לשון הרע במכתב פיטורים

דרגו את המאמר

פיצויים לעובד בגין לשון הרע לאחר טענות בדבר מעילה באמון

ס"ע 34567-06-10

רשת מזון פיטרה עובדת בטענות שונות של מעילה באמון. לאחר הפיטורים, וחרף תשלום פיצויי פיטורים, העובדת הגישה תביעה כנגד המעסיקה בגין הוצאת לשון הרע. בכתב התביעה נטען כי מכתב הפיטורים של התובעת נמסר למוכרת לעיני הלקוחות והעובדים ונכתבו בו דברים קשים כגון "אין מנוס מלפטר את העובדת מחמת מעילה באמון הרשת תוך מכירת מוצרים במחיר הנמוך מהמחירון".

      קראו עוד בתחום:

• לשון הרע בין אישי ציבור
• האם הון ושלטון הוא ביטוי העולה כדי לשון הרע?
• תביעה בגין לשון הרע בתוכנית סאטירה
• גלובס ישלם פיצויים בסך 40,000 שקלים בגין הוצאת לשון הרע

העובדת הגישה כנגד רשת המזון תביעה לבית הדין לעבודה – הן בעבור זכויות עובדים (כגון דמי חגים) והן בעבור פיצויים בגין לשון הרע. התובעת טענה בתביעתה כי היא פוטרה בניגוד לחוק, ללא שימוע כדין ולאלתר (ללא הודעה מוקדמת). לטענתה, מכתב הפיטורים שניתן לה היה "מעליב" ונכתב בו כי היא "מעלה באמון הרשת". כמו כן, נאמר לתובעת כי היא תעבוד עד לפיטוריה בסניף אחר, בתור סדרנית, ו"אסור לה להיות במגע עם לקוחות".

העובדת המפוטרת טענה בתביעתה כי היא סירבה למכור ללקוח מוצר שתוקפו פג. לטענתה, במקום להודות לה על ההגנה על אמון הלקוחות ברשת, נשלח לה מכתב מעליב המטיח בה האשמות שווא – חמורות וחסרות בסיס. לא זו אף זו, התובעת טענה כי היות והיא איננה שולטת בשפה העברית, והיות והמכתב הוקרא לה על ידי עובד אחר, השפלתה הייתה גדולה עוד יותר. לטענת התובעת, הלקוחות והעובדים אשר היו מסביב שמעו את תוכנו הקשה והפוגעני של המכתב. התובעת טענה אפוא כי החברה השפילה אותה במעשה זה, וזאת היות ומעסיקיה ידעו כי היא איננה שולטת בקריאה בעברית.

רשת המזון: "הפיטורים היו בגלל הפרת משמעת חמורה"

רשת המזון טענה, לעומת זאת, כי התובעת זכתה לשימוע כדין והיא פוטרה בעקבות הפרת משמעת חמורה. נטען כי פיצויי הפיטורים אשר שולמו לתובעת שולמו לה בטעות. הרשת הוסיפה וביקשה כי בית המשפט יפסוק לטובתה פיצויים במסגרת תביעה שכנגד בסך 100,000 שקלים (בעקבות "הנזקים אשר נגרמו לה").

בית הדין לעבודה קבע כי דינה של מרבית התביעה להתקבל. בפסק הדין נקבע כי לא הייתה מחלוקת שלא נערך לתובעת שימוע כדין. כמו כן, עד שהתובעת קיבלה לידיה את המכתב, ועד שהמסמך לא הוקרא לה (קבל עם ועדה), היא כלל לא ידעה אודות חשדות מעילה אלה.

דהיינו, בית הדין לעבודה ציין כי הפיטורים נחתו על התובעת כ"רעם ביום בהיר" והיא אפילו לא ציפתה לזה באופן מסוים. השופטים קבעו כי הם התרשמו שהתובעת "פוטרה ללא סיבה" וזאת למרות שהיא הייתה עובדת הגונה וישרה. בפסק הדין נכתב כי התובעת פוטרה חרף התנגדותה וטענותיה בדבר עוול שנעשה לה.

לשון הרע, האמנם?

מלבד הפיצויים בגין הפיטורים הלא חוקיים (אשר היו מבוססים על שיקולים לא ענייניים), בית הדין לעבודה כי החברה גם הוציאה לשון הרע כנגד התובעת. נקבע כי מכתב הפיטורים היה הוצאת לשון הרע וזאת משום שהוא ניתן לעובד אחר והוקרא לתובעת לפני אנשים. ראשית, בית הדין עמד על כך שהדברים אשר יוחסו לתובעת לא היו מבוססים בראיות או עובדות. דהיינו, לא עמדה לרשת המזון הגנת אמת בפרסום. "עולה כי רשת המזון האשימה את העובדת האשמות שווא, וטפלה עליה דברים שפרסומם יש בו בעליל כדי להשפיל את התובעת, לבזותה ולפגוע בה; וזאת בזמן שחוק איסור לשון הרע מסתפק בדרישה כי הפרסום יהיה דבר שעלול להשפיל או לבזות", נכתב בפסק הדין. לסיכום, התובעת זכתה לפיצויים שונים, בין השאר ל-22,000 שקלים בגין הוצאת דיבתה.