www.what2do.co.il

מהו טיפול רפואי רשלני?

מהו טיפול רפואי רשלני?

טיפול רפואי רשלני -דוגמאות מהפסיקה:

לרשותך מספר דוגמאות לפסיקת פיצויים במקרים שונים של רשלנות רפואית. טיפול שיניים רשלני, רשלנות של רופא משפחה, רשלנות בבית החולים, במהל הריון, באבחון מחלה ועוד.

טיפולי שיניים:

התובע הגיש תביעה זו בגין נזקים אשר נגרמו לו, לטענתו, עקב טיפול שינים רשלני שבוצע על ידי רופא השיניים. בכתב התביעה טען התובע כי במסגרת הטיפולים שקיבל בשנת 1995 הוא ביצע אצל הנתבעת טיפולי שורש בשיניים 14,15 ו- 16. לטענתו, לאחר 4 שנים, עקב ריקבון שנוצר מתחת לשן 15, הוא פנה לרופא אחר, וזה הסביר לו כי הטיפול שעשתה לו הנתבעת פגע בשן 15 וגרם לה לפיצול. כמו כן בשן מס’ 14 בה יש 3 תעלות שרש, טופלו רק 2 תעלות מתוך ה- 3.

לטענת התובע עקב נזקים אלה הוא נאלץ בהמלצת הרופא לעקור את שן מס’ 15, לבצע גשר בין השיניים 13 16 ולא על שן 14 עקב החלשות השן. בכתב התביעה דרש התובע פיצוי בגין העלות הכוללת של הטיפולים וכן פיצוי בגין עגמת הנפש וההוצאות שנגרמו לו.

ביהמ"ש קיבל את טענת התובע לפיה הוא זכאי לפיצוי בגין הטיפול בשן 14. התובע צרף אישור לפיו טיפול השורש היה לקוי, ולכן נאלצו הרופאים לבצעו שוב. התובע פנה אל הנתבעת לטיפול שורש והיה עליה לבצע טיפול בכל תעלות השורש. העובדה שהנתבעת לא טיפלה בכל התעלות מהווה הפרת חוזה הטיפול בינה ובין התובע, וזאת בין אם העדר הטיפול בכל התעלות נבע מרשלנות ובין אם לאו.

ביהמ"ש קבע כי הנזק שנגרם לתובע עקב הפרת חוזה הטיפול הנו המחיר שהוא נאלץ לשלם בגין הטיפול החוזר, וסכום זה זכאי התובע לקבל. כמו כן זכאי התובע לפיצוי בגין אי הנוחות שתגרם לו עקב כך שיאלץ לעבור טיפול שורש חוזר.

 

----

טיפול רפואי רשלני של רופא משפחה בקופת חולים:

תובע קרה ארוע קרדיאלי חריף, אשר בגינו נגרם לו נזק בלתי הפיך בגזע המוח, והוא מצוי בתרדמת מוחלטת COMA.

 

התובע הגיע לבדיקה רפואית בקופת חולים כאשר הוא מתלונן על כאבים ולחץ בחזה וכאבים בכתף שמאל. הרופא שבדק את התובע לא שלח אותו למיון וחמור מכך לא שלח לבדיקת א.ק.ג. בדיקת א.ק.ג. מטרתה לא רק לאבחן אוטם חריף אלא גם סימני איסכמיה ללב וסימן מוקדם לאוטם חריף.

ביהמ"ש קבע כי היה על הרופא לבצע בדיקת א.ק.ג. בו במקום  הרי מדובר בבדיקה קלה, מהירה שאינה עולה כסף לקופת החולים. אי ביצוע בדיקת א.ק.ג לאחר תלונות על כאבים ולחץ בחזה מהווה טיפול רפואי רשלני.

 

ביהמ"ש קבע כי הרופא המטפל סטה מהפרקטיקה המקובלת בתחום זה בכך שלא הפנה את התובע למיון ולא לבדיקה הנדרשת.

 


----

טיפול רפואי רשלני בבית חולים

תובעת שנפגעה ונגרם לה פצע בפירמידת האף. היא הובהלה למר"מ של קופת חולים מכבי שם הציעו לה לאור טיב הפגיעה, גילה ומראה, לקבל טיפול בבית החולים שיכלול גם טיפול מיוחד שימנע נזקים למראה עקב פגיעה בפנים.

 

התובעת הגיעה לחדר המיון בבית החולים רמב"ם, הו0בטח לה כי רופא פלסטיקאי יטפל בפגיעתה. עוד נתבקשה התובעת עד להגעתו של הרופא הפלסטיקאי, להבדק ע"י רופא במחלקת א.א. גרון כדי לודא שאין שבר במערות אפה. במחלקת א.א. גרון היא טופלה ע"י רופא, אשר ללא כל אזהרה מוקדמת, או, הסבר טיפל בפציעתה בדרך של הדבקה. זאת למרות שהובטח לה כי טיפול זה יעשה ע"י רופא פלסטיקאי.

 

ביהמ"ש קבע כי התובעת עברה טיפול רפואי רשלני. חומר הדבקה חדר לעיניה וגרם להדבקות עפעפיה. דבר זה גרם לתובעת לנזקים. בנוסף נזקקה התובעת לטיפול רפואי, ניקוי וגזירת ריסים, נותרה בביתה ונזקקה לעזרת צד ג’.

 

---

טיפול רפואי רשלני במהלך הריון

התובעת לפני לידה הופנתה לביה"ח. במכתב ההפניה, נרשם: "Late Diagnosed GDM עם איזון בינוני בדיאטה. אין מקום לאינסולין.... להמשך מעקב וילוד בשבוע הקרוב".

בטופס הבדיקה הראשונית בביה"ח, נרשם תחת הכותרת: "סיבת ההפניה" - "מעקב שיגרתי לסיום הריון – GDM A1" (סכרת הריונית – ב.ט.). מעבר לאבחנה של סכרת הריונית, צויין כי מדובר בהריון לאחר IVF.

סיבת ההפניה האמורה – "סכרת הריונית שאובחנה באיחור", מופיעה גם בגליונות המעקב הנוספים: 

 

ביהמ"ש לא קיבל את הנחת המוצא העומדת בבסיס חוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת כי "סיבת הפניה זו, "סכרת הריונית", הועתקה בנוסף לסביבת ההפניה העיקרית שסומנה כ"מעקב שיגרתי לסיום ההריון", מכאן ואילך אבחנה זו "הועתקה" בכל אחת מהפניות ברשומות בי"ח שיבא" (הדגשות במקור – ב.ט).

מעיון בגליונות המעקב עולה כי אין מדובר באבחנה ש"הועתקה", אלא באבחנה שזכתה להתייחסות הרופאים המטפלים, כאשר בגליון הבדיקה, צויין: "איזון מטבולי..... בוקר + צהריים גבוליים", בגליון הבדיקה לאחר מכן, נרשם: "לשמור על סוכרים" ואף בסיכום הלידה, נרשם: "ברקע: GDM A1".

ברשומה הרפואית המתעדת את המעקב שבוצע בביה"ח, לא נמצא כל דיון בשאלת נכונות האבחנה של סכרת הריונית, בגינה הופנתה התובעת "להמשך מעקב וילוד בשבוע הקרוב". מכאן ניתן להסיק כי רופאי ביה"ח, לא חלקו על האבחנה האמורה וטיפלו בתובעת לאורה. 

ביהמ"ש הסכים כי זרוז לידה או ביצוע ניתוח קיסרי, כרוכים, כל אחד מהם, בסיכונים שונים. יחד עם זאת, נוכח העובדה שהתובעת הופנתה לביה"ח, בהיותה בשבוע ה- 40 להריונה, עקב אבחנה של סכרת הריונית, כאשר הרופא המפנה, ציין במפורש, במכתב ההפניה: "להמשך מעקב וילוד בשבוע הקרוב", ומשלא התפתחה לידה, בהיות התובעת בשבוע 41 ו- 2/7 להריון, מן הראוי היה, כי טרם שחרור התובעת לביתה, יערך דיון ושיקול בדבר האופציה הטיפולית המועדפת, לאור האבחנה של סכרת הריונית, גיל ההריון – למעלה מ- 41 שבועות, ריבוי מי שפיר ופעילות רחמית בצורת התכווצויות סדירות, כשברקע יש לזכור כי מדובר בהריון שהושג לאחר טיפולי הפריה מחד, ומאידך, הסיכונים הכרוכים בזרוז לידה או ניתוח קיסרי.

פיגור שכלי עקב טיפול רפואי רשלני

 

בתביעה שהגישו לבית המשפט המחוזי, טענו התובעים כי הנתבעת אחראית לנזקיו של התובע שנגרמו לו בגין טיפול רפואי רשלני אשר ניתן לו על ידי הצוות הרפואי של בית החולים. לטענת התובעים, כתוצאה מטיפול זה נגרמה לתובע נכות קשה ביותר, המתבטאת בעיקר בפיגור שכלי ובמוגבלות פסיכומוטורית, והוא נשאר נכה בשיעור של 100% לצמיתות.

התובע נולד בבית החולים בשבוע ה29- להריון, כשהוא שוקל 1,190 גרם. על עובדות אלו אין חולק: בשל מצוקה נשימתית ממנה סבל, נזקק התובע להנשמה מיד עם לידתו. במשך שבעת הימים הראשונים שלאחר לידתו הוא הונשם באמצעות קנה הנשמה, ובמשך שלושה ימים נוספים הוא קיבל חמצן. בנוסף להנשמה לה נזקק, היה התובע מחובר, במהלך שבעת הימים שלאחר לידתו, לקטטר טבורי, והוא הוזן בנוזלים דרך הוריד. רק בסמוך להוצאת הקטטר הטבורי, כעבור שבעה ימים מיום הולדתו, החל התובע לקבל מזון דרך הפה.

אין חולק גם, כי במלאת לתובע כשלושה שבועות, הופיעו אצלו סימני דלקת מעיים נמקית (NECROTIZING ENTEROCOLITIS, להלן: NEC). לאחר שהטיפולים שקיבל לא הועילו, נותח התובע, למחרת היום בשל מחלת נמק המעיים (להלן: הניתוח הראשון). ניתוח זה, אשר בוצע על ידי רופא בית החולים,כלל כריתת חלקי המעי שנמקו. בנוסף, סודר לתובע פתח צדדי לצורך יציאה של הפרשות המעיים  - אילואוסטומיה או הפיום.

בית המשפט המחוזי קבע, כי הטיפול בתובע בבית החלים היה רשלני וכי הנתבעת חבה במלוא נזקיו של התובע עקב הפגיעה המוחית שנפגע. את קביעתו בדבר קיומה של רשלנות סמך בית המשפט המחוזי על שלושה:

 

א. הבחירה בכירורג כללי ולא בכירורג ילדים, לביצוע הניתוח השני, בפרט כאשר מדובר בפג;

ב. ביצוע הניתוח השני לסגירת האוסטומיה בעיתוי מוקדם מדי;

ג. אי ביצוע הבדיקות הנדרשות טרם ביצוע הניתוח השני.

טיפול רפואי רשלני בחדר מיון - נבדק ע"י מתמחה שלא אבחן שבר

 

 התובע נחבל בידו השמאלית בתאונת ספורט, ובשל כאביו פנה לבי"ח ברזילי בו ביום. התובע נבדק בחדר המיון של בי"ח ברזילי, ושם נמצאה רגישות קלה במישוש ביד שמאל, ללא סימני חבלה חיצוניים.

כף ידו השמאלית צולמה בצילום רנטגן, אשר פורש:- "ללא סימני חבלה", והתובע שוחרר מחדר המיון של בי"ח ברזילי בהמלצות - קומפרסים קרים, אנלגטיקה לפי הצורך, המשך מעקב ע"י רופא מטפל.

משלא פסקו כאביו של התובע, שב הוא ופנה שוב לבי"ח ברזילי שישה ימים לאחר מכן. הוא נבדק בחדר המיון, שם נמצא כי הוא סובל מכאבים באיזור של מפרק האגודל במישוש. כף ידו השמאלית צולמה שוב, והפעם אובחן, כי הוא סובל משבר ע"ש Bennet. הוצע לתובע להתאשפז בבי"ח ברזילי, אך הוא סירב להתאשפז שם, ושוחרר מבית-החולים, לאחר שחתם על הצהרה בדבר "סירוב לקבל טיפול רפואי בבית-חולים". 

התובע פנה לקופ"ח כללית אל רופאה כללית, אשר הפנתה אותו למיון האורטופדי של בית-חולים קפלן, בכתבה:- "היה מומלץ אישפוז, אך החולה סירב ומעונין לפנות לבי"ח קפלן בלבד". 

התובע  נבדק במרפאת כירורגית כף יד בבי"ח קפלן, שם הוצע לו לעבור ניתוח ביום ד’ הקרוב, אך התובע סירב למרות שהוסבר לו שכל דחיה נוספת תקשה על הניתוח. סופו של דבר, נתרצה התובע, נותר באשפוז, ונותח בבי"ח קפלן.

ביהמ"ש קבע כי אותו מתמחה, אשר בדק את התובע בחדר המיון ועיין בצילום הרנטגן לא איבחן את השבר. מדובר בחריגה מסטנדרטים מקובלים ברפואה. גם אם הרופא הבודק לא היה מיומן דיו, ניתן לצפות שרופא בכיר יותר יבחן את צילומי הרנטגן באותו היום.ביהמ"ש חייב את הנתבעים לפצות את התובע על נזקיו.

 

בקרוב דוגמאות נוספות  - רשלנות רפואית

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

מהי רשלנות רפואית?

מהי רשלנות רפואית? למי מגיע פיצוי? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר 

את מי תובעים?

נפגעת עקב רשלנות רפואית? את מי תובעים בגין נזקי הגוף שנגרמו? פסקי דין, מאמרים ופניה אל עורכי דין באתר 

התיישנות ברשלנות רפואית

מתי תתיישן עילת תביעה בגין רשלנות רפואית? מאמרים, פסקין דין ופניה אל עורכי דין באתר 

עורכי דין רשלנות רפואית איך לבחור עורך דין?

נפגעת עקב רשלנות רפואית? איך לבחור עורך דין מתאים למקרה רשלנות רפואית? 

רשלנות רפואית, מהי עוולת הרשלנות?

כדי להכריע בשאלה האם קמה לתובעת עילת תביעת בנזיקין בשל רשלנות הנתבעים ו/או מי מטעמם, יש לענות על שלוש שאלות ... 

מתי תוגש תביעת רשלנות רפואית?

מתי תוגש תביעת רשלנות רפואית? נגד מי תוגש התביעה? מאמרים, פסקי דין ופני אל עורכי דין באתר 

רשלנות רפואית - ניתוחים

השאלות אשר יעמדו להכרעה בבית המשפט הן, האם עמד הרופא בדרישות הרפואיות לביצוע הניתוח או שהיתה התרשלות מצדו בביצוע הניתוח, במעקב לאחר הניתוח ובדרך טיפולו במהלך כל התקופה. 

רשלנות רפואית - אבחון לקוי

אחד הגורמים השכיחים בתחום תביעות רשלנות רפואית הוא אבחון לקוי של מחלה או גידול או טעות באבחון או איחור באבחון מחלה קשה כגון סרטן, מחלה קשה... 

רשלנות רפואית בלידה - הריון

רשלנות רפואית בלידה או במהלך הריון...מידע משפטי, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר 

טעויות אולטראסאונד והקשר לרשלנות רפואית

בדיקת האולטראסאוד הראשונה מתבצעת ע"י רופא מומחה ( גניקולוג, מילדות ) וזאת בין השבוע ה - 17 ל - 22. הבדיקה השניה מתבצעת בין השבוע ה - 24 ל - 28... 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.