|
חוק הביטוח הלאומי מגדיר פגיעה בעבודה בשתי דרכים בלבד, מחלת מקצוע ותאונת עבודה. מחלת מקצוע זוהי רשימה סגורה של מחלות שנקבעו בתקנות. רק במידה והנפגע מצליח להצביע על מחלה ספציפית, שהיא אחת מהמחלות המנויות בתקנות, הרי הוא יזכה להיות מוכר כנפגע עבודה ולקבל את הזכויות המגיעות לו. רשימת המחלות מתעדכנת מפעם לפעם, ויש להתייעץ עם מומחה על מנת לדעת האם המחלה ממנה סובלים הינה אחת מהמחלות המנויות בתקנות.
תאונת עבודה הינו אירוע פתאומי שהתרחש תוך כדי ועקב עבודתו של העובד אצל המעביד. חשוב להדגיש כי תאונה שמתרחשת בדרך למקום העבודה, מוכרת כתאונת עבודה גם כן. השאלה מתי הפגיעה נוצרת בגין תאונה בעבודה אינה פשוטה כלל. לאורך השנים, בתי הדין לעבודה הגדירה תאונת עבודה כתאונה אשר הייתה תוצאה של אירוע פתאומי שניתן לאתר אותו בזמן ובמקום.
קראו עוד בתחום:
הבעיה היא שלא בכל אירוע של פגיעה בעבודה ניתן לאתר את הגורם הישיר והמיידי לתאונה. לפעמים, אירוע יכול להתרחש כתוצאה מגורמי סיכון שכבר קיימים אצל הנפגע, למשל, באירועים כגון "התקף לב". במקרים בהם פורצת מחלה קונסטיטוציונאלית במהלך עבודתו של הנפגע, הרי שיש אפשרות כי ניתן יהיה להכיר בפגיעה זו כפגיעה בעבודה. אולם, לפעמים יש פגיעות בעבודה שנוצרות גם לא באופן פתאומי, וגם לא כתוצאה ממחלה קונסטיטוציונאלית שנמצאת בגופו של האדם, ואלו הם הפגיעות המיקרוטראומטיות.
התפתחות מושג המיקרוטראומה
אדם שנפגע כתוצאה מעבודתו, אולם פגיעה זו אינה מחלת מקצוע מצד אחד, והיא גם לא נגרמה באופן פתאומי (ולכן אינה מהווה תאונה) מן הצד השני, הועמד מול שוקת שבורה והמוסד לביטוח לאומי סירב לזכות אותו בקצבאות הביטוח. בתי המשפט נכנסו לתמונה וקבעו כי לפעמים, מתרחשות מספר פגיעות זעירות לאורך זמן, שכל אחת מהן הינה "תאונה קטנה", ומעצם טבען תאונות אלו אינן ניתנות למיקום בציר זמן מסוים. לכן, פותחה תורת המיקרוטראומה.
מהי מיקרוטראומה?
הידע הרפואי המתפתח, ביחד עם הרצון של בתי המשפט להיטיב עם הנפגעים שהיו בעבר נעמדים מול שוקת שבורה, פיתחו את תורת המיקרוטראומה. לפי תורה זו, פגיעה בעבודה אינה מתאפיינת רק כאירוע חד פעמי שנגרם בצורה של תאונה. המושג מיקרוטראומה מסמל גרימת נזק גופני כתוצאה מפגיעות זעירות חוזרות ונשנות באיבר מסוים של הגוף לאורך זמן ממושך. כאשר תורה זו התפתחה, ציינו כי הדבר דומה להשפעה של טיפות מים על סלע. טיפה אחת אומנם לא יכולה לגרום לסלע כל נזק, אולם טפטוף מתמשך יכול לגרום לכך שייחצב חור.
חשוב להדגיש כי מושג המיקרוטראומה אינו מילת קסם, ושימוש במילה זו אינו מקים זכאות אוטומטית לדמי פגיעה בעבודה. המוסד לביטוח לאומי נוטה לדחות תביעות שמתבססות על תורה זו באופן כמעט אוטומאטי. דחייה זו מצריכה פניה אל בית הדין לעבודה על מנת שיכיר בפגיעה המסוימת כפגיעה מיקרוטראומטית. יתר על כן, גם בתי הדין לעבודה לא ממהרים להכיר בכל מקרה בתורה זו. התובע חייב לעמוד בנטל הוכחה כבד, ובין היתר גם להוכיח מבחינה רפואית, כי יש קשר סיבתי משמעותי בין תנאי עבודתו והפגיעה ממנה הוא סובל.
דוגמאות לפגיעות "מיקרוטראומטיות"
על מנת להמחיש את המקרים בהם ניתן להכיר בפגיעות מיקרוטראומטיות כפגיעה בעבודה, כדאי להביא מספר דוגמאות. כך למשל, אדם שהיה רצף אובחן כסובל מפריצת דיסק. במהלך עשר שנות עבודה הוא היה מרים באופן קבוע משאות כבדים, והמשקל היה יחסית קבוע.
לביטוח הלאומי הוגשה חוות דעת רפואית תומכת שקבעה קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של אותו רצף, לבין הפגיעה ממנה הוא סובל. הביטוח הלאומי נעתר לתביעה והכיר בו כנפגע עבודה. דוגמה נוספת הינה מחלות שנגרמות כתוצאה מהקלדה רבה על צג המחשב. מחלה זו ידועה גם כ"תסמונת התעלה הקרפלית". גם עלייה וירידה חוזרת ונשנית במדרגות עשויה לזכות הכרה.
לסיכום,
כאשר אדם נפגע במסגרת עבודתו, הוא זכאי לקבלת דמי פגיעה מעבודה רק במקרה והוכר כי הפגיעה ממנה סובל הינה מחלת מקצוע או שנגרמה עקב תאונה מעבודה. כאשר האדם סובל מפגיעה כתוצאה מפגיעות זעירות חוזרות ונשנות באיבר מסוים של הגוף לאורך זמן, ניתן לתבוע את הביטוח הלאומי להכרה בפגיעה זו כתאונת עבודה על פי תורת המיקרו טראומה.
|
