התעללות אשר נחשפה במסגרת תוכנית טלוויזיה - האם לשון הרע כלפי הפוגע

דרגו את המאמר

האם חשיפת התעללות מילולית של בת נגד אביה בטלוויזיה היא לשון הרע?

בית המשפט נדרש לבחון סוגיה בעניין לשון הרע אשר הוגשה על ידי אביה של צעירה שהשתתפה בתוכנית לשיפור המראה החיצוני וחיזוק הביטחון העצמי. מדובר בתוכנית העוסקת בשינויים שניתן להעניק לאנשים שאינם מרוצים ממראם החיצוני וסובלים מדימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון. במסגרת התוכנית התפרסמו מספר ראיונות עם צעירה, אשר הלינה כי חוסר הביטחון העצמי שלה נובע רבות ממערכת היחסים שלה עם אביה.

לדברי הצעירה, במהלך חייה ובגרותה ספגה היא ביקורת קשה מצד אביה ואמרות כגון "את לא שווה כלום", "חבל שנולדת" ואת "אפס" היו ביטויים שגורים בפיו. הצעירה סיפרה לקואצ’ר בתוכנית כי מדובר באירועים טראומתיים עבורה ועל כן היא מעוניינת לפתוח בדף חדש המשחרר את מועקות העבר, לצד מועקות החיצוניות.

      קראו עוד בתחום:

• תביעה אמורה להיות מוגשת על בסיס איסור לשון הרע ולא עשיית עושר ולא במשפט
• פגיעה בפרטיות על ידי פרסום תמונה חושפנית ממסיבת פורים במקומון
• לשון הרע במסגרת מכתב ביקורת על ידי חברת פיקוח
• פיצויי לעובדת של גלית לוי לאחר שהמעסיקה האשימה אותה בגניבה

האב מיהר להגיש תביעה בגין הוצאת לשון הרע שכן הדברים לא קיבלו את אישורו ופרסומם פגע בשמו הטוב. התובע טען כי במהלך התוכנית הושמעו דברים מהם עולה שהוא התעלל בבתו בילדותה. לשיטתו, מדובר בדברים שאינם נכונים ויש בפרסומם כדי לבזותו ולהשפילו. התובע הלין עוד על עצם השמעת הדברים ועל כך שלא התבקשה תגובתו, טרם השידור.

אמת בפרסום, האמנם?

השופטת קבעה כי דין תביעתו של האב להידחות ולא משום שלא מדובר בלשון הרע, אלא מחמת הגנות אמת בפרסום ועניין ציבורי.

בפני בית המשפט הוצגו עדויות וראיות רבות מצד קרובי משפחה והאב עצמו. ממכלול העדויות שהוצגו בבית המשפט ניתן היה להבחין בוודאות כי מדובר באירועים אשר אירעו בפועל במסגרת בגרותה של הצעירה. לא זו אף זו, האב עצמו לא הכחיש כי אמר את הדברים ואף ציין "איני מתנצל על כך שצעקתי". אחותו של האב העידה אף היא בבית המשפט, בתור עדה מטעם התביעה, וציינה כי אמנם האב היה צועק פעמים רבות, אך לא מדובר בהתעללות מילולית לראות עיניה.

האם השימוש במילה התעללות היה אמת?

האב ועורך דינו טענו רבות כי השימוש (היחיד אמנם) במילה "התעללות" מהווה הוצאת לשון הרע וחוסר אמת. עם זאת, השופטת ציינה כי לאחר שצפתה בתוכניות בקשב רב, ונחשפה לחומר מקצועי בתחום זה, יש לקבוע כי הצופה הסביר רואה בשימוש במילה "התעללות" במקרה דנן כהתעללות מילולית בלבד.

השופטת ציינה כי מבחינה לשונית, המונח "התעללות", כמובן שכולל כמה משמעויות, והמשמעות של התעללות מילולית הינה נפוצה, מקובלת וברורה. אי לכך, השימוש במילה התעללות לא היה רחוק מן המציאות ועל כן, היות והאב התעלל באופן מילולי בבתו לאורך השנים מדובר באמת בפרסום.

האם מדובר בעניין ציבורי?

האב הלין כי במקרה זה לא היה עניין ציבורי לחשוף את דרכי החינוך שלו כלפי בתו לאורך בגרותה. לדבריו, התוכנית עסקה בטיפולים קוסמטיים ורוחניים, ולא ביחסי בת ואב. השופטת לא קיבלה טענה זו וקבעה כי מהות התוכנית הינה להעניק לצופה מבט פנימי על המשתתפים הבאים בשעריה.

אי לכך, חשיבות רבה יש לרקע ולנסיבות של כל משתתף, אשר נחשף בפני צופי הטלוויזיה ביודעין. בפסק הדין נכתב כי מטרת התוכנית הייתה ללוות את הצעירה בתהליך שהיא עברה ולבחון יחד עמה את השינוי הפיזי והפנימי, במסגרת התוכנית.

• הוצאת לשון הרע בפורום - הודעה אישית נגד ווטרינר

• לשון הרע במכתב לצד שלישי בין שני שותפים עסקיים לשעבר

• פיצויים לצעירה בגין הוצאת לשון הרע ברשת פייסבוק

"אני מוצאת שעל מנת להבין את התהליך יש צורך גם להבין את הרקע לדברים, והיה מקום לאפשר לצעירה לספר מהו מקור מצוקתה, מדוע היא הגיעה להיכן שהגיעה, מדוע חשוב לה להיות מושלמת (כפי שהיא מסבירה מספר פעמים) ומנין חוסר הביטחון שבבסיס החלטותיה. התוכנית מנסה להציג את ההתמודדות של הצעירה עם מצבה, לרבות המשקעים שהותירה בה ילדותה, ויש עניין לציבור בהצגת התמונה המלאה", נכתב בפסק הדין.