פרסום לשון הרע ללא שמות - האם פיצויים?

דרגו את המאמר

לשון הרע – מעריב פרסם לשון הרע מבלי להזכיר שמות

בית המשפט השלום בירושלים קבע כי עיתון מעריב ישלם פיצויים בסך 50,000 שקלים למשפחתו של נער אשר טבע בבריכה, וזאת לאחר פרסום אשר רמז כאילו בני המשפחה אחראים למותו של הצעיר בצורה מסוימת. בית המשפט קבע כי בפרסום בעיתון לא היה כל אמת והוא מהווה לשון הרע.

התובע, דודו של המנוח, שהה עם המנוח בבריכה בעת טביעתו והיה אמור להשגיח עליו. בעיתון מעריב התפרסמה, בעקבות הטביעה, ידיעה לפיה הנער המנוח התלונן בפני משפחתו כבר בבוקר האירוע על כך שהוא אינו חש בטוב, אך רק לאחר היעלמותו בקאנטרי קלאב למשך מספר שעות החלו בני המשפחה לחפשו. במעריב נטען כי קרובי המשפחה לא הבחינו בילד הטובע במשך מספר שעות, בעוד הם מבלים על שפת הבריכה.

התובעים, דודו ודודתו של המנוח, טענו כי הפרסום במעריב מהווה לשון הרע והוא שקרי. כמו כן, התובעים הוסיפו כי הדברים מציגים אותם כבני משפחה רשלניים אשר ברשלנותם נגרם מותו המצער של המנוח. לטענתם, מדובר אפוא בזריעת מלח על הפצעים. ראשית, הם מאבדים את אחיינם האהוב, ושנית הם מואשמים ברשלנות במותו.

התובעים הוסיפו כי למרות ששמם לא הופיע בכתבה, תושבי המקום ידעו היטב כי מדובר בהם. הצגתם כמשגיחים לא אחראים, אשר התירו את כניסתו של הנער למים חרף מצבו הבריאותי, ורמיזה כאילו יש להם חלק במותו המצטער, איננה אלא עלילת שווא. התובעים פנו לעיתון וביקשו ממנו לפרסם הודעת התנצלות, תיקון והבהרה. משלא נעשה כאמור, הוגשה על ידם התביעה כנגד העיתון על סך 200,000 שקלים.

העיתון - שמות המעורבים לא פורסמו

העיתון טען כי הדברים אינם עולים כדי לשון הרע וזאת משום שלא הוטלה על התובעים אשמה כלשהי. לטענת העיתון, שמם של התובעים לא נזכר בכתבה, ובכל מקרה עומדת לו הגנת אמת בפרסום שכן הדברים נאמנים למציאות. בית המשפט קבע כי דין התביעה להתקבל, אך באופן חלקי בלבד.

      קראו עוד בתחום:

• עדות במשטרה אשר ניתנה בתום לב - האם יכולה להיות לשון הרע?
• האם פרסום אודות הגשת תלונה במשטרה הוא הוצאת לשון הרע?
• טען כי אדם יישב בכלא, ועשה זאת בתום לב - האם מדובר בלשון הרע?
• פרסום אפליה בכניסה למועדון אשר לא הוכחה מהווה לשון הרע

בפסק הדין נקבע כי מדובר בפרסום העולה כדי לשון הרע, וזאת משום שהקורא הסביר חושד מיד בתובעים כאחראים למותו של הקטין. עם זאת, בית המשפט מתח ביקורת על התנהלותם של התובעים וקבע כי טענתם כי "אין לשמור על נער בן 15" איננה אלא "היתממות לשמה". לגבי אי הופעת שמם של התובעים בכתבה, בית המשפט קבע כי אין בכך בכדי לדחות את התביעה. התובעים, בני משפחת המנוח, מתגוררים ביישוב קטן בו "כולם מכירים את כולם". דהיינו, פרסום הכתבה, גם ללא שמותיהם, מאפשר קישור מיידי ביניהם לבין המקרה.

עם זאת, בית המשפט קבע כי הפרסום במעריב היה מגמתי ועלה כדי לשון הרע של ממש. לדוגמא, טענות בדבר אי שימת לב לכך שהקטין טבע במשך מספר שעות בבריכה לא היה להן על מה להתבסס. הדברים חטאו למציאות ולא היה בהם אלא כדי להעצים את נופך רשלנותם הנטענת של בני המשפחה.

פרסום מקרה כטביעת ילד בבריכה הינו עניין ציבורי, קל וחומר בתקופה זו בה ילדים רבים מבלים בבריכות ברחבי הארץ. עם זאת, לא היה מקום להוסיף "פרטים פיקנטיים" ותיאורים צבעוניים למקרה. אין צורך להגדיל את העניין של הקוראים בידיעה מסוימת, על חשבון מעורבים דוגמת התובעים.