ביטוח לאומי - תביעות פיצויים נפגעי תאונות עבודה

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

ביטוח נפגעי עבודה באמצעות המוסד לביטוח לאומי, מפצה עובדים מבוטחים על אובדן הכנסותיהם בתקופה שלאחר הפגיעה. במידה והנפגע אינו עובד לאחר התאונה בשל התאונה, ומקבל ימי מחלה לנפגע בעבודה, הרי שהמוסד לביטוח לאומי יפצה אותו בדמי פגיעה.

לאחר שחולפים 91 יום, הנפגע מתייצב בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, וועדה זו צריכה לקבוע לנפגע את נכותו הזמנית וכן את נכותו הצמיתה. את התביעה יש להגיש למוסד הביטוח הלאומי לא יאוחר משנה ממועד התרחשות התאונה.

מי מבוטח בביטוח נפגעי עבודה של הביטוח הלאומי?

קבוצת המבוטחים הינה למעשה קבוצה רחבה מאוד של אנשים. קבוצה זו כוללת את כל העובדים השכירים (חוץ מעובדי כוחות הביטחון), עובדים עצמאיים שרשומים במוסד לביטוח לאומי, אנשים שנמצאים בהכשרה מקצועית או שיקום מקצועי. בנוסף, יש עוד מספר קבוצות זכאיות לביטוח זה.

מהי פגיעה בעבודה?

לפי חוק הביטוח הלאומי, נפגע עבודה מוגדר באחת משתי דרכים:

• נפגע שנפגע כתוצאה מתאונת עבודה.
• נפגע שסובל ממחלת מקצוע.

מחלת מקצוע זוהי רשימה סגורה של מחלות שנקבעו בתקנות. רק במידה והנפגע מצליח להצביע על מחלה ספציפית, שהיא אחת מהמחלות המנויות בתקנות, הוא יזכה להיות מוכר כנפגע עבודה ולקבל את הזכויות המגיעות לו. רשימת המחלות מתעדכנת מפעם לפעם, ויש להתייעץ עם מומחה על מנת לדעת האם המחלה ממנה סובלים הינה אחת מהמחלות המנויות בתקנות.

תאונת עבודה הינו אירוע פתאומי שהתרחש תוך כדי ועקב עבודתו של העובד אצל המעביד. חשוב להדגיש כי תאונה שמתרחשת בדרך למקום העבודה, מוכרת כתאונת עבודה גם כן. השאלה מתי הפגיעה נוצרת בגין תאונה בעבודה אינה פשוטה כלל. לאורך השנים, בתי המשפט קבעו כי תאונה הינה אירוע פתאומי, אירוע שניתן לאתר אותו בזמן ובמקום.

      קראו עוד בתחום:

• אחריות מפעל לתאונת עבודה ותביעת פיצויים בהעדר נכות צמיתה
• אחריות מעביד בעקבות תאונת עבודה לאחר רשלנות עובד
• גרם המדרגות במשרד היה מסוכן - המעביד יפצה את העובדת שנפגעה
• נזקי רוכש: אחריות מעביד למעשה עובדו

הבעיה היא שלא בכל אירוע של פגיעה בעבודה ניתן לאתר את הגורם הישיר והמיידי לתאונה. לפעמים, אירוע יכול להתרחש כתוצאה מגורמי סיכון שכבר קיימים אצל הנפגע, כך לדוגמה באירועים של "אוטם שריר הלב". במקרים בהם פורצת מחלה קונסטיטוציונאלית במהלך עבודתו של הנפגע, הרי שיש אפשרות כי ניתן יהיה להכיר בפגיעה זו כפגיעה בעבודה.

בתי הדין לעבודה נוטים לפרש את המונח "תאונה" באופן מרחיב. יתר על כן, בתי הדין לעבודה הכירו גם בכך שלפעמים, מתרחשות מספר פגיעות זעירות לאורך זמן, שכל אחת מהן הינה "תאונה קטנה", ומעצם טבען תאונות אלו אינן ניתנות למיקום בציר זמן מסוים. לכן, פותחה תורת המיקרוטראומה אליה נתייחס בהמשך.

תורת המיקרוטראומה

ידוע כי יש מחלות מסוימות שמתפתחות עקב תנאי העבודה, אולם אלו אינן מוכרות כ"מחלות מקצוע", וזאת בין אם משום שטרם הוכח חד משמעית הקשר הסיבתי שבין העבודה למחלה זו, ובין אם משום שלא הספיקו לעדכן את מחלות המקצוע. למרות שאכן מתקיים קשר סיבתי בין העבודה לבין המחלה שהתפתחה, קשר סיבתי שכמובן צריך להוכיח אותו, הרי שאותם נפגעים אינם זכאי לדמי פגיעה בעבודה.

      קראו עוד בתחום:

• עישון ודיבור במהלך העבודה גרמו לצרידות - האם תאונת עבודה
• מטפלת בקשישים תוכר, במסגרת תורת המיקרוטראומה, כנפגעת עבודה
• חרף פער זמנים משמעותי - אוטם שריר הלב הוכר כתאונת עבודה
• מינוי מומחה רפואי אחר - מהו משקלה של חוות הדעת הרפואית הראשונה?

מצד אחד, המחלה אינה מוכרת כמחלת מקצוע, ומצד שני קשה להם מאוד להצביע על אירוע נקודתי שגרם לפגיעה. לכן, פיתחו בתי המשפט את תורת המיקרוטאומה. לפי תורה זו, יש מקרים בהם מתרחשות מספר פגיעות זעירות לאורך זמן, שכל אחת מהן היא "תאונה" בפני עצמה. ריבוי תאונות אלו יכול לגרום, במידה ואכן התובע יצליח להוכיח זאת, לפגיעה החמורה והסופית, פגיעה שמזכה בדמי פגיעה מעבודה ובקצבת הנכות שמשולמת עקב הפגיעה מעבודה.

למרות ההכרה כאמור, בתי הדין לא ממהרים להכיר בנפגעי עבודה רבים כתוצאה מתאונות "מיקרוטראומטיות". הביטוח לאומי למעשה דוחה תביעות מסוג זה כמעט באופן אוטומאטי, ולכן יש צורך לפנות לבית הדין לעבודה שיושב כערכאת ערעור על החלטות של המוסד לביטוח לאומי.

לסיכום,

המוסד הלאומי מבטח את רוב אוכלוסיית מדינת ישראל בביטוח נפגעי עבודה. על מנת להיות מוכר כנפגע עבודה, יש להוכיח כי הפגיעה התרחשה כתוצאה מתאונה, או כתוצאה ממחלת מקצוע מוכרת. במידה והנפגע אינו מצליח להיכנס לאחת מהקטגוריות הללו, אולם ניתן לקבוע קשר סיבתי בין עבודתו לפגיעה ממנה הוא סובל, יש אפשרות לקבל הכרה כנפגע עבודה בהתבסס על תיאוריית המיקרוטראומה.