מחלות מקצוע

דרגו את המאמר

התקבלו 5 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

חוק הביטוח הלאומי קובע כי פגיעה בעבודה יכולה להיות תאונת עבודה או מחלת מקצוע. במאמר זה נתמקד בנושא מחלות המקצוע ונסביר את התנאים להכרה במחלה מסוימת כמחלת מקצוע. ככלל, רשימת מחלות המקצוע שמופיעות בתקנות הביטוח הלאומי הינה רשימה סגורה. כלומר, הביטוח הלאומי, והפסיקה גם, מכירים רק במחלות מקצוע שצוינו באופן מפורש בתקנות.

הרשימה המלאה מופיעה בתקנות הביטוח הלאומי תחת הפרק שדן ב"מחלות מקצוע". אולם וכפי שנראה להלן, תובעים יכולים להיות מוכרים כחולים במחלות מקצוע למרות שהביטוח הלאומי שלל אפשרות זאת, וזאת באמצעות חוות דעת רפואית מתאימה.

מהם התנאים להכרה בנפגע בעבודה כחולה במחלת מקצוע?

התנאי הראשון והחשוב ביותר הינו כמובן שהמחלה ממנה סובל התובע הינה אחת מהמחלות המנויות בתקנות. שר העבודה והרווחה רשאי לעדכן את הרשימה, והיא אכן מתעדכנת בצורה סדירה. למרות זאת, אין זה אומר שהשר יכול לקבוע כל מחלה כמחלת מקצוע. שיקול דעתו מוגבל רק למחלות שלפי האופי שלהן וגורמיהן יש לראות במחלה זו כמחלת מקצוע.

      קראו עוד בתחום:

• פרקינסון בתור תאונת עבודה - האם מחלת מקצוע?

• דרמטיטיס תוכר כתאונת עבודה על בסיס מחלת מקצוע - צבעי חשוף לחומרים רעילים
• מחלת מקצוע: נזקי שמיעה בעבודה

גם אם אדם חלה במחלת מקצוע כפי שמפורט בתקנות, הרי שתנאי זה הינו תנאי מחייב אך לא תנאי מספיק. צריך גם שאותו עובד יחלה במחלה זו בזמן שבו היא הייתה מוכרת כמחלת מקצוע. כלומר, יש מחלות שבעבר לא היו מוכרות והיום כן. בתקנות כתוב מאיזה מועד בדיוק החולה יהיה זכאי להכרה. מי שחלה לפני כן, לא יוכל לקבל את ההכרה כאמור.

תנאי חשוב נוסף הינו שהעובד חלה במחלת המקצוע עקב עבודתו אצל המעביד. רכיב זה דורש כי יתקיים קשר סיבתי בין המחלה למקום העבודה. יכולים להיווצר מצבים שאומנם אדם חלה במחלת מקצוע, אך לא יוכח שדווקא תנאי עבודתו הם שגרמו למחלתו.

מחלות מקצוע נפוצות

הקטגוריות הנפוצות למחלות מקצוע הם בעיות שלד ושרירים, מחלות עור, פגיעה בשמיעה, סרטן כתוצאה מחשיפה לחומרים מסרטנים ומחלות נשימה כתוצאה מחשיפה לחומרים רעילים.

מקרה לדוגמה

אדם עבד כצבע במשך 13 שנה לערך. הוא פנה לביטוח הלאומי בבקשה שזה יכיר בו כנפגע עבודה בגין הפגיעה בברכיו ובשתי כפות ידיו. הביטוח הלאומי סירב להכיר בו, ולכן הוא פנה לבית הדין לעבודה. בית הדין קבע כי חלק מהמסמכים הרפואיים שבידיו של התובע הצביעו על כך שהוא הוא חולה במחלת מקצוע מסוג "בורסיטיס של הברך", מחלה שנקבעה לגבי מי שעוסק בעבודות המחייבות חיכוך הברך או המרפק במשך זמן רב. כמו כן, יש מחלת מקצוע שעוסקת בגידים ובמקומות החיבור לשריר, וייתכן שמצבו של התובע נובע בשל כך.

כדי לקבוע התקיימותו של קשר סיבתי בין מחלות אלו לעבודת התובע, התמנה מומחה מטעמו של בית הדין. בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, הוא קבע כי התקיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע למחלות מהם הוא סובל. וכך, בית הדין קיבל את תביעתו, והכיר חלקית בתביעתו כמחלת מקצוע. כאן אנו רואים דוגמה של תביעה שהביטוח הלאומי דחה, ואילו בית הדין הכיר בזכותו של אותו אדם להיות מוגדר כמי שחולה במחלת מקצוע.

לסיכום,

על מנת לזכות בהכרה של נפגע בעבודה עקב מחלת מקצוע, יש להוכיח את התקיימת כל שלושת התנאים להלן: המחלה הינה אחת מן המחלות המוכרות לפי תקנות הביטוח הלאומי, המחלה פרצה בזמן בו היא הייתה מוכרת כמחלת מקצוע על פי התקנות ונדרש להוכיח כי מתקיים קשר סיבתי בין העבודה למחלת המקצוע עצמה. בגלל הרשימה הארוכה של מחלות המקצוע המוכרות, מומלץ להתייעץ עם בעל מקצוע בתחום על מנת לממש את מלוא הזכויות.