הקשר בין אבדן כושר השתכרות, נכות רפואית ותיפקודית

אובדן כושר השתכרות

"אנו מבחינים, כידוע בין שלושה מושגים שונים: "הנכות הרפואית", "נכות תפקודית", ו - "אובדן כושר השתכרות" שנגרמים עקב תאונה.

ככלל, אין בהכרח התאמה בין אובדן ההשתכרות או כושר ההשתכרות, ובין שיעור הנכויות הרפואית והתפקודית. אובדן כושר ההשתכרות נבחן על פי אובדנו של היחיד. מבחינת אובדנו של היחיד, יש לבחון את כלל הנסיבות ובכללן אופי העבודה, חזרה לעבודה. חזרתו של הנפגע לעיסוקו הקודם, עשויה להוות שיקול רב חשיבות בקביעת יכולתו להשתכר אחרי הפגיעה.

למרות שחזרה למקום עבודה קודם, איננה מבטיחה תמיד שהשכר לא יפגע. גם לטיבו של המעביד, עשויה להיות נודעת חשיבות כגון אלה, לעובדת היותו של המעסיק, מוסד ציבורי או ממלכתי, נודעת בעניין זה חשיבות ראויה ולעתים מכריעה. (ספרו של השופט קציר, עמ’ פיצויים בשל נזקי גוף, עמ’ 152 - 156).

"הנכות הרפואית", "הנכות התפקודית" ו"אובדן כושר השתכרות" הם מעין שלושה מעגלים, המצויים זה בתוך זה, כאשר במעגל החיצוני מצויה הנכות הרפואית, במעגל הפנימי יותר, הנכות התפקודית, ובמעגל הפנימי ביותר, מצוי אובדן כושר ההשתכרות. כאשר באים לקבוע הפסדו של ניזוק, יש להשתמש, ככל שמאפשרים הנתונים, במעגל הפנימי ביותר, אך כאשר אין במעגל הפנימי ביותר די כלים כדי לאפשר קביעת הנזק, יוצאים החוצה לכיוון המעגלים החיצוניים יותר ומהם משליכים ולומדים על המעגלים הפנימיים יותר. 

בהעדר נתונים מיוחדים, המעגל החיצוני של הנכות הרפואית ישליך על המעגל האמצעי של הנכות התפקודית וכך גם בהעדר נתונים ישליך המעגל האמצעי של הנכות התפקודית על המעגל הפנימי של הפסד ההשתכרות.

בע.א. 240/67 פדי כא’ (2) 626 המצוטט בעמ’ 153 לספרו של קציר, מתואר מקרה של תובע שאיבד את כושר הראייה בעינו, אך חזר לעבודתו הקודם אצל מעבידתו, במעמד המקנה לו ביטחון של קביעות ויציבות בעבודה. בית המשפט של הערעור לא התערב בקביעת בית המשפט המחוזי שפסק לו סכום גלובלי, בקובעו שכאשר הנפגע מועסק בתנאי ביטחון כלכלי בלתי רגילים, אצל מעביד שניכרת בו הבנה לבעיותיו, הינה גורם בעל חשיבות שלא יסולא בפז.

המגמה המסתמנת מהפסיקה המצוטטת בספרו של קציר, היא כי עבודה במוסד גדול, ציבורי או ממלכתי, שיש עימה ביטחון היפלטות לשוק העבודה, עשויה לשמש נימוק לפסיקה מופחתת של פיצוי בגין הפסד השתכרות בעתיד ואף לפעמים, לאי פסיקת פיצוי בגין כך.

בגלל הקושי הקיים בהעדר נתונים מספיקים, שאיננו מאפשר לקבוע הפסד כושר השתכרות שנגרמו לניזוק, מקובל בבתי משפט לעשות שימוש בהנחות יסוד, הניתנות לסתירה, כדי לקבוע את נזקיו, כגון: הנחת היסוד שקטין ישתכר את השכר הממוצע במשק או הנחת היסוד שהנכות הרפואית משקפת את הנכות התפקודית, והנחת היסוד שאחוז הנכות התפקודית משקף את אבדן כושר ההשתכרות לעתיד. "

א 3169/01 שמואל בורנשטיין נ’  המרכז הרפואי ע"ש רבין (בי"ח בלינסון) חלקים פסק דינו של השופט דרורי.