קובלנה פלילית בגין הוצאת לשון הרע נדחתה בשל העדר כוונת פגיעה

דרגו את המאמר

דחיית קובלנה פרטית בגין הוצאת לשון הרע – העדר כוונה לפגוע

האם יש לקבל קובלנה פלילית אשר הוגשה על ידי עורך דין, כנגד אישה אשר הייתה חברה בקבוצת רכישה, וזאת בעקבות מכתב ששלחה הנאשמת לחברי הקבוצה האחרים אשר עסק בהתנהלותו הלקויה, לכאורה, של הקובל?

הקובל הינו עורך דין והנאשמת הייתה חלק מקבוצת רכישה אשר התארגנה לשם רכישת הקמת בניין בירושלים. בהסכם קבוצת הרכישה נקבע כי מארגני הפרויקט יתקשרו לפי שיקול דעתם עם עורך דין, והמארגנים יהיו מיופי הכוח של הצדדים לשם ביצוע ההתקשרות.

כמו כן, נקבע כי כל אחד מהצדדים להסכם יחתום על ייפוי כוח מיוחד לצורך קידום הפרויקט, לקובל ולעורכי הדין במשרדו. נקבע גם כי הקובל ועורכי הדין ממשרדו יפעלו רק על פי ייפוי הכוח ו\או הוראות ו\או החלטות בכתב אשר יקבלו מהמארגנים.

בנוגע לחשבון הבנק המשותף של הפרויקט, נקבע בהסכם כי כל צד יפקיד את חלקו בתשלומים וממנו יימשכו התשלומים בצורה מרוכזת לגורמים הרלבנטיים. עוד נקבע כי משיכות הכספים ייעשו אך ורק באמצעות שלוש חתימות, אחד מהמארגנים, הקובל ורואה חשבון מוסכם. הצדדים התחייבו גם לשלם לקובל שכר טרחה במסגרת שירות ייעוץ משפטי אשר יינתן להם במהלך הפרויקט.

"ביצוע מעשים שלא ייעשו", האמנם?

בספטמבר 2008, שלחה הנאשמת מכתב לשאר חברי קבוצת הרכישה, למארגנים ולבנק הבינלאומי. במכתב זה טענה הנאשמת כי יש לבטל סעיפים מסוימים בהסכם השותפים, ביניהם סעיפים הנוגעים למשיכות הכספים. כמו כן, הנאשמת הוסיפה כי יש להפסיק את מינויו של הקובל בתפקידים שונים בקבוצת הרכישה.

הקובל טען כי מכתב זה מהווה לשון הרע וזאת משום שהוא מציג אותו כאדם אשר "ביצע מעשים שלא ייעשו על ידי עורך דין". המעשים אליהם התייחס המכתב היו הנפקת שיקים שלא לפי הסדר, ושיקים לא משורטטים אשר לא היו למוטב בלבד.

בית המשפט קבע כי אכן על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, יש במכתב זה משום פרסום לשון הרע. המכתב הציג את הקובל בתור עורך דין אשר עשה מעשים שלא ייעשו, וזאת תוך הפרת הסכם. כמו כן, הקובל היה בעל מעמד של אמון ביחס לחברי הקבוצה. ייחוס המעשים המדוברים לקובל עלה כדי פגיעה ממשית באמון זה מחד, והצגת הקובל כלא-אמין מצד שני. "יש בכך כדי להשפילו ולבזותו, על פי מבחן האדם הסביר", נכתב בפסק הדין, "כמו כן, הדברים עלולים לפגוע במשלח ידו ובמקצועו".

      קראו עוד בתחום:

• תביעת לשון הרע נגד העיתונים הארץ וידיעות אחרונות - דובר צה"ל
• רביב דרוקר וערוץ 10 ישלמו פיצויים בגין הוצאת לשון הרע
• דחיית תביעת לשון הרע אשר הוגשה כנגד עיתון אינטרנטי
• ענבל אור וחברת אור סיטי נדל"ן - תביעת לשון הרע נגד עובדים לשעבר

בפסק הדין נכתב עוד כי אין מחלוקת לגבי העובדה שיקים יצאו ללא הרכב החתימות הנדרש, במספר לא מבוטל. כמו כן, שיקים רבים הוצאו בהרכב חתימות חסר (אף הקובל הודה כי 10% מהשיקים היו בהרכב חסר). בהתחשב בעובדה שמדובר במאות שיקים, עסקינן בעשרות שיקים אשר נערכו בהרכב חתימות חסר.

הקובל טען כי נודע לו לראשונה על קושי זה במכתב של יו"ר ועדת הביקורת אליו. לטענתו, בהמשך לכך ביקש הנחיה אם להפסיק לחתום על השיקים וניתנה לו הנחיה כאמור (למעט שיקים בגין עבודות שכבר בוצעו, חומרים שכבר סופקו או תחזוקה שוטפת). לדבריו, הדבר היה על פי הסכמתו ואישורו של יו"ר ועדת הביקורת.

דברים אלו ישבו בסתירה מוחלטת לחומר הראיות. בפני בית המשפט הוצג מכתב של יו"ר ועדת הביקורת, אשר קבע כי הפסקת פעילותה הייתה בגין חריגות חמורות מהיתר הבניה שניתן.

כוונה לפגוע

אחריות פלילית מכוח חוק איסור לשון הרע מחייבת הוכחה של כוונה לפגוע. הקובל טען כי הנאשמת ידעה שהדברים במכתב הועלו בהליך בוררות שהסתיים שנה לפני כן ונדחו. לטענתו, הנאשמת ובעלה ידעו על הבוררות ותוצאותיה ומכאן ניתן לראות כוונתה לפגוע בו. הנאשמת טענה, לעומת זאת, כי היא לא הייתה צד להליך הבוררות והוא אינו מחייב אותה.

הקובל הוסיף וטען כי הנאשמת ובעלה קיבלו שיק על סך של 30,000 ₪, אשר נחתם בהרכב חסר והדבר לא מנע את הפקדת השיק לחשבון. הקובל הוסיף כי הנאשמת הייתה צריכה לדעת על כך שקיבלה שיק בהרכב חתימות חסר.

בית המשפט קבע כי למרות שהדברים עולים כדי לשון הרע, לא ניתן להניח על כתפיה של הנאשמת כוונה פלילית מוכחת. "הדברים אמורים, בין השאר, נוכח היקף התפוצה המוגבל של הפרסום, אל מול רשימה מצומצמת של גורמים רלוונטיים לעניין", נכתב בהכרעת הדין, "נוכח מטרת המכתב, אשר על פניה לא הייתה לפגוע בקובל, אלא להביא לביטולן של הוראות בהסכם בין הצדדים, הגם שהייתה חריגה מן הסביר בפרסום, לא ניתן לקבוע, מעבר לספק סביר, כי הגיע לשם פגיעה בו, כנדרש בדין".