פגיעה בשם הטוב, מהי?

דרגו את המאמר

התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

הוצאת לשון הרע, אשר גורמת גם לפגיעה בשמו הטוב של אדם, הינה עילה להגשת תביעה נזיקית ועתירה לפסיקת פיצויים. הלכה פסוקה היא כי הזכות לשם טוב נובעת משלושה חוקים עיקריים – חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת הפרטיות וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עם זאת, עיקרון נוסף שהינו זכות חוקתית בעצמו הינו עיקרון חופש הביטוי. ההתנגשות בין שני עקרונות אלו מהווה את מקור התביעות שעילתן פגיעה בשם הטוב.

מיותר לציין כי פגיעה בשמו הטוב של אדם עלולה להביא להכפישו ולשים אותו ללעג ברבים. כמו כן, פגיעה בשם הטוב יכולה לעלות כדי גרימת נזקים כלכליים ואישיים של ממש. לדוגמא, הצגת איש מקצוע כאדם אשר אינו יודע את מלאכתו עלולה לפגוע בפרנסתו. כמו כן, הצגת אישה בתור מפוקרת כאשר היא משתייכת לקבוצה שמרנית באוכלוסיה עלולה להביא לפגיעה בחייה האישיים.

יש לציין כי פגיעה בשם הטוב תלויה פעמים רבות בנסיבות האירוע והמקרה לגופו. לדוגמא, שליחת מעקלים לביתו של חייב, למרות שחובו נפרע, והשפלתו ברבים מול שכניו ללא סיבה, מהווה פגיעה בשמו הטוב. כמו כן, בעבר התקבלה גם תביעה בגין החזרת שיקים של איש עסקים ללא כיסוי, בגין רשלנות מצד הבנק. גם במקרה זה, נטען כי החזרת השיקים הציגה את איש העסקים בתור אדם הסובל ממחסור כלכלי למרות שלא היו דברים בגו.

השיקולים מאחורי קבלת תביעה בגין פגיעה בשם הטוב

פיצויים בגין פגיעה בשם הטוב נגזרים כאמור מהאיזון החוקתי אשר בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב ופרטיות. כמו כן, במסגרת קביעת הסעדים, לוקחים בתי המשפט בחשבון שיקולים כגון אופי הפגיעה, נסיבותיה, מעמדם של הפוגע והנפגע, חומרת הפגיעה ועוד. שיקולים אלו משפיעים, הן על קבלת התביעה והן על שיעור הפיצויים הנפסקים בגינה. גורמים נוספים המשפיעים על החלטת בתי המשפט במקרים אלו הינם – התנהגות הפוגע, תפוצת הפרסום, התנהגות הניזוק, ההשפעה על מעמדו עובר לפרסום וכדומה.

אחד מן הגורמים המכריעים במקרים בהם מוגשת תביעה בגין הוצאת לשון הרע ופגיעה בשם הטוב, הינו תום ליבו של הפוגע. כמו כן, עניין נוסף אשר נבחן בבתי המשפט הינו התנצלותו של הפוגע לאחר אמירת הדברים. תביעות העוסקות בלשון הרע ופגיעה בשם הטוב אינן דורשת מהניזוק הוכחה של נזק ממוני. די בכך שיוכחו הדברים האמורים בכדי להקים לניזוק זכות לפיצויים.

התיקון לחוק איסור לשון הרע (תיקון מס' 6) התשנ"ט-1998, מאפשר כיום לבתי המשפט להשית על מפרסם שנמצא אחראי בעוולה של לשון הרע פיצוי שלא יעלה על 50,000 ₪, ללא הוכחת נזק, ובמקרה שהוכחה כוונה לפגוע, ניתן להטיל פיצוי שלא יעלה על 100,000 ₪, ללא הוכחת נזק.