מפקח בנייה שהואשם בניסיונות סחיטה דרש פיצוי בגין לשון הרע
דרגו את המאמר |
|
מפקח מטעם הועדה המחוזית לתכנון ובניה, השתתף בחקירה שנוהלה כנגד חשוד בעבירות בניה. במסגרת החקירה, התנהלה פגישה, בה נכחו אנשי מקצוע בכירים, ובמהלכה החשוד הטיח האשמות כלפי המפקח בגין שחיתות וניסיונות לסחיטת כספים.
המפקח טען כי הדברים שייחס לו הנתבע בפני הבכירים, הינם בגדר לשון הרע, על כן הגיש נגדו תביעה ודרש לקבל את הפיצוי הקבוע בחוק איסור לשון הרע בסך של 100,000 שקלים, בצירוף הפרשי הצמדה. בית משפט השלום בחיפה נדרש להכריע בסוגיה זו, ולקבוע האם התובע זכאי לפיצויים בגין לשון הרע.
התובע טען כי במסגרת החקירה שנערכה לנתבע, הוא הגיע יחד עם מפקח נוסף ושוטרת, אל משרדי הועדה המקומית, על מנת להכין את החומר הנדרש בנוגע לעבירות הבנייה, ולערוך חיפוש באמצעות צו.
במהלך הפגישה הופיע לפתע הנתבע, והחל להתנהג בגסות ולדבר בזלזול אל הנוכחים. השוטרת חששה שהוא ישבש את ביצוע צו החיפוש, על כן דרשה ממנו להזדהות בפניה, מאחר והנתבע סרב לשתף עמה פעולה, היא החליטה להזמין לו ניידת, אך אז הוא עזב מרצונו את המקום.
החשוד טען כי המפקח ניסה לסחוט ממנו כספים כדי לסייע לו בחקירה
כעבור רבע שעה חזר הנתבע אל המשרד והחל להתווכח עם השוטרים שהוזמנו למקום. באותה הזדמנות הטיח האשמות כלפי התובע, וטען כי הוא דרש ממנו שוחד, על מנת לסייע לו בחקירה ובין היתר השתמש בקללות וגידופים, וקרא לו "מושחת". רוב העדים הודו כי אינם זוכרים את האירוע לפרטיו, אולם השיחה הוקלטה, וניתן לשמוע בבירור, את הדברים הקשים שאמר הנתבע.
מנגד טען הנתבע כי הוא הוזמן לפגישה, על פי תאום מראש עם התובע, והכחיש כי הגיע בהפתעה. לטענתו כל ההתרחשות נועדה להשפיל אותו, מאחר והוא לא הסכים לשלם שוחד לתובע, על כן הוא הכין לו תיק תביעה.
הנתבע הודה כי הטיח את האשמות המדוברות, אך ציין כי התובע הוליכו שולל, מכיוון שבמהלך הפגישה הוא שאל אותו שאלות מנחות, מתוך מטרה להפילו בלשונו בידיעה שהשיחה מוקלטת, ואף טען כי ההקלטה הינה מגמתית וערוכה, כך שמוצגים בה רק חלק מאירוע ארוך בו נאמרו דברים רבים.
הנתבע הודה כי המפקח מעולם לא דרש ממנו שוחד
בחקירתו הנגדית הודה הנתבע כי התובע מעולם לא ביקש ממנו כסף לכיסו הפרטי, אך הצהיר כי בעת שהיה שרוי בסערת רגשות, הטיח בפניו, ובפני יתר הנוכחים בחדר, כי ביקש ממנו שוחד, למרות שלא היו דברים מעולם.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית המשפט כי הנתבע האשים את התובע בשחיתות, בנוכחות לפחות שלושה אנשים נוספים, מתוך ניסיון להשחרת פניו. על כן קבע כי הדברים הקשים שנאמרו מהווים פרסום המקיים את ההגדרה של העוולה האזרחית על פי החוק.
עם זאת, מאחר והעדים שנכחו באירוע הודו כי הם כלל לא זכרו את תוכן הדברים, ולכן לא הושפעו מן הטענות שהעלה הנתבע, לא ניתן לטעון כי דבריו יצרו פגיעה מהותית בשמו הטוב של התובע.
עוד קבע בית המשפט כי מכיוון שהחקירה נגד הנתבע בעניין היתרי הבנייה עדיין מתנהלת, ועל מנת שהמשך ניהול ההליכים יתבצע במישור מקצועי ומאוזן יותר, הנתבע יפצה את התובע בגין לשון הרע בסך של 15,000 שקלים, בצירוף הוצאות משפט.
ת"א 34763-04-12