|
|
 |
רשלנות רפואית- העברת נטל הראיה אל הנתבעים |
נטל הראיה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו:
מתי תובע יכול תטעון כי, כי הנזק נגרם לו כתוצאה מהטיפול הרשלני שהעניקו לה הנתבעים לאחר האירוע, וכי עליהם רובץ הנטל להוכיח כי לא התרשלו, לאור תחולת הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו", כמשמעותו בסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין").
כדי להעביר את נטל הראיה אל הנתבעים, כדי שהם יוכיחו כי לא התרשלו, נדרשת התביעה להוכיח תחילה שלושה תנאים מצטברים, כפי שנקבעו בסעיף 41 לפקודת הנזיקין:
(א) לתובעת לא הייתה כל ידיעה או יכולת לדעת מה היו הנסיבות אשר גרמו למקרה שהוליד את הנזק.
(ב) הנזק נגרם על ידי רכוש שהיה בשליטתם המלאה של הנתבעים.
(ג) ההנחה שאירוע המקרה שגרם לנזק נגרם כתוצאה מרשלנות כלשהי של הנתבעים תהא מסתברת יותר מההנחה כי האירוע נגרם ללא כל התרשלות שלהם. (ר’ ע"א 377/85 רינה נעים נ’ משרד החינוך והתרבות, פד מ"ב(1)153)
"מהותו של סעיף זה הינה לפטור את הניזוק בגין רשלנות בנזיקין מחובת הראיה לעניינים שאין לו ולא יכולה להיות לו ידיעה עליהם".
דוגמא:
במקרים מסויימים בהם תיקו הרפואי של התובע חסר, ייתכן ויועבר נטל ההוכחה כי לא הייתה רשלנות רפואית אל הנתבעים.ראה מאמר - תיק רפואי חסר - אי ניהול תקין של רישומים רפואיים.
|
|
|
|
 |
|
