נכי צה"ל וחוק הנכים, לאן?

נכי צהל - חוק הנכים, לאן?

עורך הדין שחר המאירי / משרד עורכי הדין אלי סבן ושות’

לאחרונה, ניתן פסק-דין תקדימי בבית המשפט המחוזי בירושלים, בת"א  3092/01 על-ידי כבוד השופטת יהודית צור – סגנית נשיא, לפיו חויבה מדינת ישראל לשלם פיצוי כספי, מכוח פקודת הנזיקין, לנכה צה"ל הסובל מפגיעה נפשית קשה עקב השתתפותו כמתנדב במלחמת יום הכיפורים, וזאת לאחר שהוכיח כי צה"ל ומשרד הביטחון התרשלו בטיפול בעניינו.  

על-מנת להבין את חשיבותו של פסק-הדין הנ"ל, ואת השלכותיו האפשריות לגבי ציבור הנכים המוכרים במשרד הביטחון וכן לגבי מי שבכוונתו להגיש בעתיד תביעה דומה כנגד משרד הביטחון, יש להכיר תחילה את החוק העוסק בעניין זה והוא: חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט – 1959 [נוסח משולב] (להלן: "חוק הנכים").

חוק הנכים חוקק בשנת 1959, ברוח סוציאלית, ובמטרה לטפל ולסייע לציבור אנשי כוחות הביטחון אשר נפגעו או חלו במהלך שירותם. במהלך השנים, היה מקום לעדכן את חוק הנכים ולשנותו, כפי שנעשה בחוקים רבים אחרים, ובין היתר, להתאימו ככל שניתן לעקרון הידוע בדיני הנזיקין – השבת מצבו של הניזוק לקדמותו. יש לציין כי בעבר נעשו ניסיונות מסוג זה על-ידי מספר חברי כנסת וגופים שונים, ואולם למצער, ניתן לומר כי נסיונות אלו לא צלחו, כך שכיום לא קיים שיוויון בין הסעדים הניתנים לתובעים מכח פקודת הנזיקין או חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לבין התובעים מכח חוק הנכים.

לא זו אף זו, כתוצאה מכך שבחוק הנכים לא בוצע כל שינוי מהותי מאז חקיקתו נוצר מצב לפיו אגף השיקום, הגוף אשר מטפל בתובעים ובנכי צה"ל ואשר עליו ארחיב בהמשך, יצר לעצמו מערכת פנימית של נהלים והוראות, אקס-חוק הנכים, לפיהן הוא פועל במקרים רבים בהם חוק הנכים אינו מציג פתרון. מערכת נהלים זו אשר מעידה על הלאקונות הרבות בחוק הנכים, גורמת, לא פעם, לפגיעה בזכויותיהם של הנכים והתובעים.

ובמה דברים אמורים:

חיילים או אנשי כוחות הביטחון אשר נפצעו ו/או חלו במהלך שירותם ומעוניינים לתבוע את הגוף בו שרתו, מחוייבים להגיש תביעתם לאגף השיקום תוך ציון המחלה או הפציעה מהם הם סובלים והקשר לתנאי שירותם. לאחר הגשת התביעה כאמור, יבדוק אגף השיקום את טענות התובע ויחליט האם לקבל את התביעה או לדחותה. שעה שקיבל אגף השיקום את התביעה יבדק התובע על ידי ועדה רפואית, אשר תאבחן את מצבו הרפואי ובהתאם תקבע את אחוזי הנכות המגיעים לו לפי הפירוט הקבוע בתקנות תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל-1969 (להלן: "התקנות").

בהתאם לגובה אחוזי הנכות יוחלט האם התובע זכאי לקבל מענק כספי חד פעמי או גמלה חודשית. יצויין כי במידה ואגף השיקום יחליט לדחות את התביעה זכאי התובע לערער לבית המשפט.

החובה לתבוע על-פי חוק הנכים בלבד נובעת מסעיף 6א’ לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב – 1952, המחייב כל איש משירות הביטחון הטוען כי נפגע או חלה במהלך שרותו להגיש תביעתו מכח חוק הנכים בלבד. הדבר נובע מעקרון משפטי הקרוי "ייחוד העילה" לפיו באם לפלוני קיימת עילת תביעה לשהיא, לגביה קיימת הוראה ספציפית בחוק כלשהוא, כגון הוראת סעיף 6א’ הנ"ל, המחייבת אותו להגיש את תביעתו, באמצעות חוק ספציפי ובדרך הקבועה באותו חוק בלבד, אין הוא יכול רשאי לסטות מהוראות החוק. 

חוק הנכים אינו מקנה לתובע כל סעד כספי כגון פיצוי עבור עוגמת נפש, כאב וסבל, פגיעה בכושר התפקודי וכיוצב’, אלא הפיצוי ינתן עבור ובהתאם לנכותו הרפואית בלבד. בהתאם לכך יתכן מצב בו לתובע מסויים נגרמה פגיעה אף בכושר התפקודי מעבר לנכות הרפואית שנקבעה לו על ידי הועדה הרפואית ואולם לא תהיה לכך כל משמעות כספית מבחינת הפיצוי שיקבל התובע מאגף השיקום.

לדוגמא, חייל אשר במהלך שירותו הצבאי כספורטאי מצטיין בתחום הכדורגל, נפצע ברגלו ונקבעה לו נכות רפואית, יהיה זכאי לקבל פיצוי כספי בהתאם לקבוע בתקנות הנכים, וזאת ללא כל התחשבות בשאלה האם אותו חייל יוכל לאחר סיום שירותו הצבאי להמשיך ולשחק כדורגל באופן מקצועי ומהיא מידת עוגמת הנפש אשר נגרמה לו כתוצאה מכך. זאת בשונה ממקרה בו היה אותו הנפגע, נפצע באותה מידת נכות כתוצאה מרשלנותו של פלוני שהרי אז אילו היה תובע מכח פקודת הנזיקין [נוסח חדש], היה מקום לקחת בחשבון את אובדן יכולתו להתפרנס ככדורגלן בעקבות הפציעה.  

דוגמא נוספת ניתן למצוא במקרה בו אדם נפצע בתאונת דרכים ומגיש תביעתו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975. גם על פי חוק זה, זכאי התובע לקבל מעבר לפיצוי הכספי שינתן לו בהתאם לנכותו הרפואית, פיצוי כספי נוסף עבור הכאב והסבל שעבר, אובדן הנאת חיים, אובדן כושר השתכרות, פגיעה ביכולת התפקודית וכיוצב’.

כאמור, על פי סעיף 6א’ לחוק הנזיקים האזרחיים, לא קיימת בפני התובע כל אפשרות אלא להגיש תביעתו במסגרת חוק הנכים ובכך למעשה נחסמת דרכו של התובע מלהגיש תביעה נזיקית ולקבל פיצוי כספי עבור נזקים שנגרמו לו כתוצאה מפגיעתו כגון כאב וסבל, עוגמת נפש. ברי, כי מטרתו של סעיף 6א’ לחוק הנ"ל, היא להסיר את אחריותה של המדינה בנזיקין, רק במקרה הנופל בגדר אחריותה (המוחלטת) על-פי חוק הנכים.

בפסק הדין המוזכר ברישא למאמר זה, קיבל בית המשפט תביעה אשר הוגשה בעילת רשלנות, מכח פקודת הנזיקין ולא על-פי חוק הנכים, ופסק לטובת התובע פיצוי כספי בגין עוגמת נפש וכאב וסבל אשר נגרמו לו. בית המשפט מנמק את החלטתו באומרו כי החסינות שנקבעה למדינה על-פי סעיף 6א’ לחוק אחריות המדינה מהווה חריג לכלל הרחב לפיו המדינה אינה חסינה מפני תביעות רשלנות. קביעה זו של בית המשפט, סללה, איפוא, את הדרך להגשת תביעה נגד צה"ל ומשרד הביטחון על התנהגות רשלנית, בגינה ניתן כמובן לקבל פיצוי כספי על פי פקודת הנזיקין, וזאת באם יוכיח התובע, בהתאם למבחנים שנקבעו בדיני הנזיקין, כי משרד הביטחון, על אגפיו השונים התרשל כלפיו. 

יש להזכיר שהמדובר בציבור של אנשים אשר נפגעו במסגרת מילוי תפקידם למען המדינה ויש לראותם כראשונים בין שווים, לקבל, ולהיות זכאים למלוא הסעדים אשר היו נפסקים לטובתם על-פי כל דין אחר אילו היו נפגעים למשל בעבודתם, בביתם, או ברכבם. על פי המצב הקיים כיום ברור כי קיימת הפליה ואי צדק בין הנפגעים בשירות הביטחון לבין הנפגעים בזמן היותם אזרחים ויש לתקן עוולה זו. 

לעניות דעתנו, פסק הדין הנ"ל מהווה פריצת דרך המעניקה תקווה לציבור רחב של נפגעים ומשפחותיהם, שביטנם מלאה בטענות על התנהגות רשלנית מצד רשויות הביטחון אשר הובילה לפגיעתם או לפגיעת יקיריהם, וכעת עומדת בפניהם האפשרות לתבוע ולקבל פיצוי בגין הנזק אשר נגרם להם במידה ויוכיחו כי הצבא או הרשות הביטחונית פעלה ברשלנות נגדם, זאת כאמור מעבר לזכויותיהם על פי חוק הנכים. 

יודגש כי מאמר זה משקף את דעתו של המחבר בלבד וכי אין בו בכדי להוות יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי מעו"ד או מכל גוף העוסק בעניין זה.