האם תלונת שווא במשטרה מהווה פרסום לשון הרע?

דרגו את המאמר

קשיש כבן 82 הגיש בפני בית משפט השלום בחיפה תביעה לפיצויים בעילה של פרסום לשון הרע, נגד שכנו. בטענה כי השכן הגיש נגדו תלונת שווא במשטרה, בגין ביצוע מעשים מגונים בפומבי.

התיק נסגר עקב העדר אשמה פלילית, והקשיש טען כי נגרם לו נזק נפשי עצום כתוצאה מהגשת התלונה, והוא הסתגר בביתו משך חודשים רבים ואף נזקק לראשונה בחייו לקבל טיפול פסיכיאטרי. על כן דרש לקבל פיצויים בסך של 100,000 שקלים.

התובע התלונן על שכנו עקב בנייה לא חוקית של גדר

בין הצדדים, המתגוררים בשכנות, התנהל סכסוך ממושך, בעקבות גדר המפרידה בין שני המגרשים שנבנתה על ידי השכן ללא היתר בניה. התובע התלונן במשטרה מספר פעמים על השכן, והוא חויב בהריסתה ואף הוגש נגדו כתב אישום בגין בניה לא חוקית.

לטענת התובע, לאור הסכסוך בין השניים, ובמטרה לפגוע בו, הגיש נגדו השכן תלונת סרק במשטרה, בטענה כי הוא נצפה מבעד לחלון ביתו, כשהוא מבצע מעשים מגונים בפומבי, ואף מתבונן בבנותיו הקטינות בשעה שהן מתרחצות בבריכה שבחצר הבית.

בעקבות התלונה הגיעה אליו המשטרה עם צו חיפוש, ולקחה ממנו את המחשב ואת הטלפון הנייד בהליך משפיל ומבזה, כאחרון העבריינים, והוא נחקר במשטרה תחת אזהרה, עד לסגירת התיק בגין העדר אשמה פלילית.

השכן רצה להשפיל את התובע ולנקום בו על תלונותיו בנוגע לגדר

לטענת התובע, הגשת התלונה בוצעה בחוסר תום לב במטרה מכוונת להשפיל אותו בפני בני משפחתו ומכריו, ולנקום בו על תלונותיו בנוגע לגדר הלא חוקית. לדבריו, מאז הגשת התלונה חייו הפכו לסיוט, והוא נזקק לעבור טיפול פסיכיאטרי, עקב הפגיעה הקשה בו. התובע ציין כי התלונה למשטרה מהווה פרסום לשון הרע, והוא דרש לקבל פיצויים בסך של 100,000 שקלים.

מנגד טען השכן, כי התלונה הוגשה למשטרה בתום לב, מחשש אמיתי לבנותיו הקטינות, מאחר ועלה חשד שהתובע אכן ביצע מעשים מגונים בפומבי. הנתבע הכיש את הטענה כי מדובר ברצון לנקום, מכיוון שמאז שנפתח ההליך בתכנון ובניה חלפו קרוב לשנתיים, על כן אין קשר בין הדברים.

התלונה לא הוגשה בתום לב, אלא במטרה להלבין את פניו של התובע

לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית המשפט כי הנתבע לא הוכיח אמת בפרסום, והתלונה שהגיש במשטרה, נגד אדם נורמטיבי בשנות השמונים לחייו, ללא עבר פלילי, לא הוגשה בתום לב, אלא מתוך כוונה לנקום בו נוכח מערכת היחסים העכורה שבין הצדדים.

השופט לא קיבל את הטענה כי אין קשר בין סכסוך השכנים להגשת התלונה במשטרה, שכלל לא היתה מבוססת, אלא נבעה מתוך חשד לא סביר. עוד קבע כי תלונת השווא פגעה בשמו הטוב, הלבינה את פניו והשפילה אותו, על כן דין התביעה בעילה של פרסום לשון הרע להתקבל.

בנסיבות אלה חייב בית המשפט את הנתבע לשלם לתובע סך 25,000 שקלים עבור פיצויים בגין פרסום לשון הרע, ובנוסף חייב אותו לשאת בהוצאות משפט בסך של 5,000 שקלים.

ת"א 1386-05-13