בשנים האחרונות אנו עדים לגדילה במספר תביעות רשלנות רפואית המוגשות כנגד רופאים מנתחים או מרכזי רפואה פלסטית קוסמטית.
סוגי ניתוחים הנכללים בקטגורית ניתוח פלסטי או קוסמטי:
שאיבת שומן, מתיחת בטן, הגדלה או הקטנת חזה, קיצור קיבה, ניתוח אף, מתיחת פנים, ניתוח או עיצוב שפתיים, אוזניים, הרמת עפעפיים, הרמת גבות, עיבוי הפין, השתלת שיער, הסרת שיער, טיפול בהזעת יתר, הסרת משקפיים, ניתוח לייזר, שתל סנטר, הזרקת בוטוקס ועוד.
ניתוח פלסטי לרוב אינו ניתוח הכרחי המציל חיים אלא ניתוח לשיפור איכות החיים. על הרופא המטפל מוטלת חובה מוגברת לתת למטופל את כל ההסברים הנדרשים על מנת להבהיר את סיכויי ההצלחה, סיבוכים אפשריים ואפשריות טיפול אחרות. על הרופא המטפל לספק את כל המידע על הטיפול בהרחבה וזאת זמן סביר לפני מועד הניתוח ולא ביום הניתוח.
מהו היקף המידע שעל הרופא למסור למטופל?
לעניין ניתוחים אלקטיביים נאמרו על ידי כב’ השופטת ד. דורנר כדברים האלה:
ההסבר הנדרש לקבלת הסכמה מדעת לניתוח אלקטיבי – שאף בלעדיו ניתן לנהל אורח חיים רגיל – נכלל ברף העליון של חובת הגילוי, והוא כולל, בנוסף להתייחסות לסיכויי ההצלחה, גם מתן אזהרה מפני הסיבוכים האפשריים.
זאת, גם אם סיבוכים אלו נדירים. דרישה נרחבת זאת מתחייבת במיוחד בתקופתנו, שבה מתפתחת רפואה פרטית המציעה לציבור הרחב – אם בדרך ישירה באמצעות פרסומים, ואם בעקיפין, בהסתמך על מוניטין של רופא המקיים מרפאה פרטית – ניתוחים אלקטיביים למיניהם... ניתוחים אלו מיועדים לשפר את איכות החיים של המטופלים, אך מטבע הדברים יש בהם אף סיכונים, שאותם יש לגלות לחולים.
דברים דומים אמרה כב’ השופטת מ. נאור):
אשר לגישות השונות של חברי, בענין "הניתוח האלקטיבי". גם אני סבורה שככל שהניתוח פחות דחוף כך נקפיד יותר עם הרופא ונדרוש ממנו מתן מלוא המידע, לרבות אזהרה בענין סיבוכים אפשריים, גם אם נדירים הם. כן נדרוש ממנו להציע למטופל אלטרנטיבות לניתוח – ככל שהן קיימות, ונאפשר למטופל לשקול את האלטרנטיבות בשובה ונחת. הקפדה יתירה נקפיד, גם לדעתי, עם הרפואה הפרטית.
ברפואה הפרטית קיים, לעיתים, ניגוד עניינים מותנה בין השאיפה המסחרית להרבות בניתוחים לבין האינטרס של המטופל. השאיפה להרבות בניתוחים נלמדת, לעיתים, מעצם הפרסום המציע לציבור הרחב לעבור ניתוחים שונים. כדי להקהות את עוקצו של ניגוד העניינים יש להעמיד את המטופל על הסיכונים והסיכויים שבניתוח המוצע, לרבות החלופה שלא לבצע כלל ניתוח על סיכוייה וסיכוניה.
סוגיה זו נקראת הסכמה מדעת - מעוגנת בחוק זכויות החולה:הסכמה מדעת לטיפול רפואי
לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה. לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע.
מהו מידע רפואי?
(1) האבחנה (הדיאגנוזה) והסמכות (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל;
(2) תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע:
(3) הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;
(4) סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;
(5) עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.
המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי, בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות.
תביעת רשלנות רפואית עקב ניתוח פלסטי יש להגיש בצירוף חוות דעת רפואית אשר תקבע כי אכן היתה התרשלנות בטיפול מצד הגורם המטפל וכי נגרם נזק למטופל עקב הטיפול הרשלני. בלשונו של כב’ השופט אור לעניין צירוף חוות דעת:
ללא חוות דעת כזו, ייבצר מהמבקשת להוכיח את טענתה בדבר התרשלות רפואית מצד המשיבות או מי מהן.
מומלץ לפנות אל עורך דין הבקיא בתחום הרשלנות הרפואית בשלב מוקדם ככל האפשר על מנת להיעזר בו לצורך איסוף התיעוד הרפואי, פניה ובחירת מומחים רפואיים.
אולי תרצו לקרוא פסקי דין ברשלנות רפואית, תביעות רשלנותדוגמאות מהחיים:
עברה מתיחת פנים וכמעט מתה
אישה שעברה ניתוח למתיחת פנים וצוואר כמעט מתה מסיבוך שהצוות הרפואי התעלם ממנו. מחר תוגש תביעת רשלנות רפואית נגד המרכז הרפואי
פורסם ב - nrg מעריב ענת שיחור-אהרונסון
הרופאים הקוסמטיים מציגים ניתוחים למתיחת פנים כהליך פשוט, וממליצים עליו לשיפור רמת החיים והביטחון העצמי של המטופלים. תוצאה הפוכה בדיוק קרתה כשניתוח למתיחת פנים וצוואר כמעט הסתיים במותה של המנותחת, והשאיר אותה עם נזקים כבדים. מחר היא תגיש לבית המשפט השלום בתל-אביב תביעת בגין רשלנות רפואית.
האישה, בת 57, ביקשה לעבור את הניתוח במרכז הרפואי "קלאס קליניק", בבית החולים תל השומר. לדברי עורכי דינה, לאחר הניתוח נוצר שטף דם פעיל בצווארה, שלא אובחן בזמן. האישה התלוננה על כאבים עזים, אך אנשי הצוות הרפואי לא טרחו לבדוק את תלונותיה ורק סיפקו לה משככי כאבים.
לאחר שעות ארוכות שלא טופלה כראוי, נזקקה המנותחת לפעולות חירום להצלת חייה. בין היתר, נאלצו הרופאים לפתוח את התפרים כדי לעצור את הדימום ולהחדיר צינור לניקוז הדם דרך צווארה. לאחר שהתייצב מצבה, נאלצה האישה להישאר באשפוז למשך חמישה ימים, כשהיא מחוברת לצינור שהוחדר לצווארה.
|
|
