www.what2do.co.il

רשלנות רפואית - ניתוחים

דרגו את המאמר

רשלנות רפואית - ניתוחים
רשלנות רפואית בניתוח

לצערנו, חלק גדול מתביעות רשלנות רפואית המוגש לבתי המשפט בישראל הן בגין רשלנות בביצוע ניתוח או טיפול פולשני אחר. לאחרונה אנו עדים לכתבות רבות בעיתונות בדבר תביעות פיצויים של מליוני שקלים בגין רשלנות רפואית לאחר ניתוח.

סוגי ניתוחים לדוגמא

ניתוחי אף, ניתוחי חזה, ניתוח קיסרי, ניתוח בעמוד שידרה, ניתוחי פה ולסת, ניתוחי עיניים, צינתור, ניתוחי לב פתוח, ריאות, אשכים, עמוד שדרה, חוליות הצוואר, ניתוחי הסרת נגעים סרטניים, ניתוחי מרפק, ניתוח כף יד, ניתוח קיסרי, סכרת נעורים, עובר,
ניתוח פלסטי, ניתוח קרסול, רחם  ועוד.

סוגיית הסכמה מדעת

בשלב ראשון, נדרשת הסכמת החולה לסוג הטיפול.
כדי שמטופל יוכל לתת הסכמתו לטיפול המוצע לו, יש לספק לו מידע הולם על מצבו, מהות הטיפול, הסיכויים והסיכונים הטמונים בו והאלטרנטיבות הטיפוליות הקיימות.

חשוב לדעת כי חתימת התובע על טופס ההסכמה להרדמה ולניתוח, אינה ראיה ודאית לכך שאמנם ניתנה הסכמה מדעת, אלא אם חתימתו לוותה במתן הסבר מפורט על ידי הרופא המנתח.

בתביעה בעילה של אי הסכמה מדעת, על המטופל להוכיח כי אילו היה מקבל את המידע המלא היה נמנע מן הטיפול, אם יצליח התובע להוכיח זאת יזכה בפיצוי. הקשר הסיבתי הנדרש בסוגיית ההסכמה מדעת הוא הקשר בין אי גילוי המידע המלא ואי קבלת ההסכמה מדעת, לבין ההחלטה על הסכמה לטיפול

חובת הזהירות של הרופא לחולה - הפרת חובת הזהירות

השאלה אם הופרה חובת זהירות בנזיקין שחב נתבע כלפי תובע נועדה ליישם נורמה משפטית לנסיבות מקרה ספציפי. בתחום הרשלנות הרפואית, נתגבשו במהלך השנים כללי משנה לבחינת שאלה זו, הנגזרים מאופיו המיוחד של המקצוע, ממערכת היחסים בין המטפל למטופל, ומשיקולים של מדיניות חברתית ראויה ואיזון נאות של אינטרסים מתנגשים.

כללים אלו נועדו לאזן, מצד אחד בין עניינו של החולה המטופל לקבל את הטיפול הטוב והזהיר ביותר, בהיותו נתון באופן מלא בשליטת רופאיו ומצד שני, נועדו הכללים לאפשר פעילות מקצועית תקינה ושוטפת של הרופאים ולהגן על שיקול דעתם  המקצועית, למנוע יצירת "רפואה דפנסיבית" אשר תמנע יוזמה מקצועית בביצוע טיפולים שיש בהם יסוד של חידוש והעזה, ולהותיר כר פעולה מקצועי נרחב מספיק, אשר יבטיח סיכוי להתפתחותה של הרפואה ואמצעי הטיפול המכוונים בסופם, לקדם את טובתו של החולה ורווחתו.
 
אימתי יפר רופא חובת הזהירות כלפי החולה?
 
על רקע שיקולים אלה, התגבשו כללי המשנה הבאים, המנחים בשאלה אימתי יפר רופא חובת הזהירות כלפי החולה:
 
  • נדרשת מרופא רמת זהירות ומיומנות שבעל מקצוע סביר מסוגו היה נדרש לה. החמרת מבחן המיומנות עלול לא רק לגרום עוול לבעל המקצוע אלא גם להביא בעקבותיו לרפואה מתגוננת אשר תכבול את ידיו של הרופא וסופה שתגרום נזק לפציינט. 
  • בהמשך לאותו קו, יש להבחין בין אירוע שמקורו בחוסר זהירות או ברשלנות לבין אירוע שעיקרו בתקלה שאין בינה לבין רשלנות דבר.
 
לא כל טעות מהווה בהכרח רשלנות, ובעניין זה כבר נקבע כי:-
 
כל רופא עשוי לטעות אך לא כל טעות מהווה רשלנות. אי הצלחתו של ניתוח או נזק שנגרם בעטיו אינם, כשלעצמם, מקימים חזקה או מסקנה של רשלנות רפואית
 
יוצר הסיכון אינו חייב אפוא, לנקוט בכל אמצעי הזהירות הקיימים על-מנת למנוע את הנזק הצפוי. עליו לפעול בכל אותם האמצעים הסבירים במועד ובנסיבות הפגיעה, ובאותה הזהירות הראויה למניעת הנזק בר-הצפייה בעטיו של הסיכון.
 
התהליך הטיפולי הכולל בתובע, שממנו נגזרת חובת הזהירות של הנתבעים, כוללת אפוא בחובה את שלבי האבחון, ההחלטה על דרך הטיפול והטיפול עצמו.
 
כאמור באשר להתרשלות – יש לבחון האם הרופאים נקטו בפעולות העולות בקנה אחד עם רמת הזהירות הסבירה הנדרשת מרופא ממוצע באותן נסיבות.
 
" אמת המידה לבחינת הרשלנות תהיה זו של הרופא הסביר בנסיבות המקרה. החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת, היינו, על הרופא לבסס החלטותיו על הידע העדכני הנתמך בספרות מקצועית, בידע קודם והכל-בהתאם לנורמות המקובלות באותה עת בעולם הרפואה".
 
אכן, אין מחלוקת כי רופא חב חובת זהירות כלפי המטופל וכי מתקיימים ביניהם יחסי שכנות מיוחדים. ברם, יחסים אלה הם משתנים ודינמיים הלובשים ופושטים צורה תדיר, על-פי קריטריונים שונים אשר חלקם נדון בפסיקה.
 
לא די בהתנהגות של הרופא על פי העובדות שלפניו. לעתים נדרשת ממנו התנהגות אקטיבית, דהיינו לדרוש ולחקור, כדי לקבל את תמונת מצבו של החולה במלואה.
 
משום כך, אין הרופא יוצא ידי חובתו בכך בלבד שהוא מקבל את ההחלטה, ההולמת את הממצאים הגלויים, אלא שומה עליו לפעול בשקידה ראויה ובמאמץ סביר, על מנת שהממצאים הללו אכן יובאו לידיעתו, שאם לא כן כל החלטה, המתבססת על ממצאים חסרים, תהא לוקה בחסר אף היא, ואין כל משמעות לכך שנאמר, שהרופא המליץ על הטיפול, שהלם את הממצאים שהיו לפניו. אין אנו שואלים את עצמנו רק מה צפה הרופא במצב נתון מסוים אלא גם מה צריך היה לצפות ומה יכול היה לצפות נוכח התפתחות הדברים.

לסיכום,


השאלות אשר יעמדו להכרעה בבית המשפט הן, האם עמד הרופא בדרישות הרפואיות לביצוע הניתוח או שהיתה התרשלות מצדו בביצוע הניתוח, במעקב לאחר הניתוח ובדרך טיפולו במהלך כל התקופה.

אם המענה לשאלה חיובי, מתחייבת השאלה האם קיים קשר סיבתי בין הטיפול הרשלני למצב הרפואי של החולה, לאור מצבו עובר לניתוח נושא התביעה, ועוד מתחיבת השאלה, אם היה הרופא נוהג באופן אחר ולא כפי שעשה בפועל-  האם היתה תוצאת הניתוח שונה.

דוגמאות מהחיים:

 

רשלנות רפואית במהלך הרדמה לפני ניתוח סינוסים הותירה את תושבת ב"ש בת 34 נכה לצמיתות
 
פורסם ב - nrg מעריב מתן צורי
יצאה מניתוח הסינוסים עם נזק מוחי: סניף בית החולים "אסותא" בבאר שבע ישלם פיצויים בגובה 686 אלף שקל לתושבת העיר, בת 34, לאחר שבמהלכו של ניתוח בסינוסים נוצר סיבוך בהרדמה, שהוביל לדום לב ולאחר מכן לנזק מוחי. בעקבות המקרה מוגדרת התובעת כבעלת 50% נכות.
 
בית המשפט המחוזי בבאר שבע  פסק כי בית החולים ישלם בנוסף, גם הוצאות משפט בגובה 21 אלף שקל ועוד 100 אלף שקל שכר טרחה לעו"ד .
 
מפסק הדין עולה כי בשנת 1997 הגיעה האישה למרכז הרפואי "אסותא" בבאר שבע כדי לעבור ניתוח בטיפול בסינוסיטיס ממנו סבלה באופן כרוני. במהלך ההרדמה לקראת הניתוח בוצעו מספר פעולות רשלניות ודקות ספורות לאחר שהניתוח התחיל, לקתה המטופלת בפרפור חדרים בליבה , שהוביל לדום לב.
 
רשלנות הרגה את בעלי בניתוח מעקפים"
כתב תביעה שהגישה השבוע אלמנתו של הנפטר מגולל מסכת של החלטות שגויות הנוגעות למנוח - החל בעיכוב בביצוע הניתוח וכלה בטיפול בתרופות אסורות לשימוש לחולים במצבו. כעת היא דורשת פיצויים בסך שני מיליון ו-250 אלף שקלים
פורסם ב - ynet דורון שפר
לפני כשש שנים הגיע י’, חולה אסטמה וסוכרת בן 54, לבית-החולים בילינסון בפתח תקווה לצורך ביצוע ניתוח מעקפים. זאת, לאחר שבעת התקנת צנתר בלבו, איתרו הרופאים ארבע חסימות בכלי-דם לבביים. לאחר כשבועיים מת מוות קליני. שמונה חודשים אחר כך נפטר. כעת תובעת אלמנתו את בית החולים ואת מפעילתו, קופת חולים כללית, בגין רשלנות רפואית קשה.
י’ הגיע לבית החולים ששה ימים קודם למועד הניתוח המתוכנן ואושפז, אך בשל עומס יתר בבית החולים נדחה מועד ניתוחו במספר ימים נוספים. לטענת אלמנתו, במשך כל ימי האשפוז לא בוצעה כל הערכה טרום ניתוחית בנוגע לרקע המחלה ותפקוד הריאות. כמו כן, לא הומלץ לו לעבור טיפול בסטרואידים, כנהוג במצבו. 

לכתב התביעה מצורפת חוות דעתו של ד"ר אלי מילגרטר, מומחה לניתוחי לב וחזה מבית החולים הדסה עין כרם. לדברי ד"ר מילגרטר, "חוסר הכנה מתאימה לפני הניתוח, טעות בבחירת השתלים, בשיקול דעת ובתגובה, גרמו ככל הנראה להתקף אסטמטי קשה לאחר הניתוח, שסיבוכיו גררו נזק מוחי בלתי הפיך ומוות מוחי". 
כמו כן מצורפת חוות דעתו של פרופ’ ישראל ברודרמן, מומחה למחלות ריאה שקבע כי "הרופאים הסתפקו בצילום חזה בלבד לצורך הערכת מצבו הנשימתי של החולה, ובנוסף שגו בכך שפיענחו את הצילום כתקין... הכשל העיקרי, שלמעשה חרץ את גורלו של החולה, נגרם על ידי טיפול שגוי לאחר הניתוח. ביום הראשון לאחר הניתוח החולה טופל בדראלין, תרופה האסורה לחולה אסטמה, ובוודאי אסורה לחולה לאחר התקף אסטמה קשה".
האלמנה דורשת בתביעתה דמי נזיקין ופיצויים בסך של 2 מיליון ו-250 אלף שקלים. מבית החולים נמסר בתגובה כי "כתב התביעה הועבר ליועצים המשפטיים שיבדקו את הנושא. תגובתנו תינתן במסגרת ההליך המשפטי בבית המשפט".
לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

מהי רשלנות רפואית?

מהי רשלנות רפואית? למי מגיע פיצוי? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר 

את מי תובעים?

נפגעת עקב רשלנות רפואית? את מי תובעים בגין נזקי הגוף שנגרמו? פסקי דין, מאמרים ופניה אל עורכי דין באתר 

התיישנות ברשלנות רפואית

מתי תתיישן עילת תביעה בגין רשלנות רפואית? מאמרים, פסקין דין ופניה אל עורכי דין באתר 

עורכי דין רשלנות רפואית איך לבחור עורך דין?

נפגעת עקב רשלנות רפואית? איך לבחור עורך דין מתאים למקרה רשלנות רפואית? 

רשלנות רפואית, מהי עוולת הרשלנות?

כדי להכריע בשאלה האם קמה לתובעת עילת תביעת בנזיקין בשל רשלנות הנתבעים ו/או מי מטעמם, יש לענות על שלוש שאלות ... 

מתי תוגש תביעת רשלנות רפואית?

מתי תוגש תביעת רשלנות רפואית? נגד מי תוגש התביעה? מאמרים, פסקי דין ופני אל עורכי דין באתר 

רשלנות רפואית - ניתוחים

השאלות אשר יעמדו להכרעה בבית המשפט הן, האם עמד הרופא בדרישות הרפואיות לביצוע הניתוח או שהיתה התרשלות מצדו בביצוע הניתוח, במעקב לאחר הניתוח ובדרך טיפולו במהלך כל התקופה. 

רשלנות רפואית - אבחון לקוי

אחד הגורמים השכיחים בתחום תביעות רשלנות רפואית הוא אבחון לקוי של מחלה או גידול או טעות באבחון או איחור באבחון מחלה קשה כגון סרטן, מחלה קשה... 

רשלנות רפואית בלידה - הריון

רשלנות רפואית בלידה או במהלך הריון...מידע משפטי, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר 

טעויות אולטראסאונד והקשר לרשלנות רפואית

בדיקת האולטראסאוד הראשונה מתבצעת ע"י רופא מומחה ( גניקולוג, מילדות ) וזאת בין השבוע ה - 17 ל - 22. הבדיקה השניה מתבצעת בין השבוע ה - 24 ל - 28... 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.