גזר דין משמעתי שניתן נגד עובד מדינה פורסם בעיתון - האם לשון הרע?
דרגו את המאמר |
|

פרסום כתבה בנוגע להרשעת עובד מדינה בבית דין משמעתי – האם לשון הרע?
מפקח במחלקת כלי הירייה במשרד הפנים הורשע בבית הדין המשמעתי לעובדי מדינה בניצול לרעה של תפקידו ובעבירות משמעת. בעקבות החלטת בית הדין, פרסם עיתון מעריב כתבה אשר נשאה את הכותרת "נשק לא נקי". במהלך הכתבה נכתב כי המפקח, אשר מהווה את הסמכות העליונה למתן רישיונות נשק, ואחראי פיקוח על מתן רישיונות לכלי ירייה במשרד הפנים במחוז צפון, הורשע בהתנהגות שאיננה הולמת עובד מדינה.
המפקח, אשר ראה את הכתבה, הרגיש כי נוסח הדברים פוגע בו. אי לכך, הגיש המפקח תביעה כנגד מעריב בגין הוצאת לשון הרע. המפקח טען כי במסגרת תפקידו הוא מפקח על גופים אשר קיבלו רישיון נשק, זאת בניגוד לאופן בו הוצג תפקידו בכתבה – האחראי על מתן רישיונות נשק. המפקח הוסיף כי הכתבה המדוברת כתובה באורח מגמתי ובאופן הפוגע בו ומשחיר את פניו.
קראו עוד בתחום:
- העיתון "ידיעות אחרונות" יקבל נזיפה מבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות
- לשון הרע של עורך דין נגד מהנדס עיר
- תביעה בגין לשון הרע כנגד סגן עיריית בית שאן
- תביעת דיבה נגד עיתון ישראל היום
- אסתי גינזבורג הגישה תביעה בגין לשון הרע נגד עיתון גלובס
בית המשפט קיבל את טענותיו של העיתון בכך שהפרטים שפורסמו בכתבה אומתו ונבדקו מול גופים רשמיים. כמו כן, מעריב הוסיף כי אחד המקורות העיקריים לכתבה היה פסק דינו של בית הדין המשמעתי. בפסק הדין נכתב כי לעיתון מעריב עומדות הגנות אמת בפרסום ותום הלב מכוח חוק איסור לשון הרע.
לגבי תפקידו של התובע, בית המשפט קבע כי מדובר בטעות שולית אשר מהווה פרט לוואי טפל. כמו כן, עומדות למעריב הגנות שונות. ראשית, קיים עניין ציבורי לפרסום הכתבה שכן מדובר בעובד מדינה שהורשע בדין משמעתי. פרסום זה מהווה פרסום רלבנטי אשר מטרתו הינה לעורר דיון ציבורי בעניין זה. השופט הסכים עם התובע כי הכותרת שנבחרה לכתבה יכולה הייתה להיות מתלהמת פחות. עם זאת, הביקורת העיתונאית שעלתה מהדברים הייתה לגיטימית.
למעריב עמדה גם הגנת אמת בפרסום, זאת בשל אימות הנתונים מול הגורמים הרלבנטיים וההסתמכות על פסק דינו של בית הדין המשמעתי. מבחינת הגנת תום הלב, בית המשפט קבע כי גם הגנה זו עומדת לצידו של העיתון. מדובר בכתבה המביעה דעה לגיטימית לגבי התנהלותו ותפקודו של איש ציבור הפועל תוך ניגוד עניינים. קל וחומר כאשר הדברים מעוגנים בהרשעה בבית הדין המשמעתי.