קצין תגמולים- מידע משפטי ומדריך להגשת תביעה

קצין תגמולים - מידע משפטי

חוק הנכים חוקק בשנת 1959, ברוח סוציאלית, ובמטרה לטפל ולסייע לציבור אנשי כוחות הביטחון אשר נפגעו או חלו במהלך שירותם. במהלך השנים, היה מקום לעדכן את חוק הנכים ולשנותו, כפי שנעשה בחוקים רבים אחרים, ובין היתר, להתאימו ככל שניתן לעקרון הידוע בדיני הנזיקין – השבת מצבו של הניזוק לקדמותו. 

מי יוכר כ"נכה" ע"פ חוק הנכים ?

סעיף 1 לחוק הנכים מגדיר "נכות" כ"איבוד הכושר לפעול בצורה רגילה, בין גופנית ובין שכלית, או פחיתתו של כושר זה, שבאו לחייל משוחרר או לחייל בשירות קבע כתוצאה של אחת מאלה שארעה בתקופת שירותו עקב שירותו:

(1) מחלה;

(2) החמרה במחלה;

(3) חבלה." [הדגשה אינה במקור].

חייל יהא זכאי לתגמולים אם התקיימו שני תנאים מצטברים: האחד, תנאי הזמן, כי הפגיעה ארעה בעת שירותו, והשני, תנאי הקשר הסיבתי כי יש קשר סיבתי בין הפגיעה בה נפגע החייל לבין שירותו הצבאי.

על מנת לקבל תגמול לפי חוק הנכים, על הנפגע להגיש בקשה לקצין התגמולים להכרה בחבלה או במחלה. הבקשה תוגש על גבי טופס שניתן לקבלו במשרדי אגף השיקום או בלשכותיו המחוזיות. ניתן לקבל טופס זה גם מהגורמים האחראים לטיפול בנפגעים בצה"ל במשטרה, בשב"ס וכיו"ב או להורידו כאן מהאתר.

תהליך בדיקת תביעה להכרת זכות ומתן החלטה הוא מורכב וממושך, בשל הצורך לקבל חומר רפואי ועובדתי מגורמי חוץ וממוסדות שונים.

על מי מוטל נטל ההוכחה בתביעה להכרה בנכות מול קצין תגמולים ? 

נטל ההוכחה בתביעות נגד קצין התגמולים המוטל על התובע המבקש כי תוכר הפעילות הצבאית בה עסק כאירוע שגרם לפרוץ מחלתו (ע"א 5499/92 קצין התגמולים נ’ דפנה בן עד, פ"ד מז(2) 471, 475). ויודגש, אין די בכך כי התובע ישכנע כי קיימת אפשרות תיאורטית כלשהיא בדבר קיום הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי להתהוות המחלה, ומאידך דרגת השכנוע אינה של ’קרוב לודאי’, אלא שעל התובע תגמולים להוכיח כי מתקבל מאד על הדעת קיומו של קשר כאמור. 

מתי ישולמו תגמולים ? 

סעיף 18(א) לחוק הנכים, שכותרתו "מאימתי משלמים תגמולים" קובע: 

"(א) תגמולים המגיעים לנכה ישולמו מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי, שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו - אם הגיש תביעה לתשלומים אלה תוך שנה אחת מיום שחרורו; בכל מקרה אחר - מיום הגשת התביעה, זולת אם קבעה לכך הועדה הרפואית תאריך מאוחר יותר. 

(ו) לנכה שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו לא הגיש תביעה לתגמולים אלא כעבור הזמן הקבוע בסעיף קטן (א) ולאחר שנתמנה לו אפוטרופוס - ישולמו התגמולים החל מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי אם הגיש האפוטרופוס את התביעה תוך שנה מיום שנתמנה; בכל מקרה אחר ישולמו התגמולים מיום שהגיש האפוטרופוס את התביעה, אולם רשאי קצין התגמולים להורות שהתגמולים ישולמו ממועד מוקדם יותר ובלבד שלא יקדם למועד השחרור."


האם ניתן לשנות החלטה של קצין תגמולים ?

"(א) קצין-תגמולים רשאי לתת החלטה חדשה בכל בקשה, אף אם ניתנה בה כבר החלטה סופית לפי סעיף 33, 34, אם הוכח, כי ההחלטה הושגה על ידי מעשה או חדלה המהווים עבירה פלילית, או אם נתגלה על סמך ראיות חדשות שלא היו בפני נותן ההחלטה הקודמת, כי אותה החלטה בטעות יסודה.

(ב) ניתנה החלטה חדשה המזכה נכה בתשלום תגמולים או תגמולים מוגדלים, ישולמו התגמולים או התגמולים המוגדלים החל מהמועד של הגשת הראיות החדשות שעל פיהן ניתנה ההחלטה החדשה, אולם רשאי קצין התגמולים להורות שישולמו החל ממועד מוקדם יותר ובלבד שלא יקדם יותר משנה אחת להגשת הראיות החדשות."

חוק הנכים בהיות החוק סוציאלי, ובהיות המחוקק ער לכך שתיתכנה החמרות וייתכנו גם גילויים מאוחרים יותר של פגיעה, הוא העדיף משטר של ’תיק פתוח’ המאפשר בדיקות תקופתיות, כולל ’עדכון נכות’ במקרה של החמרה וגילוי מאוחר. עקרון זה יושם גם כשיש ראיה חדשה המצביעה על כך שנכות מסויימת היתה קיימת קודם לכן.

מהו המועד האחרון להגשת תביעה לתגמולים (התיישנות) ?

הזכות להגיש בקשה מתיישנת בתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו, אולם אם הנכות נובעת ממחלה ששר הביטחון קבע לגביה בתקנות תקופת-ההתיישנות ארוכה-יותר - תתיישן הזכות כתום אותה תקופה. 

בתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (התיישנות זכויות), התשי"ז – 1956, ובתוספת לאותן תקנות, מופיעה רשימת המחלות בתוספת, שלגביהן מוארכת תקופת ההתיישנות.

האם ניתן להגיש בקשה לתגמולים למרות שעברה תקופת ההתיישנות ?


קצין-תגמולים רשאי להאריך את המועד להגשת בקשה אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות זאת וכי נתמלאו תנאים אלה:

(1) הבקשה מתייחסת לנכות שנגרמה על ידי חבלה רשומה,
(2) ההשהיה בהגשת הבקשה אינה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת הראיות הדרושות לבירור הבקשה
(3) ההשהיה לא הביאה, ולא הייתה עשויה להביא, במישרין או בעקיפין להחמרת הנכות שלגביה מוגשת הבקשה, או להגדלה ניכרת של הנטל שעל אוצר המדינה בתשלום התגמולים או במתן טובת-הנאה אחרת עקב החמרת הנכות;
(4) ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי כל צד שלישי האחראי או עשוי להיות אחראי, במישרין או בעקיפין, לחבלה נושא הבקשה.

בסעיף זה "חבלה רשומה" - חבלה שנרשמה, סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צבא-הגנה לישראל או ברשומות אחרות המתנהלות על ידי המדינה או על ידי מוסד ציבורי שאושר לענין זה על ידי שר הבטחון. 


האם ניתן לערער על החלטת קצין תגמולים ?

אדם הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של קצין התגמולים, רשאי לערער עליה בפני ועדת ערעור (סעיף 33(א) לחוק). חוק הנכים קובע מסלול מפרוט להגשת ערעור ובסעיף 33 לחוק הנכים תגמולים ושיקום נקבע...להמשך המאמר


אולי תרצו לקרוא על: 

התיישנות בתביעות נגד משרד הביטחון.
שאלת הקשר הסיבתי בין מחלות נפש  לשרות הצבאי.
מחלת הפסוריאזיס והקשר בין המחלה לשרות הצבאי 
הקשר בין כיב קיבה לבין השרות הצבאי 
הקשר בין מחלת הסוכרת לשרות הצבאי 
הגשת בקשה "לעיון נוסף" בהחלטות שקצין תגמולים נתן בעבר 
"הלם קרב" 
ערעור על החלטת קצין תגמולים
בחירת זכויות - ביטוח לאומי או חוק הנכים ?
זכויות נכי צה"ל וחוק הנכים
תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) תש"ל 1969
נפגעי טרור ופיצויים
מאגר חוקים - דיני צבא
פסקי דין - קצין תגמולים

דוגמאות מהחיים:

חייל פנה בתביעה לקצין התגמולים להכרה בזכויותיו בגין מחלת רוח-סכיזופרניה אשר לטענתו נגרמה לו תוך ועקב השירות הצבאי ותביעתו זו נדחתה. שנה לאחר מכן פנה החייל בתביעה חדשה כנגד קצין התגמולים בגין מחלת הסכיזופרניה אותה ביקש לקשור לשירותו הצבאי. תביעה זו הוגשה מ"ראיה חדשה" שנמסרה לידיו, היא חוות הדעת רפואית.

ביהמ"ש קיבל את הראיה החדשה ואת הערעור.

------

פסוריאזיס בצבא - פסק הדין המקיף ביותר האחרון, בו קבע בית המשפט העליון את ההלכות לעניין מחלה קונסטיטוציונאלית (כמו מחלת הפסוריאזיס) הוא פסק הדין בעניין קצין התגמולים נגד אורית אביאן שם נקבע כי המבחן לקביעת הקשר
הסיבתי המשפטי הוא סובייקטיבי – אובייקטיבי. על הצבא לקבל את החייל כפי שהוא על חולשותיו ("הגולגולת הדקה") ובכך מתמלא היסוד הסובייקטיבי. לכך יש לצרף "אירוע" – לאו דווקא חריג – או "מצב" אובייקטיבי חיצוני...להמשך המאמר

-----

מחלת הסוכרת בצבא - במספר פסקי דין של בית המשפט וועדות ערעור ישנה מגמה להכיר ולקבל יותר תביעות של נכים בגין פריצתה של סוכרת נעורים וזאת כאשר מתקיים אירוע "חריג" בזמן השירות הצבאי הגורם ללחץ ומתח נפשי בגינו פורצת המחלה, כאשר בכל מקרה מושם הדגש על מיוחדותם של תנאי השירות או על קיומו של אירוע חריג עליו ניתן להצביע כסיבה לפרוץ המחלה... להמשך המאמר