פגיעה בשם של חברה מתחרה על ידי פרסום עלון שיווקי

דרגו את המאמר

עלון פרסומי התוקף חברה מתחרה הינו הוצאת דיבה

פעמים רבות נלחמות חברות מתחרות על פלח שוק מסוים תוך נקיטת אמצעי שיווק אגרסיביים. בית המשפט נדרש לבחון לאחרונה היכן עובר הגבול בין מאבק פרסומי לגיטימי לבין פגיעה ממשית בשמה הטוב של החברה המתחרה. השופטים בחנו מקרה בו חברה אחת טענה כי חברה אחרת מציגה מסע פרסומי שקרי ולא אמין, זאת על מנת למשוך אליה "במרמה" לקוחות תמימים.

האם ייחוס מעשה הונאה ושקר לחברה מתחרה עלול להביא להגשת תביעה בגין הוצאת דיבה ופרסום לשון הרע? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט במסגרת סכסוך מסחרי בין שני מכונים להכנה לבחינה הפסיכומטרית במגזר הערבי.

התובעת והנתבעת הינן חברות העוסקות בהכנסת תלמידים לבחינה הפסיכומטרית במגזר הערבי. לטענת התובעת, הנתבעת הינה חברה אשר מחזיקה בזיכיון בלעדי להשתמש במותג "קידום" במסגרת קורסי פסיכומטרי למגזר הערבי. על פי כתב התביעה, החברה הנתבעת פרסמה עלון פרסומי ובו נאמר כי מכונים מתחרים מנסים פעם אחר פעם לקשט את ציוני תלמידיהם תוך שהם מפרסים תמונות של תלמידי עבר במכון ללא הצגת מסמכים מהימנים בצד התמונות.

      קראו עוד בתחום:

• תביעה אמורה להיות מוגשת על בסיס איסור לשון הרע ולא עשיית עושר ולא במשפט
• פגיעה בפרטיות על ידי פרסום תמונה חושפנית ממסיבת פורים במקומון
• לשון הרע במסגרת מכתב ביקורת על ידי חברת פיקוח
• פיצויי לעובדת של גלית לוי לאחר שהמעסיקה האשימה אותה בגניבה

במילים אחרות, החברה התובעת טענה כי מדובר בלשון הרע משום שהדברים מציגים אותה כחברה אשר מפיצה דברי כזב ושקר שיווקיים. התובעת הוסיפה כי בעלון הפרסומי הובאו דוגמאות מפעילותה השיווקית והיא הוצגה כחברה אשר אינה מציגה בפרסומיה דברי אמת.

האם שיטת פרסום לגיטימית?

החברה הנתבעת טענה להגנתה כי מדובר למעשה בשיטת פרסום אלטרנטיבית המציגה אותה כחברה אמינה המשתפת את הציבור הרחב בציוני תלמידיה. הנתבעים עמדו על חשיבות הפרסום, אשר מהווה, לשיטתם, פרסום בעל עניין ציבורי רב בקרב האוכלוסייה הערבית.

לדבריהם, ככל הקשור לשיטת הפרסום של ציוני הפסיכומטרי של החברות העוסקות בתחום, העלון הפרסומי נשוא התביעה מציע על ידי הנתבעים שיטה פרסומית חדשה אשר שמה את הדגש על הציונים עצמם (באמצעות פרסום תוצאות המבחן הפסיכומטרי של הנבחנים, זאת ללא הוספת פרטים מזהים, כגון התמונות של הנבחנים).

השופטת קבעה כי יש לקבל את התביעה שכן מדובר בהוצאת לשון הרע. לדברי השופטת, מקרים של ייחוס מעשה הונאה, תרמית, שקר או אחיזת עיניים, תוך הדגמה על ידי תמונה של פלוני, עלול להשפיל חברה ואדם, פוגע בעסקה של החברה ומכפיש את שמו של המצולם. החברה הנתבעת טענה להגנות שונות אך אלו נדחו בבית המשפט באופן כולל.