www.what2do.co.il

חוק ביטוח נפגעי עבודה

חוק ביטוח נפגעי עבודה


חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995‏




 
‏פרק ה': ביטוח נפגעי עבודה‏
 
 
‏סימן א': מבוטחים ותנאים לביטוח‏
[31]
75.
(א) אלה המבוטחים לפי פרק זה:
 
 
(1) עובד, למעט שוטר כמשמעותו בחוק המשטרה, סוהר כמשמעותו בחוק שירות בתי הסוהר ועובד שירותי הבטחון כמשמעותו בסעיף 63א לחוק שירות המדינה;
 
 
(2) עובד עצמאי, למעט מי שנמנה עם סוג אנשים שהוצאו מכלל עובדים עצמאיים, לענין סעיף זה, בתקנות ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה;
 
 
(3) אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, במקום או אצל אדם שאושר לכך בתקנות;
 
 
(4) אדם הנבחן לפי סעיף 22 לחוק החניכות, התשי"ג-1953, או לפי הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, והוא בשעת הבחינה בלבד;
 
 
(5) מי שמתאמן לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967;
 
 
(6) אסיר או עציר העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו בתקנות כשירותים רגילים של בית סוהר או של מקום מעצר;
 
 
(7) חוסה במעון או במעון נעול על פי חוק הנוער, העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו כשירותים רגילים של מעון או מעון נעול כאמור;
 
 
(8) מי ששכרו נקבע על פי חוק.
 
 
(ב) לגבי מבוטח לפי פסקאות (3) עד (7) של סעיף קטן (א) יראו כמעבידו את מי שהשר קבע, ולגבי מבוטח לפי פסקה (8) יראו כמעבידו את החייב בתשלום שכרו.
[32]
76.
(א) העובד בחוץ לארץ מבוטח לפי פרק זה אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, או אף אם חוזה העבודה לא נקשר בישראל ובמקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה חובה לפי החוק ונמסרה הודעה על קיומו של החוזה כפי שנקבע בתקנות.
 
 
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם שהה העובד בחוץ לארץ, תקופה העולה על חמש שנים רצופות, לא יהיה מבוטח לפי פרק זה אם לא התיר השר או מי שהשר הסמיך לכך את ביטוחו בתקופת עבודתו בחוץ לארץ שלאחר חמש השנים.
[33]
77.
(א) לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם.
 
 
(ב) לגבי עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד, תנאי לגמלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד לשעה שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד.
‏הוראות מיוחדות לסוגי מבוטחים‏
[34]
78.
השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות, שכוחן יפה על אף הוראות פרק זה ופרק ט"ו, בקשר לביטוחם של -
 
 
(1) עובד חלקי, עובד לשעה, או עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה;
 
 
(2) עובד בכלי שיט;
 
 
(3) עובד בכלי טיס;
 
 
(4) מבוטח לפי הוראות סעיף 76;
 
 
(5) עובד בישראל בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;
 
 
(6) מבוטח לפי פסקאות (2) עד (8) של סעיף 75.
 
 
‏סימן ב': פגיעות בעבודה‏
‏הגדרות‏
[35]
79.
בחוק זה, במבוטח -
 
 
"פגיעה בעבודה" - תאונת עבודה או מחלת מקצוע;
 
 
"תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;
 
 
"מחלת מקצוע" - מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו.
‏חזקת תאונת עבודה‏
[36]
80.
רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם -
 
 
(1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
 
 
(2) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש;
 
 
(3) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה;
 
 
(4) אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
 
 
(5) אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות;
 
 
(6) אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים;
 
 
(7) אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור בסעיף 75(א)(4) או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.
[37]
81.
(א) תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות בפסקאות (1), (4)(5) או (7) של סעיף 80 אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין פסקה (1) האמורה, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על-ידיה אי-כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.
 
 
(ב) בנסיבות האמורות בפסקה (1) של סעיף 80 לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה:
 
 
(1) כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם;
 
 
(2) כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.
‏רשלנות‏
[38]
82.
אין רואים תאונה כתאונת עבודה אם אירעה בעת שהמבוטח נהג ברשלנות שלא בהתאם להוראה חוקית ביחס לעבודתו שהובאה לידיעת העובדים במקום עבודתו, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת מעבידו או מאת מי שנוהג להורות לו בענין עבודתו, אלא אם כן כתוצאה מאותה תאונה נפטר המבוטח או נעשה נכה עבודה או לא מסוגל לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת, עשרה ימים לפחות, ואלא אם כן היו רואים את התאונה כתאונת עבודה לולא נהג כאמור.
‏חזקת סיבתיות‏
[39]
83.
תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים.
‏בקע מפשעתי‏
[40]
84.
אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן -
 
 
(1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן;
 
 
(2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע;
 
 
(3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור.
[41]
85.
(א) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע שמחלה פלונית היא, מיום פלוני, מחלת מקצוע, בין לגבי כל המבוטחים לפי פרק זה ובין לגבי סוג מבוטחים, אם לפי אופיה וגורמיה של אותה מחלה יש לראותה, לדעתו, כסיכון מקצועי.
 
 
(ב) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מחלה פלונית היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו כל עוד לא הוכח ההיפך.
 
 
(ג) אדם שנעשה לראשונה לא מסוגל לעבודתו עקב מחלה פלונית בטרם היותה קבועה כמחלת מקצוע, רואים אותו כמי שחלה באותה מחלה בטרם היותה קבועה כאמור.
 
 
‏סימן ג': גמלאות בעין‏
[42]
86.
(א) פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי, בהתאם להוראות סימן זה.
 
 
(ב) לענין סימן זה, "ריפוי" - לרבות אשפוז, רפואות ומכשירים אורתופדיים ותירפויטיים, הספקתם, תיקונם או החלפתם.
[43]
87.
(א) ריפוי יינתן במידה שהפגיעה בעבודה ותוצאותיה מחייבות לתתו; היקפו ודרכו של הריפוי ייקבעו בתקנות.
 
 
(ב) היה אדם זכאי לגמלה לפי סעיף זה, ידאג המוסד להסיעו למקום שבו תינתן הגמלה ולהחזירו ממנו, או ישלם לו את דמי הנסיעה, והכל במידה ובאופן שנקבעו בתקנות.
 
 
(ג) המוסד רשאי, במסגרת התקנות ובאישור השר, לתת בעניני ריפוי והסעה הוראות משלימות שיפורסמו בדרך שיורה השר.
 
 
(ד) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה.
‏החלמה ושיקום‏
[44]
88.
החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי יינתנו במידה ובאופן שנקבעו בתקנות ובהוראות המוסד שניתנו במסגרת התקנות, אושרו בידי השר ופורסמו בדרך שהורה.
[45]
89.
(א) ריפוי, החלמה ושיקום רפואי יינתנו באחת הדרכים האלה או בצירופיהן:
 
 
(1) באמצעות שירותי הבריאות של המדינה;
 
 
(2) מאת המוסד באישור הממשלה;
 
 
(3) באמצעות גוף שהשר הסמיכו כשירות רפואי לאחר שהתייעץ עם שר הבריאות.
 
 
(ב) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לקבוע -
 
 
(1) תנאים להסמכת שירות רפואי;
 
 
(2) הוראות בדבר הפיקוח על שירות רפואי מוסמך.
 
 
(ג) בהסמיכו שירות רפואי רשאי השר לקבוע סייגים להסמכה.
 
 
(ד) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לבטל את הסמכתו של שירות רפואי אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
 
 
(1) התנאים שנקבעו על פי סעיף קטן (ב)(1) אינם מתקיימים בו עוד;
 
 
(2) אין השירות ממלא אחר התקנות שהותקנו לפי חוק זה;
 
 
(3) השירות עובר על הסייגים שנקבעו להסמכה.
‏דרכים למתן שיקום מקצועי‏
[46]
90.
שיקום מקצועי יתן המוסד במישרין, באמצעות שירותי המדינה או באמצעות גוף שהשר הסמיכו לכך.
‏יחסי המוסד עם נותן הגמלאות‏
[47]
91.
היחסים בין המוסד ובין מי שבאמצעותו ניתנות גמלאות בעין לפי סימן זה, והחובות והזכויות ההדדיות, ייקבעו בהסכם שאישר השר במידה שלא קבע אותם בתקנות.
 
 
‏סימן ד': דמי פגיעה‏
[48]
92.
(א) מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה.
 
 
(ב) לא ישולמו, בקשר לפגיעה אחת, יותר מדמי פגיעה בעד שלושה עשר שבועות.[1]
[49]
93.
(א)  בעד יום הפגיעה לא ישולמו דמי פגיעה, אולם המעביד ישלם לנפגע שכר אותו יום.[3]
 
 
(א1) בוטל.[4]
 
 
(א2) בוטל.[5]
 
 
(א3) בוטל.[6]
 
 
(ב) בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה, אשר בהם לא היה המבוטח מסוגל לעבודתו ואף לא עבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה, לא ישולמו דמי הפגיעה אלא אם כן לא היה המבוטח מסוגל עבודה כאמור שנים עשר ימים לפחות בנוסף על יום הפגיעה.
94.
(א) בסעיף זה -
 
 
"שכר העבודה הרגיל" - כמשמעותו לפי סעיפים 98 ו-100;
 
 
"מעביד" - מי שבעת הפגיעה התקיימו, בינו ובין הנפגע, יחסי עובד ומעביד;
 
 
"עובד" - מבוטח כמשמעותו לפי סעיף 75(א), למעט עובד עצמאי ולמעט עובד במשק ביתו של המעביד שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעביד;
 
 
"תקופת הזכאות הראשונה" - תשעת הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה לפי פרק זה.
 
 
(ב) על אף האמור בסעיף 92(א) יחולו לגבי תקופת הזכאות הראשונה הוראות אלה:
 
 
(1) היה הנפגע עובד -
 
 
(א) המעביד יחזיר למוסד את סכום דמי הפגיעה שהמוסד שילם לנפגע בעד תקופת הזכאות הראשונה   וכן כל סכום שהמוסד ניכה מדמי הפגיעה האמורים לפי כל דין (בסעיף זה - הסכום ששילם המוסד);   הרשה המוסד למעביד לשלם בשמו דמי פגיעה לעובדיו - יהיה אותו מעביד חייב לשלם לעובד גם את דמי הפגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה, ולא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם בעד תקופת הזכאות הראשונה;
 
 
(ב)        (1) היה הנפגע עובד אצל מעבידים שונים, יחזיר כל אחד מהם למוסד, חלק יחסי מהסכום ששילם המוסד בעד תקופת הזכאות הראשונה;
 
 
(2) המוסד יקבע את החלק היחסי האמור בפסקה (1), בהתאם לחלקו היחסי של סכום שכר עבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעביד לעומת הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעבידיו;
 
 
(ג) מועד תשלום ההחזר למוסד כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יהיה היום ה-15 בחודש שחל בתכוף  לאחר החודש שבו הודיע המוסד למעביד על הסכום שעליו להחזיר למוסד; ההודעה תכלול פירוט של הסכום שעל המעביד להחזיר למוסד;
 
 
(ד) דין סכום ההחזר לפי סעיף זה כדין דמי ביטוח, והוראות פרק ט"ו והתקנות שהותקנו לפיו יחולו לענין החזר הסכום האמור, בשינויים המחויבים, כאילו היו דמי ביטוח;
 
 
(ה) החזיר המעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד או חלק ממנו, יחזיר לו המוסד חלק יחסי מהפיצוי על דמי הפגיעה שקיבל המוסד לפי סימן ד' לפרק י"ד;
 
 
(ו) השר רשאי לקבוע כללים והוראות בדבר דרכי חישוב הסכום שעל מעביד להחזיר למוסד לפי סעיף זה וכן בדבר דרכי חישוב הסכום שעל המוסד להחזיר למעביד לפי סעיף קטן (ה), ובדבר המועדים לתשלום ההחזר למעביד לפי אותו סעיף קטן.
 
 
(2) היה הנפגע עובד עצמאי, לא ישולמו לו דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות ראשונה.
‏המקבל תמורת  דמי פגיעה‏
[51]
95.
מבוטח שמעבידו משלם דמי ביטוח מופחתים על פי סעיף 343 לא ישולמו לו דמי פגיעה בקשר לפגיעה בעבודה, אך הוא זכאי לתמורת דמי פגיעה ממעבידו.
‏אסיר ועציר‏
[52]
96.
לאסיר או לעציר, או למי שנמצא במעון או במעון נעול או במעצר על פי חוק הנוער, לא ישולמו דמי פגיעה.
[53]
97.
(א) דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מהסכום הנקוב בלוח ה'.
 
 
(ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות את הסכום הנקוב בלוח ה', בשים לב לתנודות בשכר העבודה או לסכום המרבי הנקוב בלוח י"א.
 
 
(ג) חלו שינויים בסכום המרבי, על פי הוראות לוח י"א או כאמור בסעיף 349, ישונה הסכום הנקוב בלוח ה' בהתאם לשיעור שלפיו חל השינוי.
 
 
(ד) מדמי הפגיעה שמשלם המוסד ינכה המוסד דמי ביטוח בשיעור הקבוע בטור ד' שבלוח י'; הרשה המוסד למעביד פלוני לשלם דמי פגיעה לעובדיו - ינכה המעביד את דמי הביטוח כאמור.[9]
[54]
98.
(א) שכר העבודה הרגיל, לענין סעיף 97, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים.
 
 
(ב) לענין סעיף זה, "הכנסה" -
 
 
(1) במבוטח לפי סעיף 75(א)(1) - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח;
 
 
(2) במבוטח אחר שלפי סעיף 75(א) - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א),
 
 
והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.
[55]
99.
(א) מבוטח שאירעה לו פגיעה בעבודה כעובד, הכנסותיו כעובד עצמאי לא יובאו בחשבון לצורך חישוב שכר עבודתו הרגיל לענין פרק זה אלא אם כן נתמלאו בו התנאים שהיו מזכים אותו לגמלה לפי פרק זה אילו נפגע בעבודתו כעובד עצמאי.
 
 
(ב) מבוטח לפי סעיף 75(א)(3), אשר ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה היו לו גם הכנסות כעובד או כעובד עצמאי, יובאו בחשבון, לענין חישוב שכר העבודה הרגיל לפי סעיף 98, הכנסותיו כעובד או כעובד עצמאי, או ההכנסה המחושבת לפי סעיף 98(ב)(2) לגביו כשהוא מבוטח לפי סעיף 75(א)(3), הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
‏תקנות‏
[56]
100.
השר רשאי לקבוע -
 
 
(1) הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין סימן זה;
 
 
(2) הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל, במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי סעיף 98 לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטח;
 
 
(3) הוראות בדבר חישוב התקופה של רבע השנה לענין סעיף 98.
‏הצמדת דמי פגיעה‏[11]
[57]
101.
בוטל.
[58]
102.
(א) על אף הוראות סעיף 92, ישלם המוסד דמי פגיעה מופחתים לעובד או לעובד עצמאי שצמצמו את מספר שעות עבודתם, מחמת אי-כושר חלקי לעבוד, שנגרם מפגיעה בעבודה.
 
 
(ב) דמי פגיעה מופחתים ליום יהיו שווים למכפלה של החלק השמיני מדמי הפגיעה ליום כמשמעותם לפי סעיף 97, במספר שעות אי-הכושר שנקבע באישור רפואי שנתן מי שהוסמך לתת אישור כאמור לפי פרק זה (להלן - שעות אי-הכושר) ובלבד שהעובד או העובד העצמאי לא עבד למעשה בכל עבודה בשעות אי-הכושר.
 
 
(ג) לא ישולמו דמי פגיעה מופחתים, בקשר לפגיעה אחת בעבודה, יותר מאשר בעד שלושה עשר שבועות.
 
 
(ד) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר דרכי חישוב דמי הפגיעה המופחתים.
 
 
‏סימן ה': קצבה או מענק לנכה עבודה‏
[59, 62, 69]
103.
(א)  לענין חוק זה -
 
 
"נכה עבודה" - מבוטח שעקב פגיעה בעבודה נפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה; בקביעת העובדה אם פלוני הוא נכה עבודה אפשר להביא בחשבון מום מכער;
 
 
"דרגה יציבה", של נכה עבודה - דרגת נכות שאינה לזמן מוגבל ואינה זמנית;
 
 
"דרגה שאינה יציבה", של נכה עבודה - דרגת נכות שהיא לזמן מוגבל או זמנית.
 
 
(ב)  לענין פרק זה, "נכות" - נכות מפגיעה בעבודה, והמונחים "דרגת נכות" ו"קצבת נכות" יתפרשו לפי זה.
[60, 62, 66(א),69]
104.
(א) נסתיימה תקופת דמי הפגיעה לפי סימן ד' והמבוטח הגיש תביעה לגמלה לפי סימן זה ונמצא נכה עבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ישלם לו המוסד קצבה או מענק לפי סימן זה.[13]
 
 
(ב) קצבה לפי סעיף 105 או סעיף 106, לפי דרגת הנכות, תשולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא אחת מאלה:
 
 
(1) דרגה יציבה של % 20 ומעלה;
 
 
(2) דרגה שאינה יציבה של % 5 ומעלה.
 
 
(ג) מענק לפי סעיף 107 ישולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא דרגה יציבה והיא פחותה מ-% 20 אך אינה פחותה מ-% 5.
[67]
105.
(א) נכה עבודה שדרגת נכותו היא 100% ישלם לו המוסד קצבת נכות; הקצבה לחודש תהיה שווה לדמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים למבוטח, כפול שלושים (להלן - הסכום הבסיסי).[14]
 
 
(ב) חלה בתקופה הקובעת העלאה, לפי סעיף 110 או לפי סעיף 111, של קצבאות נכות, יוגדל הסכום הבסיסי לפי שיעור העלאה זו.
 
 
(ג) לענין סעיף זה, "התקופה הקובעת" - התקופה שתחילתה באחד לחודש הראשון משני החודשים שקדמו למועד שהחל ממנו מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה בשל אותה פגיעה בעבודה וסופה ביום שבו נוצרה זכאותו לקצבת נכות.
‏קצבת נכות לנכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ-% 100‏
[68]
106.
נכה עבודה כאמור בסעיף 104(ב) שדרגת נכותו פחותה מ-100%, ישלם לו המוסד קצבת נכות חודשית בסכום שהיחס בינו לבין הקצבה שהיתה משתלמת אילו היתה דרגת נכותו % 100, שווה ליחס שבין אחוז דרגת נכותו לבין מאה.
[66]
107.
(א) נכה עבודה כאמור בסעיף 104(ג) ישלם לו המוסד מענק בסכום המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש; הוגשה תביעה לגמלה לפי סימן זה לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור בסעיף 296(ב), ובלבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה.[16]
 
 
(ב) נכה עבודה כאמור, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 21 שנים, ישולם לו המענק בשיעור מוגדל כפי שייקבע בתקנות.
 
 
(ג) בסעיף זה, "קצבה חודשית" - סכום הקצבה שהיה מגיע לנכה לפי סעיף 104(ב), בעד החודש שקדם לחודש תשלום המענק, אלמלא היתה דרגת הנכות האמורה, דרגה יציבה.[17]
‏חישוב הקצבה עקב שינוי בדמי הפגיעה המרביים‏
[67א]
108.
חל שינוי בסכום הנקוב בלוח ה' ודמי הפגיעה שלפיהם חושבה קצבת הנכות פחותים משלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, תחושב קצבת הנכות המגיעה לנכה עבודה מיום השינוי כאילו היו דמי הפגיעה שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח אך לא יותר מהסכום הנקוב בלוח ה'.
‏הגדלת שיעורים‏[18]
[68א]
109.
השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את הקצבה או להעריכה מחדש בשיעור שייקבע בצו, בשים לב לתנודות בשכר העבודה או בסכום המרבי הנקוב בלוח י"א, לגבי כלל נכי העבודה או לגבי סוגיהם, הכל כפי שייקבע בצו.
[68ב]
110.
(א) קצבת הנכות תשתנה ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור התנודות שחלו בשכר הממוצע מ-1 בינואר הקודם (להלן בסעיף זה - התנודות).
 
 
(ב) קצבה שהוגדלה לפי שיעור התנודות או מכוח סעיף 105(ב) לא תעלה על הסכום הנקוב בלוח ה' כפול שלושים, בשיעור יחסי לאחוזי דרגת הנכות.
[68ג]
111.
(א) אם לאחר תחילתה של שנת מס חל פיצוי, תוגדל קצבת הנכות בשיעור הפיצוי, מיום תחילת הפיצוי.
 
 
(ב) העלאת קצבה מכוח סעיף קטן (א) או מכוח סעיף 105(ב) תעמוד בתוקפה עד 31 בדצמבר שלאחריה.
[69]
112.
(א) נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה בשיעור של % 75 לפחות, זכאי, בנוסף לכל גמלה אחרת -
 
 
(1) לקצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי סעיף 105 על בסיס דמי הפגיעה המרביים שנקבעו בלוח ה';
 
 
(2) למענק לסידורים חד-פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו.
 
 
(ב) נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות של % 75 לפחות והיא דרגה שאינה יציבה, יהיה זכאי לקצבה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(1), אם קבעו רופא או ועדה רפואית לפי סעיף 118, או הועדה הרפואית לעררים לפי סעיף 122, כי הם סבורים שהדרגה היציבה של נכה העבודה לא תפחת מ-% 75; קביעה לפי סעיף קטן זה, דינה, לענין סעיף 124, כדין קביעת  דרגת נכות.
 
 
(ג) השר רשאי, בהתאם לתנאים מיוחדים שקבע, להחיל את הוראות סעיף קטן (א) לגבי נכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ-% 75, לענין תשלום קצבה מיוחדת או מענקים לסידורים חד-פעמיים, שניהם ביחד או כל אחד מהם בנפרד.
[70]
113.
(א) נכה עבודה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-% 20, ולדעת המוסד יש לו הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו או סיכוי מבוסס להכנסה כאמור, רשאי המוסד, בהסכמת נכה העבודה, לשלם לו מענק במקום קצבה; המענק יהיה בסכום המתקבל מהיוון קצבת אותו נכה עבודה, בהתאם להוראות שהשר קבע.
 
 
(ב) הסכים המוסד לשלם לנכה עבודה מענק לפי סעיף זה בתנאי שהמענק ישמש לו להשגת מקור פרנסה, ולדעת המוסד קיים צורך בפיקוח על הוצאת הכסף, רשאי בית הדין לעבודה, לפי בקשת המוסד, למנות אדם שלידיו יינתן המענק, כולו או מקצתו, וליתן לאותו אדם הוראות בדבר השימוש במענק.
‏עליה בנכות המזכה לקצבה‏
[71]
114.
עלתה דרגת נכותו של נכה עבודה אחרי קבלת מענק עד כדי לזכותו לקצבה, ינוכה מהקצבה האמורה הסכום שבו עודף המענק האמור על סך כל הקצבאות שהיו משתלמות לו, מהיום שבו היה זכאי לראשונה למענק עד היום שבו היה זכאי לקצבה עקב העליה בדרגת נכותו, אילו סעיף 106 היה חל על דרגת הנכות שזיכתה אותו למענק.
[72]
115.
(א)  קצבת הנכות המשתלמת למבוטח שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנים, להוציא מבוטח לפי סעיף 3 שלא משתלם לו שכר בעד עבודתו, תוגדל לאחר שמלאו לו 18 שנים ותשוב ותוגדל לאחר שמלאו לו 21 שנים, הכל כפי שנקבע.
 
 
(ב)  מבוטח כאמור שנפגע בעבודה לאחר שמלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 21 שנים, תוגדל קצבת הנכות המשתלמת לו בעת הגיעו לגיל 21 שנים, כפי שנקבע.
‏ניכוי הוצאות כלכלה‏
[73]
116.
היה נכה העבודה, בתוקף זכותו לפי סעיף 86, במקום שבו נותנים לו אכסון וכלכלה, רשאי המוסד להקטין בשיעור שנקבע את הקצבה שהוא זכאי לה בעד הזמן שבו הוא נמצא באותו מקום, ובלבד שהניכוי לא יעלה על הוצאות כלכלתו שם.
‏הגדלת קצבת הנכות‏
[73א]
117.
קצבת הנכות המשתלמת לנכה עבודה שדרגת נכותו % 50 ומעלה, בשל פגיעה בעבודה שאירעה באחת השנים הנקובות בלוח ו' (להלן - שנת הפגיעה), תוגדל בשיעור הנקוב באותו לוח בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על הסכום המרבי ליום הנקוב בלוח ה' כפול שלושים.
 
 
‏סימן ו': קביעת דרגת נכות‏
[61]
118.
(א) רופא או ועדה רפואית יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות -
 
 
(1) אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה;
 
 
(2) את דרגת הנכות לענין סימן זה, לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
 
 
(א1) קביעה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה אם המבוטח הגיש תביעה לפי סעיף 104(א) וכן אם המוסד או הנכה הגישו תביעה לקביעה מחדש של דרגת הנכות.[21]
 
 
(ב) אופן מינוים של רופאים ואופן הרכבת ועדות רפואיות וסדרי עבודתן ייקבעו בתקנות.
 
 
(ג) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה בעקבות קביעת דרגת נכות מחדש, אף בשונה מהוראות סעיף 296.[22]
‏דרגת נכות שאינה יציבה‏
[62]
119.
על אף הוראות סעיף 118 רשאים הרופא או הועדה הרפואית לקבוע דרגה שאינה יציבה, אף בשיעור העולה על הקבוע במבחנים, ובלבד שהשיעור לא יעלה על 100% והוא יכול להיות מלפני היום שבו נקבע, ולעתיד לא יהיה ליותר משנה אחת מהיום שבו נקבע.
[63]
120.
(א)  בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה.
 
 
(ב)  השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר חישוב דרגת הנכות,  לענין סעיף קטן (א), לגבי כלל הנכים או לסוגים.
‏התחשבות בנכות קודמת‏
[63א]
121.
על אף הוראות סעיף 120, רשאי השר לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה, נסיבות שלפיהן תובא בחשבון לצורך הגדלת דרגת הנכות אף נכות קודמת כתוצאה מפגיעה בעבודה אשר בשלה שולמה או משתלמת גמלה לפי סימן ה', אם עקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר השתכרותו של נכה העבודה.
[64]
122.
(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רופא או של ועדה רפואית, רשאי, בתנאים שנקבעו, לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים.
 
 
(ב) אופן הרכבתה של הועדה הרפואית לעררים, סמכויותיה וסדרי עבודתה יהיו כפי שנקבע.
 
 
(ג) ועדה רפואית לעררים תוכל להיעזר ביועץ שאינו רופא; השר יקבע את דרכי מינויו של יועץ כאמור.
‏ערעור‏
[64א]
123.
החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.
‏קביעת דרגה -תנאי לתובענה‏
[65]
124.
קביעת דרגת הנכות, לפי סעיפים 118 עד 122, היא תנאי מוקדם לכל תובענה לענין סימן זה בפני בית הדין לעבודה; הקביעה תחייב את בית הדין לעבודה.
‏קביעת הוצאות מחיה ולינה‏
[73ב]
125.
המתייצב בפני רופא או ועדה רפואית לעררים יהיה זכאי להוצאות מחיה ולינה וכן לתמורה בעד הפסד שכר או הכנסה בהתאם לתעריפים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
 
 
‏סימן ז': סמל ותעודה לנכי עבודה‏
‏סמל ותעודה לנכי עבודה‏
[83]
126.
נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה של % 20 או יותר, יעניק לו המוסד סמל מיוחד ותעודה המעידים על נכותו.
‏הצורה ודרכי השימוש‏
[84]
127.
צורת הסמל והתעודה, דרכי הענקתם והוראות בדבר ייצורו של הסמל, המסחר בו וכל שימוש אחר בו או בדמותו לצרכי מסחר או פרסומת, ייקבעו בתקנות.
[85]
128.
(א)  מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים:
 
 
(1) ענד את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות ולא היה רשאי לענדו;
 
 
(2) ייצר את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות, הציעו למכירה, סחר בו או השתמש בו או בדמותו שלא בהתאם לתקנות.
 
 
(ב) אין סעיף קטן (א) גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי חיקוק אחר.
‏פטור‏
[86]
129.
הוראות סעיפים 127 ו-128(א)(2) לא יחולו על בעל סימן מסחר שנרשם בפנקס סימני המסחר לפי פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972, בתאריך קודם לתאריך קביעת צורת הסמל כאמור בסעיף 127.
 
 
‏סימן ח': גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה‏
[74]
130.
(א) אלה בגדר תלויים במבוטח לענין סימן זה:
 
 
(1) אשתו בשעת מותו;
 
 
(2) ילדו כמשמעותו בסעיף 238;
 
 
(3) הורים שעיקר פרנסתם על המבוטח וכן הורים שאינם מסוגלים לכלכל עצמם והמוסד אישרם כתלויים תלות מלאה או חלקית, מאחר שלדעתו שורת הצדק מחייבת זאת; בפסקה זו, "הורה" - לרבות הורה מאמץ לפי חוק האימוץ, הורה המוכיח אימוץ על ידי פסק דין של בית משפט מוסמך והורה חורג;
 
 
(4) סב, סבה, אח או אחות הגרים בביתו של המבוטח לפחות שנים עשר חודשים לפני הפגיעה וכל  פרנסתם על המבוטח ואינם מסוגלים לכלכל עצמם וכל עוד אינם מסוגלים לכלכל עצמם;
 
 
(5) מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או אינו מסוגל לכלכל עצמו או הכנסתו אינה עולה על האמור בלוח ט' (להלן - אלמן); בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) של הגדרת "ילד" שבסעיף 238, ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים; השר רשאי לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, סכומים אחרים לענין הגדרה זו במקום הסכומים שבלוח ט'.,
 
 
(ב) בסימן זה להלן -
 
 
(1) דין אלמן כדין אלמנה;
 
 
(2) "אלמנה", "אלמן" או "ילד" - אלמנה, אלמן או ילד שהם בגדר תלויים במבוטח לפי סעיף קטן (א);
 
 
(3) "קצבת נכות מלאה" - קצבת הנכות שהיתה משתלמת למבוטח אילו חל עליו סעיף 105.
‏זכות לקצבה או מענק‏
[75]
131.
מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ישלם המוסד לתלויים בנפטר קצבה חודשית או מענק לפי סימן זה.
‏שיעורי קצבת תלויים‏
[76]
132.
המוסד ישלם קצבה בשיעורים שיחושבו באחוזים מקצבת הנכות המלאה כמפורט להלן:
 
 
(1) לאלמנה שהיא בת 50 שנים ומעלה - %60;
 
 
(2) לאלמנה שהיא בת 40 שנים ומעלה ועוד אינה בת 50 שנים - %40;
 
 
(3) לאלמנה שערב פטירתו של המבוטח לא היתה מסוגלת לכלכל עצמה מעבודה, כל זמן שאין היא מסוגלת כאמור, ויהא גילה אשר יהא - קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;
 
 
(4) לאלמנה שהיו עמה ילדים ואינם עמה עוד - קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;
 
 
(5) לאלמנה שעמה ילדים, ויהא גילה אשר יהא, כל זמן שהילדים עמה - קצבה לפי פסקה (1) ותוספת ילדים -
 
 
(א)לילד אחד - %20;
 
 
(ב)לשני ילדים - %30;
 
 
(ג)לשלושה ילדים ויותר - %40;
 
 
(6) לילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה זכאית לקבל בשבילם תוספת לפי פסקה (5) -
 
 
(א) לילד אחד - %60;
 
 
(ב) לשני ילדים - %80;
 
 
(ג) לשלושה ילדים - %90;
 
 
(ד) לארבעה ילדים ויותר - %100;
 
 
(7)  לתלויים אחרים שהניח אחריו המבוטח כשלא הניח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה -
 
 
(א) לתלוי אחד - %50;
 
 
(ב) לשני תלויים - %75;
 
 
(ג) לשלושה תלויים - %90;
 
 
(ד) לארבעה תלויים - %100.
[77]
133.
(א) אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבה לפי סעיף 132(1) כפול שלושים ושש.
 
 
(ב) אלמנה הזכאית למענק לפי סעיף קטן (א) ואין סעיף 135 חל עליה, שוב לא תהא זכאית לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם -
 
 
(1) אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;
 
 
(2) אלמנה, שאחד התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) של הגדרת "ילד" שבסעיף 238 מתקיים   בילד שעמה אחרי מותו של המבוטח, תהיה זכאית לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה.
‏קצבה למפרע לבן זוג תלוי‏
[77א]
134.
נפטר מבוטח ובן זוגו חדל להיות מסוגל לכלכל עצמו תוך שנה מהפטירה, יהיה זכאי בן הזוג לקצבה החל ביום הפטירה כל עוד אינו מסוגל כאמור, ואם שולם לו מענק - ייזקף המענק על חשבון הקצבה המגיעה לבן הזוג.
[78]
135.
(א) חזרה האלמנה ונישאה, תפקע זכותה לקצבה והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:
 
 
(1) לאחר יום נישואיה מחדש - סכום השווה לקצבת תלויים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור בסעיף 132(1) (להלן - שיעור הקצבה) שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;
 
 
(2) כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש - סכום השווה לשיעור הקצבה כפי שהיתה משתלמת לה, לולא נישאה מחדש, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה;
 
 
ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בפני בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה לפי סעיף קטן זה ייזקף על חשבון הקצבה, לפי ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף 262(א).
 
 
(ב) נפטר בעלה של האלמנה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת תלויים או קצבת שאירים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה משתלמת לה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור, לולא נישאה מחדש.
 
 
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של אלמנה שחזרה ונישאה.
‏קצבה כשיש גם תלויים אחרים‏
[79]
136.
הניח אחריו המבוטח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה וגם תלויים אחרים, ישלם המוסד לתלויים האחרים קצבה השווה לסכום שלפי סעיף 132(5) או (6) היה מיתוסף לקצבה המשתלמת לאלמנה או לילדים אילו אותם תלויים היו ילדים שהניח אחריו המבוטח, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על קצבת הנכות המלאה.
‏תלויים חלקיים‏
[80]
137.
תלויים שהמוסד אישרם כתלויים חלקיים לפי סעיף 130(א)(3), תופחת הקצבה המשתלמת להם לפי סעיפים 132(7) או 136 באופן יחסי למידת תלותם כפי שאישר אותה המוסד.
‏תקנות בדבר תשלומים וחלוקתם‏
[81]
138.
השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו קצבה לפי סעיפים 132(6) או (7) או 136, ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד - כיצד יחלקוה.
[82]
139.
(א) בשום פנים לא יעלה סך כל הקצבאות המשתלמות לפי סימן זה על קצבת הנכות המלאה.
 
 
(ב) היו תובעים קצבה לפי סימן זה יותר מאדם אחד ובגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את כל התביעות במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה למי ישלמו את הקצבה או כיצד תחולק הקצבה בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמת הקצבה; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום הקצבה או חלוקתה, תשולם הקצבה, או תחולק לפי ההסכם.
‏הגדלת קצבת התלויים‏
[82א]
140.
קצבת התלויים המשתלמת בשל פגיעה בעבודה שאירעה בשנים הנקובות בלוח ו' תוגדל בשיעור הנקוב באותו לוח בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על השיעור המרבי ליום, הנקוב בלוח ה', כפול שלושים.
[82ב]
141.
(א) קצבת תלויים תשתנה ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור התנודות שחלו בשכר הממוצע מ-1 בינואר הקודם (להלן בסעיף זה - התנודות).
 
 
(ב) קצבה שהוגדלה לפי שיעור התנודות או מכוח סעיף 105(ב) לא תעלה על הסכום הנקוב בלוח ה' כפול שלושים, כשהיא מחושבת באחוזים מקצבת הנכות המלאה כאמור בסעיף 132.
[82ג]
142.
(א) אם לאחר תחילתה של שנת מס חל פיצוי, תוגדל קצבת התלויים, בשיעור הפיצוי, מיום תחילת הפיצוי.
 
 
(ב) העלאת קצבה מכוח סעיף קטן (א) או מכוח סעיף 105(ב) תעמוד בתוקפה עד 31 בדצמבר לאחריה.
[82ד]
143.
(א) מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ומשתלמת מכוחו קצבת תלויים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהשכר הממוצע כפי שהיה ב-1 בינואר.
 
 
(ב) אם לאחר תחילתה של שנת מס חל פיצוי, יוגדל המענק לפי סעיף זה בשיעור הפיצוי.
[90, 90א]
144.
(א) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר -
 
 
(1) מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;
 
 
(2) תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על-יסודיים או להכשרה מקצועית.
 
 
(ב) לענין סעיף זה, "יתום" - יתום שהוא ילד כמשמעותו בסעיף 238, והוא בבחינת תלוי לפי סעיף 130(א)(2), ומשתלמת מכוח הורהו קצבת תלויים.
 
 
‏סימן ט': שונות‏
‏הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה‏
[87]
145.
המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה לפי פרק זה אם התובע גמלה -
 
 
(1) הפר, ללא צידוק מספיק, הוראה של רופא מוסמך לכך מטעם המוסד, שהיתה מכוונת להחיש את החלמתו, להחזיר את כושר עבודתו או להפחית את דרגת נכותו;
 
 
(2) נהג בדרך שמן המפורסמות הוא כי היא עלולה למנוע את החלמתו או החזרת כושר עבודתו או לעכב בעדן;
 
 
(3) הפר הוראות שניתנו על פי חוק זה בקשר לשיקומו המקצועי.
[88]
146.
(א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מעביד, רופא או מבוטח למסור הודעות על פגיעה בעבודה.
 
 
(ב) מי שהסמיכו המוסד לכך רשאי להיכנס בכל עת סבירה לביתו של מבוטח התובע גמלה, או שקיבל גמלה, לפי פרק זה, כדי לחקור בכל ענין הכרוך בקבלת הגמלה.
‏פקודת הפיצויים לעובדים‏
[89]
147.
הוראותיה של פקודת הפיצויים לעובדים, 1947, יוסיפו לחול לגבי חבלת גוף בתאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב עבודה (בלשון הפקודה - הנובעת מהעבדה ובמהלך ההעבדה) לפני יום כ"ז באדר ב' התשי"ד (1 באפריל 1954) וכן לגבי מחלה מהמפורטות בתוספת השלישית לפקודה ושלפיה הגיעו לראשונה פיצויים בגלל אותה מחלה לפני היום האמור.
[89א]
148.
(א)  על אף הוראות סעיף 303, רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות יציבה, דמי חברות לטובת ארגון, שהשר הכריז עליו כארגון של נכי עבודה, ותשלומים לקרן לעזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי שסידר הארגון.
 
 
(ב)  השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע את הסכום המרבי שמותר לנכות כל חודש מקצבה של נכה עבודה לפי סעיף קטן (א); נקבעו כללי עיגול לפי סעיף 381, יוגדל או יוקטן הסכום המרבי, לפי הענין, כמתחייב מכללי העיגול.
 
 
(ג)  הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי, ייפסק  הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.
 
 
(ד)  הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם בסעיף 130.
[89ב]
149.
(א) המוסד ישתתף, לאחר התייעצות עם המועצה, במימון פעולות המיועדות למניעת תאונות בעבודה במפעלים או במקומות עבודה אחרים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, להשתתף במימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 7 מיליון שקלים חדשים. מימון לפי סעיף זה ייעשה על פי תנאים וכללים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.[23]
 
 
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) -[24]
 
 
(1) המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב להשתתף במימון פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות שייקבע בהסכמת שר האוצר;
 
 
(2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, להשתתף במימון פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, "סכום ההפרש" - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;
 
 
(3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.
 
 
(ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.[25]
 


[1] ס' 92(ב) - בת' 47, ת"ת 1.2.02, במקום "עשרים וששה" בא "שלושה עשר". ר' הערות מבוא לת' 47.
[2] ס' 93 - כותרת שוליים - בת' 12 ת"ת 1.1.97 במקום "שלושה ימים ראשונים" בא "ימי הפגיעה הראשונים"
בת' 14 ת"ת 1.1.97 במקום "ימי הפגיעה הראשונים" בא "שלושה ימים הראשונים".
[3] ס' 93(א) - בנוסח המקורי:
"בעד יום הפגיעה לא ישולמו דמי פגיעה אולם המעביד ישלם לנפגע שכר אותו יום"
בת' 12 ת"ת 1.1.97 הוחלף לנוסח: -
"על אף הוראות סעיף 92(א) המוסד לא ישלם דמי פגיעה -
(1)  בעד יום הפגיעה;
(2)  בעד תשעת הימים הראשונים שבעדם זכאי המבוטח לדמי פגיעה לפי פרק זה."
ראה הוראת תחילה בהערות מבוא לת' 12.
בת' 14, ת"ת 1.1.97, הוחלף לנוסח דלעיל.
ראה הוראת תחילה ותחולה, בהערות מבוא לת' 14.
[4] ס' 93(א1) - נוסף בת' 12, ת"ת 1.1.97 בנוסח:
"היה הנפגע עובד, ישלם לו מעבידו -
(1)  שכר בעד יום הפגיעה;
(2)  דמי פגיעה בעד תשעת הימים הראשונים שבעדם הוא זכאי לדמי פגיעה לפי פרק זה."
ראה הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 12
בוטל בת' 14 ת"ת 1.1.97.
[5] ס' 93(א2) - נוסף בת' 12 ת"ת 1.1.97 בנוסח: -
"תשלום לפי סעיף קטן (א1)(2) ישולם במועד תשלום השכר בעד הימים שבעדם משתלמים דמי הפגיעה; דמי פגיעה כאמור שלא שולמו במועד האמור, יראו אותם כשכר מולן לענין חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958."
ראה הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 12.
בוטל בת' 14 ת"ת 1.1.97
[6] ס' 93(א3) - נוסף בת' 12, ת"ת 1.1.97 בנוסח: -
"השר יקבע תנאים, כללים והוראות בדבר המועדים וסכומי דמי הפגיעה שישלם מעביד לפי סעיף זה."
ראה הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 12.
בוטל בת' 14 ת"ת 1.1.97
[7] ס' 94 - בנוסח המקורי:
"מבוטח שעדיין אינו מסוגל לעבודתו, אך התחיל לעבוד על פי תעודת רופא שהסמיך לכך המוסד הקובעת כי העבודה עשויה להחיש את החלמתו, לא יפסיד עקב העבודה בלבד את הזכות לדמי פגיעה, על אף הוראות סעיף 92".
בוטל בת' 9, ת"ת 1.4.96.
הסעיף הוסף מחדש בת' 14, ת"ת 1.1.97, בנוסח דלעיל. ר' הערת תחילה ותחולה בהערות מבוא לת' 14.
[8] ס' 97 - לתקופה 1.7.02 - 31.12.03, ראה הוראת שעה בהערות מבוא לת' 48.
[9] ס' 97(ד) - נוסף בת' 61, ת"ת 1.6.03 בנוסח דלעיל. ר' הוראת תחולה בסעיף 59(ח) להערות מבוא לת' 61.
[10] ס' 98 - לתקופה 1.7.02 - 31.12.03, ראה הוראת שעה בהערות מבוא לת' 48.
[11] ס' 101 - בנוסח המקורי:
"בכפוף להוראות סעיף 97, דמי הפגיעה המשתלמים עקב פגיעה אחת בעבודה ישתנו החל ביום ה-91 שלאחר המועד לתחילת תשלום דמי הפגיעה (להלן - יום התשלום), לפי שיעור התנודות שחלו בשכר הממוצע ב-1 בינואר שלאחר יום התשלום ולפי שיעור הפיצוי שחל מיום התשלום ואילך."
בוטל בת' 47, ת"ת 1.2.02.
[12] ס' 102 - בנוסח המקורי:
"(א)  המוסד ישלם דמי פגיעה מופחתים לעובד עצמאי שמחמת אי-כושר חלקי לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת, שנגרם מפגיעה בעבודה, צמצם את עבודתו בארבע שעות או יותר ליום עבודה.
(ב)  דמי פגיעה מופחתים יהיו, לגבי כל יום שבעדו הם משתלמים, חלק יחסי מדמי הפגיעה לפי סימן זה, באותו היחס שבין מספר שעות העבודה שהמבוטח לא עבד באותו יום למספר שעות העבודה שהיה המבוטח עובד באותו יום אילולא הפגיעה בעבודה, ובלבד שלא ישולמו דמי פגיעה מופחתים בקשר לפגיעה אחת בעבודה יותר מאשר בעד עשרים וששה שבועות.
(ג)  לענין סעיף זה לא יובא בחשבון, כיום עבודה מלא של המבוטח, פרק זמן העודף על שמונה שעות עבודה.
(ד)  השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר דרכי חישוב דמי הפגיעה המופחתים."
בת 9, ת"ת 1.4.96, הוחלפו סעיפים קטנים (א)-(ג) לנוסח דלעיל. הוראת תחולה קובעת כי תיקון סעיף זה יחול לגבי דמי פגיעה המשתלמים בעד יום התחילה או לאחריו.
בת' 47, ת"ת 1.2.02, בסעיף קטן (ג), במקום "עשרים וששה" בא "שלושה עשר". ר' הערות מבוא לת' 47.
[13] ס' 104(א) - בת' 19, ת"ת 1.6.98, במקום "והמבוטח נמצא" בא "והמבוטח הגיש… זה ונמצא".
[14] ס' 105(א) - בת' 47, ת"ת 1.2.02, אחרי "שמשתלמים למבוטח" נמחקו המילים "למעט הסכום שהוסף מכוח סעיף 101".
[15] ס' 107 - לתקופה 1.7.02 - 31.12.03, ראה הוראת שעה בהערות מבוא לת' 48.
ס' 107 (כותרת) - בת' 19, ת"ת 1.6.98, במקום "19%-5%" באה הסייפא המתחילה במילים "5% או יותר…"
[16] ס' 107(א) - בת' 19 ת"ת 1.6.98, במקום הסייפא "מספר האחוזים בשלוש ובדמי הפגיעה לשבוע ימים שהיו מגיעים לו לפי סימן ד' אילו היה בלתי מסוגל לעבודה" באה הסייפא המתחילה במילים "קצבה חודשית, בשבעים…".
בת' 60, ת"ת 1.1.03, בכל מקום במקום "48" בא "12". ר' הערות מבוא לת' 60.
בת' 61, ת"ת 1.6.03, בסעיף קטן (א) במקום "בשבעים" בא "בארבעים ושלוש". ר' הוראת תחולה בסעיף 59(ט) בהערות מבוא לת' 61.
 
[17] ס' 107(ג) - בנוסח המקורי:
"נקבעה דרגת נכות כאמור בסעיף קטן (א) למועד שאחרי 31 בדצמבר שלאחר השנה שבה אירעה הפגיעה בעבודה, יוגדלו דמי הפגיעה המשמשים יסוד לחישוב המענק באופן יחסי לשיעור העליה בשכר הממוצע עד 1 בינואר, ובלבד שדמי הפגיעה לא יוגדלו מעל הסכום המרבי ליום הנקוב בלוח ה', כפול שבע."
בת' 19, ת"ת 1.6.98, הוחלף לנוסח דלעיל.
[18] ס' 109 - לתקופה 1.7.02 - 31.12.03, ראה הוראת שעה בהערות מבוא לת' 48.
[19] ס' 113 - לתקופה 1.7.02-31.12.03, ראה הוראת שעה בהערות מבוא לת' 48.
[20] ס' 118(א)(ריישא) - בת' 19, ת"ת 1.6.98, במקום "רופא או ועדה רפואית יקבעו לפי בקשת נכה העבודה או המוסד, הכל כפי שנקבע בתקנות" באה הריישא דלעיל.
[21] ס' 118(א1) - נוסף בת' 19, ת"ת 1.6.98, בנוסח דלעיל.
[22] ס' 118(ג) - נוסף בת' 19, ת"ת 1.6.98, בנוסח דלעיל.
[23] ס' 149(א) - בת' 61, סומן סעיף 149 בסימן (א) ובמקום "ובלבד שסך ההוצאה השנתית לפעולות כאמור לא יעלה על % 1 מאמדן הגביה השנתית של דמי ביטוח נפגעי עבודה" בא "ובלבד שהסכום... 7 מליון שקלים חדשים". ר' הוראות תחילה, תחולה והוראות מעבר בסעיף 59(ב) בהערות מבוא לת' 61.
[24] ס' 149(ב) - נוסף בת' 61 בנוסח דלעיל. ר' הוראות תחילה, תחולה והוראות מעבר בסעיף 59(ב) להערות מבוא לת' 61.
[25] ס' 149(ג) - נוסף בת' 61 בנוסח דלעיל. ר' הוראות תחילה, תחולה והוראות מעבר בסעיף 59(ב) להערות מבוא לת' 61.
לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

מהי תאונת עבודה?

מהי תאונת עבודה וכיצד ניתן לתבוע פיצויים...מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר 

את מי תובעים לאחר תאונת עבודה ?

נפגעת בעבודה? נגרמו לך נזקי גוף? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר  

עצות לנפגעי תאונות עבודה

עצות לנפגעים לאחר תאונת עבודה...מאמרים, פסקי דין ומידע משפטי נוסף. 

תאונות עבודה נוספות

נפגעתי במהלך השתלמות...האם תאונת עבודה? דוגמאות נוספות, מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר 

תביעת ביטוח בגין נכות מתאונה ומחלוקת בנוגע לפרשנות חישוב הפיצוי

מהו ביטוח "נכות מתאונה"? האם חברת הביטוח יכולה "לשחק עם פרשנות הסעיף"? 

מחלות מקצוע

מהי מחלת מקצוע? כיצד היא מוגדרת בפסיקה? פסקי דין, מאמרים ופניה אל עורכי דין באתר 

מיקרוטראומה

מיקרוטראומה

מיקרוטרואמה ופיצויים...מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר... 

תאונות עבודה או נכות כללית מה עדיף?

עשרות פסקי דין, מאמרים, עצות בנושאי תאונת עבודה, נכות ופניה אל עורכי דין באתר 

ועדה רפואית - אחוזי נכות

מהי ועדה רפואית? מי היא קובעת? מאמרים, עצות משפטיות ופניה אל עורכי דין באתר 

ועדות רפואיות

איך להתכונן לועדה רפואית? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין העוסקים בתחום הפיצויים 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.