האם תלונה במשטרה מהווה הוצאת לשון הרע?

דרגו את המאמר

האם הגשת תלונה במשטרה עלולה להיות הוצאת לשון הרע?

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע קובע כי לשון הרע הינו כל דבר אשר פרסומו עלול לגרום לאדם השפלה או לעשותו למטרה לשנאה או בוז בעיני הבריות. כמו כן, לשון הרע הינו ביזוי אדם בשל התנהגות, מעשים או תכונות המיוחסות לו. סעיף 2 לחוק מוסיף ומגדיר מהו פרסום לעניין לשון הרע. על פי סעיף זה, פרסום יכול להיות בעל פה, בכתב, בדפוס, בדמות תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.

בבואו של בית המשפט לבחון סוגיות הנוגעות ללשון הרע, עומד בפניו השיקול האובייקטיבי. לאמור, אם הדברים מהווים לשון הרע בהתאם לנסיבות המקרה. כמו כן, אין די בכך שהמפרסם לא התכוון לגרום להוצאת לשון הרע בכדי להגן על פרסומים אלו. באותו האופן, תביעות לשון הרע יכולות להתקבל בבית המשפט גם כאשר הפרסום היה עלול לגרום להשפלה או ביזוי, אך לא גרם לכך בסופו של היום.

      קראו עוד בתחום זה:

• עדות לפקידת סעד במסגרת תסקיר עבור בית המשפט, האם לשון הרע?
• לשון הרע בגין מסירת פרטים על חשבון בנק לאנשים זרים
• הכפשת שמו של אדם במסגרת תוכנית תחקירים בערוץ 2
• מכתב אנונימי לעיתון מהווה עילה להגשת תביעה בגין לשון הרע

הגשת תלונה במשטרה הינה פרסום הנוגע לאדם אשר מיועד לאדם אחר זולת הנפגע. כמו כן, ייחוס עבירה פלילית חמורה (כגון הטרדה מינית או איום בנשק) הינו בגדר לשון הרע. דברים אלו עלולים להיות הרי גורל כלפי הנתבע, הן מבחינת שמו הטוב, והן מבחינת התמודדותו עם המעשים המיוחסים לו. היות ומדובר בלשון הרע, כאשר מוגשת תלונה במשטרה, ייתכן והמתלונן מוגן מהגנות חוק איסור לשון הרע.

דוגמא לפסק דין

במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט, הגיש תובע תביעה בגין הוצאת לשון הרע בעקבות הגשת תלונה כנגדו. הנתבע במקרה דנן הגיש תלונה למשטרה והשאלה אשר עמדה במסגרת ההליך המשפטי, האם התלונה הוגשה בתום לב. עניינה של הגנת תום הלב בדיני איסור לשון הרע הינו בדרך התנהגות ומצב נפשי מסוים של המפרסם. במילים אחרות, האם נסיבות מסוימות, בהצטרפן לפרסום לשון הרע, יצדיקו מתן פטור למפרסם מאחריות.

סעיף 16 לחוק איסור לשון הרע טומן בחובו פן חיובי ופן שלילי. הפן החיובי עוסק בשאלה האם הפרסום לא חרג מתחום הסביר בהתחשב בנסיבות האמורות. הפן השלילי קובע כי בהתקיים אחד משלושת התנאים הבאים, אין להגן על הנתבע בגין תום ליבו. תנאים אלו הם – פרסום שקר (אשר גם המתלונן לא האמין באמינותו), פרסום שקר והמתלונן לא עשה די בכדי להיווכח אם הוא אמת או לאו, או עילת הגשת התלונה נועדה על מנת לפגוע בתובע.

• דחיית תביעת לשון הרע בגין היות האמירות בגדר זוטי דברים
• תביעת לשון הרב בין מתפללים לבין רב בית הכנסת
• תביעה נגד גלובס בגין פרסום שכר בעיתון, האם לשון הרע?

במקרה דנן, הנתבע עמד בנטל אשר הונח על כתפיו. השופטים קבעו כי האחרון הוכיח שהפרסום נעשה עת הגיש תלונה למשטרת ישראל שהיא הרשות המוסמכת אליה יש להגיש תלונה מסוג דא. כמו כן, התלונות הוגשו לאחר שהתובע היה נוהג לעבור סמוך לבית העסק שלו ולהתגרות בו תות ייחוס מעשי מרמה ושימוש בלשון בוטה. השופטים אף קיבלו את טענותיו של הנתבע על כך שעקב האלימות המתפשטת בחברה הישראלית, הגשת תלונה במשטרה הייתה צעד סביר בנסיבות העניין.