היה זה הריונם הראשון של גלית ואלדד. לאחר שגלית החלה לחוש בצירים, מיהרו בני הזוג לחדר המיון בבית החולים. לאחר שהמתינו בקבלה כחצי שעה, חוברה גלית למוניטור, ואולם משך כשעה – איש לא סר למיטתה בכדי לוודא תקינותו. כעבור כשעה, ניגשה אליה האחות. עת הציצה במוניטור, חשכו עיניה והיא הזעיקה את הרופא התורן, אשר הורה להבהיל את גלית מיידית לחדר הניתוח, לצורך ביצוע ניתוח קיסרי. הילוד נולד כחול, כמעט ללא רוח חיים. בוצעה בו החייאה, והוא אושפז בבית החולים זמן ממושך, עד לייצוב מצבו.
האיחור ההתפתחותי ניצפה כעבור מספר חודשים בלבד, עת ההורים שמו לב, כי בנם היקר אינו מתהפך כשאר הילדים. בדיקות בבתי החולים, אימתו את חששם – בנם סובל מנזק מוחי.
הם משקיעים מירב זמנם ומירצם בטיפול בילד, ומשפחתם לא תהא לעולם כפי שהיתה. חייהם השתנו לעד.
לרגע איש לא הזכיר לגלית, את אותה אחות מבוהלת. את אותו מוניטור. והיא – לבטח שאין לה "זמן להתעסק בזה".
במאמר קצר זה, ברצוני להבהיר מהם המקרים הרווחים בהם כדאי לפנות להתייעצות ראשונית עם עורך דין, וזאת לאור העובדה, כי נדירים המקרים בהם רופא יידע את הפציינט – כי חלה טעות בטיפול בו, ורבים מעדיפים לקבל מר גורלם, ממאנים להתעסק בכאבם ו"לפתוח" את המקרה, ולכן לא פונים לייעוץ.
הגם שתביעה משפטית אינה יכולה להשיב את בריאות יקירם, היא יכולה לשפר את מצבם הכלכלי פלאים, באופן שיסייע למתן הטיפול האופטימלי, שלעיתים רבות כרוך בעלויות רבות, ולהביא להקטנת הסבל ושיפור איכות חייו, ככל הניתן.
לרוב פגישת הייעוץ אינה כרוכה בתשלום, ובמקרים רבים – כבר בפגישה זו, יוכל עורך הדין לומר האם יש טעם בהמשך בדיקת התיעוד הרפואי לעומקו.
ובכן...
ככלל, תביעות רשלנות רפואית, נחלקות למספר תחומים עיקריים.
הראשון והנפוץ מביניהם, הינו כמובן "הולדה בעוולה". המדובר באותם מקרי מצערים, בהם תינוק נולד עם נכות, לרוב קשה, או אף הולך לעולמו זמן קצר לאחר הלידה.
במקרים אלו, מתפקיד עוה"ד לבדוק – האם נזקו של התינוק נגרם כתוצאה מאחד משניים:
א. מעקב הריון לקוי בו לא אובחן מום שהיה מקום לאבחנו – כאן תיבחן השאלה, האם מומו של הילוד היה ניתן לאיבחון בבדיקות מעקב ההריון, וכמובן – האם המעקב שבוצע כלל את כל הבדיקות הנחוצות.
דוגמאות נפוצות לכך הינן תסמונת דאון, מומים לבביים שונים (הניתנים לעיתים לאבחון באמצעות סקירות מערכות ממוקדות ואקו לב עובר), מומים בעמוד השדרה (לדוג’ ספינה ביפידה), ואף פיגור התפתחותי שלעיתים ניתן לאיבחון בבדיקות US המראות לדוגמא פיגור במדדים.
דוגמא נוספת רווחת, היא אי הפניית אישה למעקב הריון בסיכון גבוה, המוביל לדוגמא ל"פספוס" של מצוקה עוברית שהתפתחה בסוף ההיריון (מסיבות שונות, כל מקרה לגופו), ובסופו של דבר – לנזק מוחי או פטירת הילוד.
חשוב לציין כי במקרים רבים הנבחנים על ידי, בהם האם מספרת בביטחון כי ההיריון היה "תקין", התמונה שמתגלה לאחר בדיקת תיק המעקב הינה שונה לגמרי, ולכן ההתייעצות הינה חשובה ביותר.
ב. נזק מוחי ופטירה כתוצאה מהליך הלידה עצמו -
המדובר במקרים בהם האם הגיעה לחדר הלידה עם עובר "תקין", אך עקב התמהמהות הצוות הרפואי (ולדוג’ - התעלמות ממצוקה וסבל עוברי הניצפה במוניטור) – הילוד נולד לאחר תשניק (חוסר חמצן ברקמותיו), באופן שעשוי לגרום לו לנזק מוחי לצמיתות (שיתוק מוחין – CP), ובמקרים רבים – אף לפטירתו מס’ שעות לאחר הלידה.
ילודים אלה בדרך כלל נולדים עם ציון אפגר נמוך ובמצב קשה.
אף כאן, לעיתים ההורים אינם מקשרים כלל בין הלידה (שלעיתים אינה זכורה כטראומטית), לבין מצבו של בנם, ולכן ההתייעצות חשובה ביותר.
התחום השני הרווח בתביעות רשלנות רפואית, הינו איחור באיבחון מחלות קשות, באופן המחמיר את המחלה. דוגמא רווחת היא מחלות סרטן, ולדוג’ – אבחון מאוחר של סרטן שד, לאחר אי ביצוע הבדיקות המתאימות. דוגמא נוספת רווחת, הוא איחור באבחון סרטן הפרוסטטה (לדוג’ - התעלמות רופא מעליית PSA בבדיקות דם).
דוגמא רווחת נוספת היא טעות באיבחון התקף לב או אירוע מוחי, ואי מתן טיפול מתאים.
התחום השלישי הינו טיפול לקוי בבית החולים או בקופת החולים, המוביל לנזק.
לדוגמא, אדם מגיע לבית החולים באמבולנס, לאחר חבלת ראש קלה (כך להגדרת הצוות הרפואי בקבלה). צוות המיון מותירו "לנוח" מאחורי הוילון, ואינו מבצע בדיקות מתאימות, ובייחוד CT מח – וכך מפספס התגברות לחץ תוך גולגולתי במח. הטיפול ניתן מאוחר מדי, והאיש נותר בקומה עמוקה, לצמיתות.
התחום הרביעי, הינו ניתוחים וטיפולים פלסטיים כושלים.
כמובן שישנם תחומים רבים ונוספים שאינם מופיעים במאמר זה, וכי יש לבחון כל מקרה לגופו, ובכל מקרה בו מתעורר בלבכם הספק - מומלץ לפנות להתייעצות ראשונית עם עורך דין.
הכותבת הינה עורכת דין העוסקת בתחום הרשלנות הרפואית.
עו"ד טלי טרייבנד
|
|
