לתביעה זו, כמו כל תביעה בתחום הרפואה, יש לצרף חוות דעת מומחה שתומכת בטענה כי קשר סיבתי כאמור מתקיים.

שנית, גם אם קצין התגמולים הכיר במחלה ככזאת שנגרמה במהלך ועקב השירות, עדיין התובע צריך לעבור ועדה רפואית שתקבע את אחוזי הנכות. במידה והועדה קובעת אחוזי נכות נמוכים יחסית, ניתן לערער לוועדה הרפואית העליונה. על החלטתה של הועדה הרפואית העליונה ניתן לערער בפני בית המשפט המחוזי, אולם גם ערעור זה ייתכן רק לגבי שאלה משפטית שהתעוררה ולא שאלות שבעובדה או שברפואה.

מקרה לדוגמא

חייל התגייס לצבא, יצא לחופשת סוף שבוע ראשונה מחוץ למחנה וחזר לבסיס. באותו השבוע, פרץ אצלו התקף סכיזופרני. החייל הוכר לאחר מכן כחולה סכיזופרניה. כאשר פנה לקבל תגמולים מקצין התגמולים, החייל טען כי המפקדים והחיילים התעללו בו מינית. קצין התגמולים דחה את התביעה בטענה כי מחלתו של התובע לא פרצה עקב השירות, וכי לא הייתה כל התעללות מינית. התובע עתר לבית משפט השלום, אולם גם שם נקבע כי אין קשר סיבתי בין מחלתו לבין תנאי שירותו הצבאי.

לסיכום

על מנת לזכות בתגמולים מקצין התגמולים, נדרש להוכיח כי המחלה של התובע פרצה במהלך ועקב שירותו של התובע. הכרה בתביעתו של התובע תעמיד אותו בפני ועדה רפואית שתקבע את דרגת נכותו. סכום התגמולים להם זכאי התובע נגזר בצורה ישירה מאחוזי הנכות אותם קובעת הועדה כאמור. הן על החלטת קצין התגמולים, והן על החלטת הועדה הרפואית, ניתן לערער. מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין מומחה בתחום על מנת לדאוג למימוש זכויות מקסימאלי.