מכתב אנונימי לעיתון מהווה עילה להגשת תביעה בגין לשון הרע

דרגו את המאמר

מכתב אנונימי למערכת עיתון - האם לשון הרע?

בשנת 2008, במהלך מערכת הבחירות לראשות העיר נצרת עילית, נתגלעו מאבקים חריפים בין שני מועמדים לראשות העירייה, שמואל גבסו ורונן פלוט. במקומון בשם "עורי עיר", המתפרסם בעיר בשפה הרוסית, הופיע בגיליון חודש דצמבר מכתב למערכת מטעם "אזרחים מודאגים".

במסגרת מכתב זה העלו ה"אזרחים המודאגים" חשש משמועות שמשטרת ישראל פתחה תיק נגד משפחתו של מר פלוט בנוגע ליחס לכלתה. המכתב תיאר חשד כי המשפחה היכתה את הכלה והנכד והמשפט בעניינה התקיים.

• תביעת לשון הרב בין מתפללים לבין רב בית הכנסת

• דחיית תביעת לשון הרע בגין היות האמירות בגדר זוטי דברים
• תביעה נגד גלובס בגין פרסום שכר בעיתון, האם לשון הרע?
• האם חברת פרטנר כינתה לקוח בתור מר אדון טיפש והאם מדובר בהוצאת לשון הרע?

ה"תושבים המודאגים" ביקשו במכתבם לדעת פרטים נוספים על האירוע היות ומדובר במועמד לראשות העירייה. מערכת העיתון ענתה למכתב באופן הבא – המערכת אינה נוהגת להגיב להתקשרויות או מכתבים אנונימיים אולם היות והסיטואציה מובנת יש להבהיר את הסיטואציה. על פי תגובת המערכת, הליך משפטי נדון נגד משפחת פלוט אך הדיון נערך בדלתיים סגורות והחומר המשפטי איננו ניתן לפרסום.

האם מדובר בהוצאת לשון הרע?

פלוט ראה בפרסום זה משום הוצאת דיבתו רעה, על מנת לבזותו בפני הבוחרים לראשות העיר. כמו כן, היה הוא סבור כי מאחורי הפרסום עומד יריבו להתמודדות לראשות העיר, קרי גבסו, שהינו מן המייסדים ומן המפעילים של המקומון. פלוט טען עוד כי עורכו של המקומון, בוריס אסקין, סייע בידיו של מתחרהו והגיש תביעתו נגד השניים לבית המשפט השלום בעיר.

הנתבעים טענו כי המקומון נהנה מהגנת תום הלב כאשר הביא ידיעה מפי אומרה אודות מועמד לראשות העיר. כמו כן, הנתבעים הוסיפו כי הידיעה איננה מתייחסת לפלוט עצמו אלא למשפחתו ומכל מקום יש אמת ביסודה. לטענת הנתבעים, בית המשפט לענייני משפחה נענה לבקשה של כלתו של פלוט ליתן לה צו הגנה. כמו כן, גבסו הוסיף וטען כי בינו לבין המכתב אין כל קשר.

בית המשפט השלום קבע כי הוכח שגבסו עמד מאחורי פרסום המכתב. כמו כן, במבחן הקורא הסביר, הבודק עניינים העוסקים בלשון הרע, נקבע כי הקורא הסביר יעשה את הקישור בין המכתב לבין פלוט. בית המשפט השלום הוסיף ודחה את טענת האמת בפרסום אשר נטענה על ידי הנתבעים. בפסק הידן צוין כי תוכן הפרסום לא הוכח כאמת ולא רק בגלל שלא התקיים קשר בין האלימות הנטענת לבין פלוט, אלא גם בגין העובדה שהאלימות לא הוכחה. השופט הוסיף כי צו ההגנה אשר ניתן, ניתן לכלה במעמד צו אחד ואין מדובר בהליך משפטי אשר כלל הוכחות וראיות.

בעקבות החלטת בית משפט השלום, הגיש גבסו ערעור לבית המשפט המחוזי. בערעור השיג גבסו על החלטתו של בית משפט קמא וטען שוב את טענותיו בדבר אמת בפרסום ותום הלב. כמו כן, כפר גבסו מכל וכל במעורבותו בפרסום. זאת ועוד, לדבריו מדובר בפרסום תוכן המעניין את הציבור בתקופת בחירות כפי שהייתה התקופה נשוא התובענה.

• פגיעה בפרטיות נזקק בגין פרסום תמונה על ידי עמותה ללא אישור
• פגיעה בשם של חברה מתחרה על ידי פרסום עלון שיווקי
• הוצאת לשון הרע במסגרת טור דעה בביטאון לשכת עורכי הדין
• הגשת תלונה למשטרה ופרסום באמצעי התקשורת - הוצאת לשון הרע

השופטים בערכאה המחוזית דחו את טענותיו של המערער וקבעו בפסק הדין – "מעורבותו של גבסו הוכחה היטב בפני בית המשפט קמא. אנו מדברים על מקומון, שגבסו היה ממייסדיו ומפעיליו, מקומון שהיה לגבסו לשופר, בין היתר במערכת הבחירות. הפרסומים במקומון נעשו על דעתו, ובכלל זה הפרסום בו עסקינן, כפי שאישר אסקין בעדותו בפני בית המשפט. גבסו עצמו בחר שלא להעיד במשפט, על מנת להדוף טענות אלו".
 

האם אמת בפרסום?

בידי גבסו לא עלה להוכיח את טענתו בדבר אמת בפרסום. יש לציין כי במידה והיה הוא מסוגל להוכיח את טענות האלימות הנטענות, יכול להיות שדבריו לא היו בגדר לשון הרע או הוצאת דיבה.

במקרים בהם מדובר בידיעה שהתייחסה לאיש ציבור, בעיצומה של מערכת בחירות, שבה מתלהטים היצרים, עשויה להיות נקודת האיזון שבין חופש הביטוי לבין זכותו של אדם לשם טוב לנוע קמעא לטובתו של חופש הביטוי. במילים אחרות, זכותו של הציבור לדעת מה טיבו של המועמד לראשות העיר. אלא שבמקרה דנן, לא הוכחו מעשי האלימות הנטענים בפרסום, בין ביחס לפלוט עצמו ובין ביחס לשאר בני משפחתו. מטעם זה לא יכול היה גבסו לחסות בהגנת האמת בפרסום.