האם מכתב לפני הליך משפטי יכול להיות עילה לתביעת לשון הרע?

דרגו את המאמר

מכתב לפני הליך משפטי נהנה מחסינות חוק איסור לשון הרע

רואה חשבון הגיש תביעה בגין הוצאת לשון הרע וזאת בעקבות דברים אשר הכפישו לטענתו את שמו במכתב שנשלח טרם הליך משפטי. השופטת, תמר בר-אשר-צבן, דחתה את התביעה וקבעה כי מתוקף חוק איסור לשון הרע, המכתב נהנה מהגנה מפני תביעות מסוג זה. בפסק הדין הודגש כי שליחתו של המכתב הייתה הכרחית לשם מיצוי הדין ועל כן לא היה ניתן לחייב בגינו בשל לשון הרע.

      קראו עוד בתחום:

• לשון הרע בתגובה לתקשורת
• לשון הרע בגין פרסום כתבה המבוססת על מידע מדיון בדלתיים סגורות
• תביעת לשון הרע הוגשה כנגד נתן זהבי על ידי עורך הדין יורם שפטל
• לשון הרע בראיונות בתקשורת ופיצויים ללא הוכחת נזק לתאגיד מחזור בקבוקים
• עיתון ישלם פיצויים בגין כתבה ובה טענות אלימות גננת כלפי ילדים

כידוע, אדם אשר חש כי שמו הטוב נפגע בגין פרסום כזה או אחר, יכול לפנות לבית המשפט מכוח חוק איסור לשון הרע. עם זאת, חוק זה קובע גם מספר הגנות על פרסומים מסוימים. לדוגמא, דברים אשר נאמרים במהלך דיון בבית המשפט אינם יכולים להוות עילה להגשת תביעת לשון הרע. כמו כן, טקסטים שונים במכתבים אשר נשלחים על ידי בעלי הדין חסינים מפני תביעות כגון דא. במקרה דנן, בית המשפט נדרש לבחון את חסינותו של מכתב שנשלח טרם פתיחתו של ההליך המשפטי.

בפסק הדין נקבע כי כאשר עסקינן בעתירות לבג"צ או עתירות מנהליות, מסמכים אשר מוגשים בטרם הוחלט על ידי מגיש המסמך על פתיחה בהליכים, הינם חלק בלתי נפרד מההליך המשפטי לגופו. אי לכך, השופטת קבעה כי מדובר במסמכים אשר חלה עליהם הגנת חוק איסור לשון הרע.

עובדות המקרה וטענות הצדדים

פרשת התביעה החלה לפני כשש שנים, כאשר חברת דואר ישראל הוציאה מכרז לרכישת מסופונים. בשלב הראשון הוגשו חמש הצעות למכרז, ובשלב השני נותרו שתי חברות אשר התמודדו על הזכייה הסופית. אחת החברות הוכרזה כמנצחת, אך לאחר שהתגלו פגמים מהותיים ברישומה, הוחלט על פסילתה. כפועל יוצא מכך, החברה השנייה יצאה כאשר ידה על העליונה.

עורך דינה של החברה הראשונה פנה לרשות הדואר והעלה טיעונים שונים אשר הצדיקו לדעתו את פסילתה של המנצחת. בין השאר, נטען כי רואה החשבון של החברה המנצחת, התובע במקרה דנן, היה מצוי בניגוד עניינים וזאת משום שהיו לו קשרים עם רשות הדואר. המכתב הופנה גם לגורמים נוספים ברשות הדואר. מכתב הפנייה נדחה על ידי רשות הדואר וב"כ החברה הראשונה הגיש עתירה מנהלית לפסילת המנצחת במכרז. רואה החשבון טען כי הטענות אשר הועלו במסגרת המכתב לרשות הדואר עלו כדי הוצאת דיבתו. אי לכך, האחרון הגיש כנגד עורך הדין תביעת לשון הרע. בתביעה נטען כי המכתב תיאר את עסקו כ"משרד קטן בירושלים" וזאת במטרה להביא להפחתה בכבודו ובמעמדו.

מנגד, ב"כ החברה טען כי המכתב לא עלה כדי לשון הרע, וזאת משום שעסקינן במקרה מובהק בו עורך דין עושה שירות ללקוח על ידי הגשת השגה לוועדה שיפוטית (וועדת המכרזים במקרה זה). הנתבע הוסיף כי המכתב הוגש במקביל לפניה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, ועל כן מדובר בחלק מההליך המשפטי. יתרה מכך, הנתבע טען כי הוא היה זכאי גם ליהנות מהגנת "אמת דיברתי" היות וטענותיו באשר לניגוד העניינים נלמדו ישירות מאתר האינטרנט של רואה החשבון.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט קבע כי יש לדחות את תביעתו של רואה החשבון. בפסק הדין נקבע כי לא רק שהתובע הינו בעל "משרד קטן בירושלים", אלא העובדה שהוא ניהל קשרים הדוקים עם רשות הדואר הייתה בהחלט סיבה לחשוד כי עסקינן בניגוד עניינים. לא זו אף זו, השופטת ציינה כי גם אם היה מדובר בלשון הרע, הרי שהתביעה הייתה נדחית מחמת חסינות המסמך. נקבע כי המכתב היה חלק מההליך המשפטי ועל כן הוא לא היה יכול להוות עילה להגשת תביעה בגין לשון הרע.