מיקרוטראומה

 

 

מחלה הנגרמת עקב סדרה של פגיעות זעירות חוזרות ונשנות שכל אחת מהן תורמת נזק זעיר משלה עד שמתהווה במצטבר נזק רבתי שהיא המחלה עצמה, כל פגיעה לבדה לא גורמת לנזק אבל כולן ביחד כן, מיקרוטראומה הוכרה כתאונה בעבודה לגבי פגיעה בשמיעה ,דרכי הנשימה ובגב, ולא הוכרה במחלות לב ומחלות נפש.

המושג מיקרוטרומה אינו מופיע בחוק ביטוח לאומי בניגוד לתאונות עבודה או מחלת מקצוע. זה יצירת הפסיקה שהרחיבה את הכיסוי הביטוחי למקרים שלא נופלים בתוך מחלת מקצוע או תאונות עבודה.

 

פרשת אסתר ושדי:

 

פעם ראשונה שהכירו בארץ במיקרוטראומה. עבד בבית חרושת לנעלים כגוזר עורות, חש ברע והתברר שחלה בדלקת גידים בפרק ידו. הסיבה לכך הייתה שפשוף חוזר ונשנה של הגיד עקב שימוש חוזר ונשנה בפרק היד. הדבר המשותף לשני המקרים זה משהו שחוזר ונשנה ויוצר פגיעה.

 

 

יש להוכיח שהנזק התהווה בגוף בדרך של טפטוף מים על סלע עד להיווצרות נזק ולא כתוצאה מזרם מים שוטף. קצב הפגיעות לא חייב להיות אחיד.כל פגיעה זעירה- המבוטח לא מרגיש כל פגיעה אלא רק הרצף גורם לנזק.

 

 

פס"ד המוסד לביטוח לאומי נגד שלמה ניסים: צריך להוכיח קש"ס בין הפגיעות הזעירות לתוצאה ואין לדרוש הוכחות גורפות ומושלמות . די לנו בהוכחות המראות במידה מספקת של סבירות כי אכן אפשרי שכך היה.

 

 

הקשר בין הרפואה לבין המשפט: כמו במחלת מקצוע. פונים לרופא לחווד דעת רפואית בשאלה האם הדבר התהווה מהפגיעות הנשנות. בית הדין קובע עובדות ואז פונה לחווד רפואית לתשובה האם המצב נגרם עקב מיקרוטראומה.

 

פס"ד שלמה ניסים: לא הצליחו להוכיח תשתית עובדתית מתאימה למרות שהמקרה מתאים למקרוטראומה. הוא עבד ליד מכונה תעשייתית לצילום מסמכים- למכונה היה רעש רקע קבוע אך כשצילמה היה רעש חזק יותר. הוא עבד 7 שנים והחליפו את המכונות מס’ פעמים. שנה לפני שעזב את העבודה נעשתה בדיקה ומדידת הרעש ונמצא 78-83 דציבלים. מחלת מקצוע מכירה בנזק שמיעתי של 85 דציבלים. לכן פונים לחווד דעת רפואית- שאמרה שברמת רעש כזו לא יכול להיווצר נזק שמיעתי . חווד דעת נוספת אמרה שלכל אדם יש סף רגישות משלו אך לא סווג לאיזה קב’ הוא שייך. ביה"ד קבע שלא הוכחה מיקרוטראומה:  לא הונחה תשתית ראייתית לקביעת מיקרוטראומה- מידת הרעש נמדדה רק שנה לפני שעזב.

 

האם די בכך שהוכחה מידה של רעש במקום העבודה בעוצמה בלתי מדידה? במחלת מקצוע כן הכירו בנזק שמיעתי ולכן יש להתייחס ליסודות של כך (85 דציבלים) כאן לא מצאו עוצמת רעש חוץ מפעם אחת ולכן דחו טענה בגלל העדר תשתית עובדתית לגבי עומת הרעש בה עבד המבוטח.

 

פס"ד עמיצור נ’ מב"ל- פגיעה בשמיעה הוכרה כמיקרוטראומה, דובר על עובד במפעל מתכת שהכין שילדות לרכב והשתמש בפטיש אוויר על המתכת ובכל פעם זה השמיע רעש רב, רעש זה לא נחשב כמחלת מקצוע בתקנות והוא גם לא היה נזק מיידי ופתאומי, אולם זה הוכר כמיקרוטראומה כאשר לאחר זמן מה העובד חש בשמיעתו וניתן היה להצביע על קשר בין מקום עבודתו לפגיעה; בה"ד אמר " בתורת המיקרוטראומה יש רצף אירועים זעירים שקורים עם הזמן, כמו טיפטוף במערת נטיפים , כאשר רק לאחר אין סוף טיפות רואים את הנזק".

 

בפס"ד פלדמן נ’ מב"ל- הוכרה פגיעה בגב כמיקרוטראומה , ד"ר פלדמן היה רופא שיניים שהצליח להוכיח על-סמך חוו"ד רפואית שהסיבובים שלו לטיפול בפציינטים גרמו לנזק שלו, בה"ד קבע שבגלל שזו לא תאונת עבודה כי אין פה פיתאומיות וזה גם לא מחלת מקצוע כי זה לא קבוע בתקנות, הוא יכיר בזה כמיקרוטראומה.