תאונות עבודה

דרגו את המאמר

התקבלו 11 דירוגים בציון ממוצע: 4.1 מתוך 5

 

על פי הערכות משרד התמ"ת, נפגעים בישראל מדי שנה כ-60,000 עובדים בתאונות עבודה שהן כ-164 תאונות ליום. עובדים רבים מחמיצים ימי עבודה, מאבדים את יכולתם להמשיך לעבוד בתפקידם הנוכחי ולעיתים אף סובלים מאובדן כושר עבודה לצמיתות.

 

הדרך להכרה בתאונה אשר ארעה לעובד, ע"י המוסדות הרלבנטיים לצורך תשלום הפיצויים, איננה מסתיימת תמיד בביקור אצל הרופא ואישורו. פעמים רבות צריכה לעבור הבקשה דרך חוות דעת רפואיות חיצוניות של מומחה רפואי, דיונים משפטיים בבתי הדין לעבודה ועוד.

 

 

חוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה אשר ארעה לאדם תוך כדי עבודתו אצל מעסיק או מטעמו. תאונת עובדה כוללת את כל הפעילות הרחבה הקשורה בעבודה, החל בנסיעה למקום העבודה, דרך שעות העבודה עצמן וכלה בדרכו של העובד לביתו.

 

תאונה תוכר כתאונת עבודה על פי חוק כאשר ישנו קשר סיבתי בין הנזק (גם נזק נפשי) שנגרם לבין תאונה, וכן קשר ברור בין התאונה לעבודה.

 

 

 

במידה והעובד אשר נפגע פנה לקופת החולים או לבית החולים, ושם קבע רופא תעסוקתי כי עליו לקבל מנוחה מעבודתו לתקופה של עד 12 ימים, יהיה זכאי העובד לפיצויים בשלושת הימים הראשונים בשיעור של 75% משכרו שישולמו ע"י המעביד. בשאר הימים יקבל העובד את שכרו, בשיעור של 75% מהמוסד לביטוח לאומי.

 

במידה וקבע הרופא התעסוקתי כי העובד זקוק למנוחה הגדולה מ-12 ימים, ישלם המעסיק את שכרו (בשיעור של 75%) בתשעת הימים הראשונים ומהיום העשירי ועד היום ה-19, ישולם שכרו בתעריף זהה על ידי המל"ל.

 

דמי הפגיעה אשר ישולמו על ידי הביטוח הלאומי, לא יעלו על סכום מקסימאלי של 25,597 ₪. ישנם עובדים מסוימים אשר מועסקים תחת הסכמים קיבוציים, ופעמים רבות משלים המעסיק את יתרת שכרם באופן מלא.

 

 

במידה ונפגע העובד בתאונה אשר הותירה נכות בגופו, יחל הליך בעניינו בוועדות המוסד לביטוח לאומי בו יקבעו לו אחוזי נכות בגין הפציעה. קצבת הנכות תשולם לו לאחר מכן, בהתאם לאחוזים אשר נקבעו לו, כאשר לעיתים משולם לעובד מענק חד פעמי ללא קצבה.

 

אדם אשר מבוטח בביטוח מנהלים או תוכנית פנסיונית יהיה זכאי פעמים רבות לכסף נוסף מהביטוח (גם בתאונות אשר בגינן אבד כושר עבודתו באופן זמני).

 

 

 

במסגרת החוק לביטוח בריאות ממלכתית, יקבל הנפגע טיפול רפואי, כולל תקופת החלמה, התאוששות ושיקום, משירותי הבריאות במדינה, וזאת בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.

 

במידה והעובד אינו יכול להגיע לקבלת הטיפול בשירותי הבריאות, בשל בהילות המקרה והצורך בעזרה ראשונה דחופה, יהיה הוא זכאי להחזרים בגין הטיפולים מאת הביטוח הלאומי (זאת בהנחה שהביטוח הלאומי יכיר בצורך לעזרה הראשונית הבהולה).

 

 

לא תמיד מכיר המוסד לביטוח לאומי בתאונה כתאונת עבודה. חברות הביטוח והמל"ל מפעילים לעיתים חוקרים מיוחדים על מנת להשיג פרטים נוספים על התאונה, הנפגע או עברו הרפואי.

 

לעיתים אף מקליטים החוקרים את המבוטחים ומנסים למשוך אותם בלשונם, ועליהם להיות עירניים וזהירים בדבריהם. יש לציין כי הפעלת חוקרים למטרות אלו הינה הליך חוקי העומד לרשות חברות הביטוח.

 

במידה והביטוח הלאומי אינו מכיר בתאונה כתאונת עבודה או שהוא אינו מכיר בתשלומים אשר מגיעים לעובד, לרבות החזרים בגין טיפולים, אחוזי נכות, קשר סיבתי בין התאונה לעבודה ועוד, רשאי העובד להגיש תביעה בנושא לבית הדין האזורי לעבודה. פעמים רבות עוסק בית הדין לעבודה בפירוש התאונה ולא אחת משנים השופטים את החלטתם של וועדות המל"ל.

 

במידה וגם בית הדין האזורי דחה את טענותיו של הנפגע, רשאי הנפגע לערער לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.