|
עבור אלו נזקים משולמים פיצויים?
נזקי הגוף שעבורם משולמים פיצויים לנפגעי תאונות דרכים כוללים מקרי מוות בהם היורשים הם אלו אשר זכאים לפיצוי עקב התאונה. מחלות שהתפרצו כתוצאה מקרות התאונה כגון:
מחלות נפש, חרדות, דכאונות וכן מחלות אשר בעקבות התאונה קיימת החמרה במחלה ממנה סבל הנפגע לפני התאונה. פגיעות צוואר וראש - צליפת שוט, טינטון - צפצופים באוזניים, ירידה בשמיעה, סחרחורת, חבלות ראש, זעזוע מוח, מיגרנות, פגיעות פנימיות, שברים בחלקי הגוף, שריטות, צלקות, ועוד.
נשאלת השאלה כיצד יחושב סכום הפיצויים ?
גובה הפיצויים יקבע בהתאם לחומרת הפגיעה ובהתאם לגובה הנכות שתקבע לנפגע. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מנהיג פרוצדורה מיוחדת למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט.
מומחה ביהמ"ש קובע את נכותו הרפואית, ככל שקיימת, של הנפגע והוא עושה כן עפ"י טבלאות קבועות וידועות מראש, הקובעות בגין כל ליקוי או פגיעה, ובהתאם לאיבר בגוף, את גובה הנכות.
נכות רפואית זו שונה בדרך כלל מהנכות התיפקודית, אשר אליה מתכוון למעשה ביהמ"ש. עפ"י הדוגמא המפורסמת בפסיקה יכול כנר מפורסם לאבד אצבע אחת, דבר המותיר בו נכות רפואית של אחוזים ספורים, ואולם ככל שהדבר נוגע לנכותו התפקודית תותיר בו התאונה נכות תיפקודית מקסימלית, היות ופגיעה מינימלית זו הפכה אותו למעשה למחוסר יכולת לעבוד במקצועו הייחודי כנגן.
במיקרה ההפוך, יכול אדם שאיננו עובד עבודת כפיים, כעו"ד או רו"ח, להפוך למשותק ברגליו ובכל זאת לא תקופח באופן משמעותי פרנסתו, המבוססת בעיקרה על עבודת מחשבה וידע.
מאידך מביא ביהמ"ש בחשבון את העובדה כי הפיצוי הניתן בגין הנכות, הינו בעיקרו בגין הפסד השתכרות עתידי פוטנציאלי. ככזה מתבסס הפיצוי מראש על הערכה גרידא (ובפרט בקטין או צעיר שטרם נכנס כלל למעגל העבודה), כאשר ביהמ"ש מביא בחשבון כי מקום עבודתו הנוכחי של הנפגע וטיבה אינם בגדר נתון מוחלט, וכי גם הם עשויים להשתנות בעתיד.
פיצויים בעקבות נזקים נפשיים לקרוב משפחה של נפגע תאונה, האמנם?
כיוון שכך הרי שבפועל, וחרף האמור לעיל, לא קיים בדר"כ הבדל כה גדול בין שתי הנכויות והנכות הרפואית בהחלט יש בה כדי ללמד על הנכות התיפקודית ואולם עדיין אין המדובר בהתאמה מוחלטת ובמיקרים לא מעטים וכדוגמת נכות רפואית קוסמטית, יכול ביהמ"ש עדיין לקבוע כי לנכות זו אין השלכה תיפקודית כלשהיא בפועל.
לפי אלו קריטריונים יקבע סכום הפיצוי?
סכום הפיצויים המגיע לנפגע נקבע על בסיס ראשי נזק:
לדוגמא, כאב וסבל - ( נזק שאינו ממוני ), נקבע ע"פ הסכום הקבוע בתקנות, בחישוב שיעור הנכות הצמיתה, גיל הנפגע ומספר הימים בהם היה הנפגע מאושפז בגין התאונה.
ראשי נזק נוספים הם אובדן כושר השתכרות והפסדי שכר, הוצאות רפואיות – הוצאות עבור עזרת הזולת וסיעוד – הוצאות ניידות – הוצאות בגין התאמת דיור – הוצאות משפט –תשלומי ביניים עד לסיום המשפט.
מהי מטרת הפיצויים?
לדיני הנזיקין בישראל, ככלל, מטרה תרופתית ולא עונשית, ולפיכך נעשית הערכת גובה הנזק בהתבסס על הכלל הנזיקי של "השבת המצב לקדמותו". בית המשפט העליון פסק לא פעם, כי מטרתם העיקרית של דיני הנזיקין בישראל היא להשיב את מצבו של הנפגע לקדמותו.
מטרה זו היא, בראש ובראשונה, לתקן את הנזק שנגרם. על כן, הכלל הרחב לגבי פיצויים בנזיקין הוא, כי יש לפסוק לניזוק את אותו פיצוי אשר יש בו כדי להעמידו במקום שהיה בו אלמלא קרות מקרה התאונה.
ביהמ"ש אמור להעמיד את הנפגע כלכלית ע"מ שיעמוד עד כמה שניתן, במצב בו היה ערב התאונה, תוך פיצויו לעבר ולעתיד כאחד, על הפסדי השכר בהם נשא ויישא.
החמרת מצב שלא לצורך
לא אחת ישנם נפגעים אשר בוחרים בעקבות תאונה קשה שהותירה בהם נכות, להפסיק ולעבוד ו/או לחפש עבודה אחרת ההולמת את מצבם, מתוך מחשבה כי בכך יגדל הפיצוי שייפסק להם.
בתי המשפט חיוו לא אחת את דעתם על תופעה לא ראוייה זו ואף נוהגים "להעניש" נפגע שכזה. בפועל נדרש הנפגע לפעול בתום לב בכל הנוגע לתביעתו, ולהראות לביהמ"ש כי עשה את המירב ע"מ להקטין את נזקו, ובמיקרה זה: ע"י עבודה/חיפוש אחר מקום עבודה הולם.
במיקרה והנפגע חזר למעגל העבודה ומרוויח שכר דומה לזה שהרוויח בעבר, יביא ביהמ"ש בחשבון את העובדה כי הנפגע אינו יכול לעבוד עבודה פיזית כבעבר, והגם שכרגע אין הדבר בא לידי ביטוי בעבודתו הנוכחית, הרי שבעתיד, ובמיוחד במצב הכלכלי של ימינו, עשוי הוא לחזור ולהיפלט חזרה למעגל דורשי העבודה, כאשר לנכותו ולמיגבלותיו הפיזיות אז, יהיה בהחלט ביטוי בסיכוייו למציאת עבודה נוספת בשכר מתאים.
|
