|
אדם שנפגע עקב תאונת דרכים תוך כדי עבודתו, או בדרך למקום עבודתו או בדרך חזרה ממקום עבודתו, מוכר ע"פ חוק כנפגע תאונת עבודה. הנפגע-העובד, זכאי לכל ההטבות הניתנות לנפגעי תאונות עבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.
הנפגע רשאי להגיש תביעתו לקבלת פיצויים גם ע"פ חוק הפיצויים ( חברת הביטוח ) אולם הוא אינו זכאי לקבל פיצויים גם מחברת הביטוח וגם מהמוסד לביטוח הלאומי. שני הגורמים המפצים משלימים זה את זה למאה אחוז מהפיצויים המגיעים.
פגיעה בעבודה יכולה להיחשב גם " מחלת מקצוע ". הכוונה לסוג של מחלות האופיינות לעוסקים בעבודתו של הנפגע, לדוגמא - ירידה בשמיעה אצל העוסקים בעבודות המלוות ברעש רב, מחלות ריאה לחשופים לחומרים מזיקים כגון אזבסט וכו‘.
לסיכום,
תאונת דרכים המוגדרת גם כתאונת עבודה הינה תאונה שאירעה בזמן העבודה, או בדרך אל העבודה וממנה. במיקרה שכזה מחוייב הנפגע למצות זכויותיו תחילה בביטוח הלאומי בכל הנוגע לדיווח על התאונה והכרה בה על ידי הביטוח הלאומי כתאונת עבודה ובעקבות זאת לקבלת כספים בגין התאונה מגורם זה – כספים הנקראים: דמי פגיעה.
הדיווח לביטוח הלאומי חשוב גם מסיבות נוספות שהעיקרית שבהן:
יכולתו של הנפגע בעתיד לפנות לועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, לשם קביעת נכות רפואית עקב התאונה ו/או בתביעה להחמרה, בכל שלב בעתיד, ואולם מוטב שתעשה רק לאחר היוועצות עם עורך הדין המטפל, ולאור ההשלכות המשפטיות הצפויות לצעד שכזה בכל הנוגע לטיפול בתביעה מול חברת הביטוח.
|
