אישור פסק בוררות בעניין לשון הרע בין בני משפחה
דרגו את המאמר |
|

אישור פסק בוררות בעקבות הליך בוררות בנוגע ללשון הרע בין בני משפחה
הצדדים במקרה דנן הינם אחים חורגים, בניו של מנוח שהלך לעולמו. בספטמבר 2006 הוגשה על ידי אחד האחים תביעה בגין לשון הרע, תרמית, ורשלנות כנגד אחיו. סך התביעה הועמד על 720,000 שקלים. כשנה וחצי לאחר מכן הגיעו הצדדים להסכמה כי התיק יועבר לבוררות בפני רבנים. כמו כן, הצדדים הסכימו כי הבוררים יהיו משוחררים מדיני הראיות, סדרי דין והדין המהותי.
הסכם הבוררות קיבל תוקף של פסק דין ובעקבות סירובם של הרבנים לקבל עליהם את הבוררות, מינה בית המשפט בורר מטעמו – שופט בדימוס. במרץ 2010 ניתן פסק דינו של הבורר. חודש לאחר מכן הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור פסק הדין וכנגדה הוגשה התנגדות ובקשה לביטולו. בפסק הדין חויב הנתבע לשלם פיצויים לאחיו בסך של 300,000 שקלים, ולפרסם התנצלות בעקבות הדברים שאמר ופרסם כנגד אחיו.
קראו עוד בתחום:
- רשלנות מקצועית של עורכת דין בעסקת קומבינציה תידון בפני בורר
- לשון הרע במהלך דיון משפטי, האם ייתכן?
- האם חברת פרטנר כינתה לקוח בתור מר אדון טיפש והאם מדובר בהוצאת לשון הרע?
- תביעה נגד גלובס בגין פרסום שכר בעיתון, האם לשון הרע?
הנתבע טען כי יש לבטל את פסק הבוררות מכוח חוק הבוררות והעילות הקבועות בסעיפים 24 (3), (4), (5) לחוק. לטענתו, הבורר פעל תוך חריגה מסמכותו (לא נימק את פסק הבוררות), ופעל ללא סמכות. כמו כן, הנתבע הוסיף כי לא ניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו ולהביא ראיותיו. עוד טען האחרון כי הבורר פסק בניגוד לדין והבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו.
האם הבורר חרג מסמכות?
סמכות הבורר לדון בתביעות אשר מונחות בפניו נגזרת מהסכם הבוררות אשר נחתם על ידי הצדדים להליך. דהיינו, בורר אינו מחזיק בכוח שיפוטי מעבר לכוח שהוקנה לו על ידי הצדדים במסגרת הסכם הבוררות. על פי סעיף 24 (3) לחוק הבוררות, בית המשפט רשאי להביא לביטולו של פסק בוררות במקרה בו הוכח שהבורר חרג מסמכותו או פעל ללא סמכות.
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי יש לדחות טענה זו. השופטת ציינה בפסק הדין כי הצדדים הסמיכו את הבורר להכריע בכל המחלוקות ביניהם ואף שחררו אותו מהדין המהותי ודיני הראיות. לפיכך, לא נמצא פגם בהליך הבוררות ופסק הדין לא חרג באופן כלשהי מסמכות הבורר.
האם נשמעו טענותיו של הנתבע?
הנתבע טען כי טענותיו בפני הבורר לא נשמעו ועל כן יש לבטל את פסק הבוררות. הנתבע ניסה להיבנות מעילת ביטול אשר מבטאת את אחד מעקרונות הצדק הטבעי - שמיעת הצדדים בפני הבורר. הלכה פסוקה היא כי גם במידה ובורר הופטר מכללי הראיות ודיני הפרוצדורה הרגילים, אין הוא פטור מלפעול לאור כללי הצדק הטבעי, דהיינו, הזדמנות לכל צד להוכיח ולטעון טענותיו.
במקרה דנן, נקבע כי הדיונים אשר התנהלו בפני הבורר נעשו במעמד שני הצדדים והללו אף קיבלו הזדמנויות רבות להציג טיעוניהם. כמו כן, האח אשר ביקש את בטלות פסק הבורר לא השכיל להציג ראשית ראיה לכך שדבריו לא נשמעו כדין.
נימוקים מצד הבורר, האם ניתנו?
חוק הבוררות איננו דורש כי בורר יפרט את הנמקת פסק הבוררות. במידה והצדדים מעוניינים בכך, יש בידם הכוח לקבע את חובת ההנמקה בהסכם הבוררות. הלכה פסוקה היא כי אף אם הצדדים הסמיכו את הבורר לנמק את פסק דינו, הרי שאין חובה כי הבורר יכתוב פסק הבוררות ארוך, מפורט ומנומק לעייפה.
יפים לכך דבריו של השופט בדימוס, גולדברג "די בכך שפסק הבוררות ינומק כך שיהא בו להראות לקורא שלא נעלמו מעיני הבורר הנושאים שעמדו לפניו להכרעה, כי לא נשתכחו מלבו טענות הצדדים, כי מצויה בו התייחסות עניינית לכל אלה וכן טעמים, לפחות בתמצית, שהביאו לתוצאת הפסק".
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי פסק דינו של הבורר השתרע על 29 עמודים וכלל התייחסות מלאה ומנומקת לכל אחד מן הנושאים. אי לכך, גם טענה זו נדחתה בבית המשפט.
לסיכום, האח אשר ביקש את ביטולו של פסק הבוררות לא השכיל להוכיח את טענותיו ובקשתו נדחתה בבית המשפט. השופטת קבעה כי יש לתת תוקף של פסק דין לפסק הבורר ואף פסקה הוצאות משפט כנגד הנתבע בסך של 30,000 שקלים.