הלם קרב

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

"כבר שנים אני אובד בתוך העיר החרבה / זיכרונות המלחמה, מאז לא מרפים בי / חיילים אני סוחב מתוך נתיב השיירה / שוב הערב מקרב את העבר / רגעים אני חולם ומשנתי הבהולה / אולי אציץ אל החלון, הם שוב ימצאוני / השונאים והצרורות מול הפחדים בתעלה / עוד מעט יבוא מסוק ההצלה" ("הלם קרב", הראל מויאל).

חיילי צה"ל נדרשים לעמוד במשימות מורכבות ומלחיצות, לעיתים תחת אש ותוך היחשפות למראות קשים. לא אחת, הפעילות בשדה הקרב נגמרת בפועל, אך המלחמה בנפש הופכת ל"סיוט מתמשך" (תרתי משמע). חשוב להדגיש כי הלם קרב איננו רק תוצאה של פעילות מלחמתית אלא מדובר בתופעת דחק פוסט-טראומתית אשר עלולה לפרוץ גם בגין אימונים ופעילות שוטפת.

על פי רוב, התגובה המיידית לאירועי דחק (אשר כרוך בהם איום קיומי של ממש) הינה "תגובת קרב" אשר נמשכת מספר ימים. כאשר התסמינים בנוגע לתגובה נמשכים מעבר לימים הספורים, הרי שייתכן ועסקינן בתגובות פוסט-טראומתיות (PTSD). הפרעות אלה עלולות להימשך שנים רבות ולגרום למעמסה נפשית של ממש על החייל. "תגובת קרב" יכולה להיות גורם סיכון לתופעת דחק פוסט-טראומתית. עם זאת, לעיתים, חייל לוקה ב-PTSD גם ללא "תגובת קרב" אשר פרצה יומיים שלאחר האירוע. הפער בין האירוע לבין ה-PTSD יכול לעמוד על חודשים ואף שנים.

חוק הנכים וההלכה הפסוקה מכירים, מן הסתם, ב"הלם קרב" כנכות נפשית ברת הכרה. פרופ' אבי בלייך וד"ר יובל מלמד, במאמרם "פגיעה נפשית פוסט טראומתית במסגרת שירות צבאי" (רפואה ומשפט, גיליון מס' 37, דצמבר 2007), עומדים על כך שההכרה בנכי צה"ל הסובלים מלקות נפשית כתוצאה מפעילותם במסגרת הצבא הינה "מוסכמה הנשענת על מוסר חברתי".

"ניתן לראות בהליך ההכרה בנכות נפשית, ביטוי להחלטה חברתית ערכית המבטאת את המתח הקיים בין היחס ללוחמים הראויים להערכה, לבין החיילי שנפגעו ונשברו ונותרו נכים" (שם: 37).

הלם קרב יכול לפגוע לא רק בחיילים אלא גם במשרתים שונים בשירותי הביטחון (כגון משטרה, שב"כ, מוסד וכדומה). על מנת לזכות בהכרה בנכות הנפשית על ידי משרד הביטחון, יש להוכיח את קיומה של הנכות ואת הקשר הסיבתי שלה לאירועים במהלך השירות. כפי שצוין לעיל, נכות נפשית בדמות הלם קרב יכולה לתקוף גם שנים רבות לאחר השירות ועל כן תקופת ההתיישנות בגינה יכולה להיות "גמישה" יותר מתביעות פיסיות אחרות. לדוגמא, וכפי שיתואר בהמשך, הלם קרב יכול להיות מוכר גם לאחר עשרות שנים.

משרד הביטחון, בעקבות "מיוחדותן" של פגיעות נפשיות כהלם קרב, מעניק לחיילים אשר טוענים כי הם לוקים בהלם קרב טיפול אוטומטי, וזאת אף טרם בדיקתם על ידי הוועדה הרפואית וקביעת זכאותם. חיילים ולוחמים מקבלים טיפול במצוקתם במרכז להלומי קרב אשר נמצא בתל אביב, ליד בית החולים תל השומר. חשוב לפנות בהקדם לקבלת טיפול ולא להזניח את המצוקה הנפשית. מחקרים אשר נערכו בתחום גילו באופן ברור קשר בין החמרה ונכות נפשית צמיתה, לבין הדחקה של האירועים והימנעות מקבלת טיפול.

במידה ואתם סבורים כי נפגעתם בנפשכם בגין השתתפות בקרב, מומלץ לפנות בהקדם לגורמים רפואיים ולקבלת ייעוץ משפטי. לא אחת, משרד הביטחון דוחה תביעות בגין הלם קרב בשלל טענות (לדוגמא, טענות כי הנכות הנפשית לא נגרמה כתוצאה מהשירות הצבאי או שהיא הייתה שילוב של מספר אירועים שונים כאשר לשירות הצבאי חלק קטן בהם). אי לכך, קיימת גם חשיבות לאופן הגשת התביעה, המסמכים המצורפים לה, ההתנהלות מול משרד הביטחון וכדומה. להלן דוגמא למקרים בהם לוחמים זכו להכרה בהם כהלומי קרב.

הכרה בהלם קרב – שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים

הכרה בלוחמים אשר לקו בהלם קרב יכולה להיות גם שנים רבות לאחר האירועים. לדוגמא, בפברואר 2009, 43 שנים לאחר שנדמו תותחי מלחמת יום הכיפורים, הכיר בית המשפט השלום בחיפה בתושב הצפון בן 55 כנכה צה"ל בגין תגובת דחק פוסט-טראומתית אשר הייתה תוצאה של המלחמה ב-1973. במקרה זה, הלוחם הגיש את תביעתו לקצין התגמולים רק בשנת 2004, כ-31 שנים לאחר תום המלחמה. משרד הביטחון דחה את התביעה והחייל פנה לבית המשפט. בערעור שהוגש לבית משפט השלום בחיפה נטען כי החייל, אשר לחם ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, ראה במו עיניו חברים לנשק אשר נופלים בשדה הקרב.

כמו כן, בשלב מסוים החייל, לוחם בשריון, מצא עצמו נלחם בתוך מובלעת כאשר הוא מוקף מכל עבר בכוחות שריון סורים. במרוצת השנים, לא רק שהחייל לא הוכר כנכה צה"ל, אלא שהוא המשיך לשרת במילואים. על מנת להקל על סבלו, המערער נהג ליטול כדורי וואליום שלקח מאימו החולה. בערעור נטען כי החייל סבל במשך שנים מבעיות כגון חרדות, חוסר ריכוז, דיכאון קשה, חוסר ביטחון, חולשה כללית ועוד. לדבריו, הוא לא הקים משפחה בעקבות מצבו והיה תלוי בבני משפחתו אשר תמכו בו מבחינה כלכלית ונפשית. בית המשפט התרשם מכנות דבריו של הלוחם ונקבע כי הדברים שנטענו בערעור לא נסתרו על ידי המדינה ומשרד הביטחון. בסופו של היום, החייל הוכר כנכה צה"ל, חרף חלוף הזמן.

מחלת עור נדירה בעקבות מראות קשים במלחמת ששת הימים

במקרה אחר, קצין התגמולים הכיר "באיחור" של 42 שנים בחייל צה"ל שנפגע מבחינה נפשית במלחמת ששת הימים. חמש שנים לאחר המלחמה, בשנת 1972, החייל פנה למשרד הביטחון וביקש כי יוכר כנכה צה"ל. לדבריו, בעת שירותו כקשר סמג"ד במלחמת ששת הימים, במהלך קרב בו מפקדו נהרג, הוא נחשף למראות חיילים הרוגים וטנקים שרופים.

הלוחם טען כי בעקבות האירועים הוא לקה במחלת עור נדירה אשר גרמה לנשירת שיער ראשו וגופו. וועדה רפואית אשר בחנה את עניינו של החייל דחתה את קיומו של קשר סיבתי בין מחלת העור הנדירה (אלופציה אריאטה) כמחלה שנגרמה כתוצאה מהשירות הצבאי. כ-42 שנים לאחר מכן, החייל הגיש באמצעות עורך דין מטעמו תביעה מחודשת למשרד הביטחון. הפעם, משרד הביטחון הכיר במחלת העור כמחלה אשר נגרמה כתוצאה ממראות הקרב הקשה בגולן.

הקרב בבינת ג'בל – הכרה בלוחמים הלומי קרב

הקרב בכפר בינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה הפך עם הזמן לאחר מסמלי המלחמה בשנת 2006. במהלך הקרב מצאו את מותם שמונה לוחמים מגדוד 51 של חטיבת חיל הרגלים, גולני. 16 חיילים קיבלו לאחר הקרב צל"ש בעקבות הפגנת רוח לחימה, מנהיגות ואומץ לב. עם זאת, לוחמים רבים נותרו פגועים בנפשם בעקבות הקרב הקשה.

אחד הלוחמים, אשר הוכר לאחרונה כלוקה בפוסט-טראומה על ידי משרד הביטחון, העיד בתצהיר תביעתו על המראות הקשים אשר שבים אליו בלילה מאז הקרב בדרום לבנון – "נקלענו לקרב פנים מול פנים מול מחבלים מארגון הטרור החיזבאללה. המחבלים כיתרו אותנו מכל עבר והקרב נמשך שעות ארוכות. במהלך הקרב היינו חשופים לאש אינטנסיבית ולרימונים וכ-25 לוחמים היו פצועים ללא יכולת לנוע. נאלצתי לרוץ ולעזור לחבריי, וזאת תחת אש חיה וזעקות כאב נואשות. דם ניתז לכל עבר ואיברים פנימיים של חבריי נחשפו לנגד עיניי".

אחד מהאירועים הדרמטיים ביותר בקרב היה אומץ ליבו של רס"ן רועי קליין, אשר זינק על רימון שנזרק לעבר החיילים ונהרג תוך כדי שהוא מציל בגופו את חבריו ליחידה. חיילים רבים הוכרו מאז מלחמת לבנון השנייה כנכי צה"ל בגין הלם קרב. גורמים במערכת הצבאית מסרו לאחרונה לאתר Ynet כי רבים מהם נלחמו בקרב המפורסם בבינת ג'בל.