קצין תגמולים דחה את תביעתך?
| דרגו את המאמר |
|
 |
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
פנו אל עורכי הדין באתר בנושא קצין תגמולים,
חייל או שוטר אשר הגיש תביעה כנגד משרד הביטחון יהיה חייב להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין החבלה ו/או המחלה ממנה הוא סובל לבין השירות הצבאי, ובכדי להכיר בתביעתו של החייל/שוטר דרושה הוכחה כאמור כי נכותו נגרמה "עקב" השירות הצבאי.
על מנת לקבל תגמול לפי חוק הנכים והכרה כאמור, על הנפגע להגיש בקשה לקצין התגמולים להכרה בחבלה או במחלה. הבקשה תוגש על גבי טופס שניתן לקבלו במשרדי אגף השיקום או בלשכותיו המחוזיות. ניתן לקבל טופס זה גם מהגורמים האחראים לטיפול בנפגעים בצה"ל במשטרה, בשב"ס וכיו"ב או להורידו כאן מהאתר.
תהליך בדיקת תביעה להכרת זכות ומתן החלטה הוא מורכב וממושך, בשל הצורך לקבל חומר רפואי ועובדתי מגורמי חוץ וממוסדות שונים.
איך נקבעת נכות ?
מומלץ לכל חייל או שוטר אשר עומד להגיש תביעה כנגד משרד הביטחון לקבל חוו"ד רפואית של מומחה אשר יקבע את הקשר הסיבתי בין החבלה/מחלה לבין השרות הצבאי תוך שהוא מציין את האסכולה הרפואית עליה הוא מתבסס ותוך ביסוס הקשר הסיבתי (משפטי).
קצין התגמולים הוא המוסמך לקבוע דבר קיומו של קשר סיבתי. החוק מאפשר לקצין התגמולים להיעזר, לצורך קבלת החלטתו, בחוות דעתה של ועדה רפואית על פי חוק הנכים (להלן - ועדה רפואית) או של ועדה עליונה (סעיפים 28 ו-28א לחוק). משמוכר פלוני כנכה, נקבעת דרגת נכותו על ידי ועדה רפואית (סעיף 10(א) לחוק). משמע, תנאי מוקדם לקביעתה של דרגת נכות על ידי ועדה רפואית הינו ההכרה בנכות על ידי קצין התגמולים (אולם ראו סעיף 28א לחוק).
לאחר קבלת ההכרה ע"י קצין תגמולים ניגש הנפגע לועדה רפואית לצורך קביעת הנכות. הועדה תערוך בדיקות לנפגע ותבחן את הממצאים הקיימים ובסיום תעריך את שיעור הנכות של הנפגע, אם לצמיתות ואם זמני, וזאת בהתאם למבחנים לקביעת דרגות נכות.
ערעור על החלטת קצין תגמולים:
אדם הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של קצין התגמולים, רשאי לערער עליה בפני ועדת ערעור (סעיף 33(א) לחוק). חוק הנכים קובע מסלול מפרוט להגשת ערעור ובסעיף 33 לחוק הנכים תגמולים ושיקום נקבע:
"33. ערעור לפני ועדת ערעור (תיקון: תשכ"א, תשכ"ח, תשנ"ט)
(א) תובע הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה כל שהיא של קצין-תגמולים, רשאי לערער עליה לפני ועדת-ערעור תוך שלושים יום מהיום שבו הגיעה אליו ההודעה על החלטת קצין התגמולים, אולם רשאית הועדה להאריך לו את מועד הערעור לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים יום.
(ב) הערעור יוגש לועדת הערעור בכתב בארבעה עותקים. הועדה תשלח העתק אחד לקצין התגמולים שעל החלטתו מערערים".
את מועד הגשת הערעור ניתן להאריך את המועד ב-30 יום בלבד ולא יותר.
ממה מורכבת ועדת הערעור ומתי ניתן לערער על ועדת הערעור ?
ועדת הערעור ממונה על ידי שר המשפטים. היא מורכבת משלושה חברים, ובראשה יושב שופט. לפחות אחד מחברי הוועדה האחרים הינו רופא מוסמך (סעיף 26 לחוק). על החלטתה של ועדת הערעור ניתן לערער, בסוגיה משפטית בלבד, בפני בית המשפט המחוזי שיושב לדין במותב תלתא; ואילו פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערעור, לאחר קבלת רשות, בפני בית המשפט העליון (סעיף 34 לחוק).
מסלול ההשגה על החלטותיה של ועדה רפואית שונה מדרך התקיפה של החלטות קצין התגמולים. על החלטתה של ועדה רפואית ניתן לערור בפני ועדה עליונה (סעיף 12 לחוק).
הוועדה העליונה הינה טריבונל מקצועי-רפואי, אשר תפקידו לקבוע את דרגת נכותם של המוכרים כנכים על ידי קצין התגמולים מאחר שהידע הדרוש לצורך קביעת דרגת נכות הינו רפואי בעיקרו.
החלטת הוועדה העליונה ניתנת לערעור, בסוגיה משפטית בלבד, בבית המשפט המחוזי (סעיף 12א(א) לחוק). הדיון בערעור מתנהל בפני דן יחיד (ראו סעיף 37(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן להשיג בפני בית משפט עליון, לאחר קבלת רשות לכך (בר"ע 237/80 ציוני נ’ הוועדה הרפואית העליונה, משרד הביטחון, אגף השיקום, פ"ד לה(3) 54; רע"א 3816/01 ירושלמי נ’ קצין התגמולים (לא פורסם)).
בקשה לעיון נוסף - קצין תגמולים
סעיף 35 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום )תשי"ט 1959 (להלן:החוק) קובע: "קצין התגמולים רשאי לתת החלטה חדשה בכל בקשה, אף אם ניתנה בה כבר החלטה סופית, אם הוכח כי ההחלטה הושגה ע"י מעשה או חדלה המהווים עבירה פלילית, או אם נתגלה על סמך ראיות חדשות שלא היו בפני נותן ההחלטה הקודמת , כי אותה החלטה בטעות יסודה."
ביהמ"ש העליון קבע במספר פסקי דין כי: עובדות שקרו וארעו לאחר ההחלטה, אינן בגדר ראיה חדשה, והראיה החדשה, צריכה להתייחס לעובדות שקרו, בטרם מתן ההחלטה הקודמת אלא שהראיה התגלתה בשלב מאוחר יותר.
להמשך המאמר אודות בקשה לעיון נוסף לחץ/י כאן