האם פיצויים בגין לשון הרע במכתב למעביד?

דרגו את המאמר

לשון הרע במכתב למעביד גרם לפיטורים, האם פיצויים?

ת"א 15460-09-10

עובד בכיר בחברת מחשבים תכנן להקים ביחד עם ידידתו חברה המתחרה במעסיק. עם זאת, בשלב מסוים, העובד החליט להישאר בעבודתו ולבטל את התוכניות להקים חברה מתחרה. ידידתו, אשר חשה כי מהלך זה "בגד" בתוכניותיה, החליטה לחשוף את תוכניותיו של העובד. אי לכך, היא שלחה לחברה המעסיקה את תכתובות המייל בינה לבין העובד הבכיר ו"הזהירה את החברה מפניו". בעקבות המכתב, העובד איבד את עבודתו. לאחר הפיטורים, העובד המפוטר הגיש כנגד ידידתו תביעה בגין הוצאת לשון הרע במכתב.

      קראו עוד בתחום:

• האם מכתב לפני הליך משפטי יכול להיות עילה לתביעת לשון הרע?
• לשון הרע במכתב פיטורים
• לשון הרע במכתב לצד שלישי בין שני שותפים עסקיים לשעבר
• הוצאת דיבה במכתב לראש לשכת עורכי הדין
• האם שולח מכתב דואר אלקטרוני יהנה מהגנת תום הלב בעקבות תביעת לשון הרע?

כפי שצוין לעיל, מדובר בתובע אשר הועסק בעבר כעובד בכיר בחברת מחשבים. הנתבעת הייתה ידידה של התובע, אשר עבדה עימו בתחום ההיי טק. בשלב מסוים, השניים ניהלו מגעים לצורך הקמת מיזם אשר בסופו של דבר היה אמור להתחרות בחברה בה התובע עבד. במסגרת התכנון המדובר, הוחלט כי כאשר המיזם יתחיל לקרום עור וגידים, התובע יעזוב את עבודתו.

עם זאת, התובע לא "קיים את הבטחתו" ולא התפטר. אי לכך, הידידה פנתה ישירות למנכ"ל חברת המחשבים בה הוא הועסק. במכתב זה, הידידה חשפה מסמכים ותוכניות אשר העובד הבכיר העביר לה. כתוצאה מכך, העובד פוטר מעבודתו. כעת, הוא הגיש תביעה כנגד הידידה על סך של כמיליון שקלים. במסגרת כתב התביעה, נטען כי הנתבעת "פעלה באופן בלתי חוקי ומתוך כוונה זדונית". כמו כן, התובע הוסיף כי המכתב הוציא את דיבתו, הן בחברה והן בשוק ההיי טק הישראלי. לטענתו, הנתבעת פעלה כפי שפעלה מתוך קנאה והמסמכים אשר הועברו לחברת המחשבים היו חסויים ופרטיים. זאת ועוד, הוא הוסיף כי הוא מעולם לא הוציא את תוכניותיו אל הפועל והתכתובת שנמסרה למנכ"ל החברה בה הוא עבד "הוצאה מהקשרה".

הידידה: "פעלתי מתוך תחושת מוסר"

הידידה טענה כי התובע שכנע אותו להיכנס למיזם אשר היה אמור להוות תחרות ישירה בינם לבין חברת המחשבים בה הוא הועסק. לטענתה, לאחר שהיא נענתה להצעה, ואף התחילה באופן ממשי לפעול בנושא, התובע העביר לה מידע של חברת המחשבים אשר עלה כדי "סודות מסחריים". הנתבעת טענה היא האיצה בתובע לעזוב את העבודה וזאת משום שהיה מדובר כבר בניגוד עניינים של ממש. אי לכך, לדבריה, כאשר הוא התחמק מלעשות כן, היא הודיעה לו כי היא לא תוכל להמשיך ולפעול בצורה היושבת בניגוד מוחלט לערכיה. הנתבעת טענה כי בתוך זמן קצר היא הבינה שהתובע לא מתכוון לעזוב את החברה ואין הוא מתכנן לפתוח עמה מיזם וחברה משותפת.

הנתבעת טענה כי היא שלחה את המכתב למנכ"ל חברת המחשבים מתוך "חובה מוסרית" שמטרתה ליידע את האחרון אודות מעשיו של עובדו הבכיר. כמו כן, לטענתה, היא עשתה כאמור בכדי להימנע ממצב בו הדברים יתגלו בדרך אחרת וכתוצאה מכך - שמה יוכתם. הנתבעת טענה כי התובע היה זה אשר הפר את התוכנית להקים את המיזם המשותף, ועל כן היא אף הגישה כנגדו תביעה נגדית על סך 300,000 שקלים.

לא מדובר בלשון הרע

בית המשפט קבע כי דין שתי התביעות להידחות. התביעה בגין לשון הרע נדחתה וזאת משום שהעובד הבכיר לשעבר לא הצליח להוכיח את קיומה של עוולת לשון הרע במקרה דנן. נקבע כי שליחת המכתב אל המעסיק לא עלתה כדי פגיעה בפרטיות וזאת משום שלא היו אלה פרטים אינטימיים ופרטיים שהצדיקו הגנה כאמור. כמו כן, נקבע כי לא הוכח קשר סיבתי בין פיטוריו של התובע לבין המכתב. למעשה. בית המשפט קבע כי התובע, בעצם התנהלותו, הביא את הפיטורים על עצמו.
 

לראיה, התובע אף לא נקט בהליכים כנגד חברת המחשבים לאחר הפיטורים. בית המשפט הוסיף כי הנתבעת פעלה במקרה דנן בתום לב, ולא מתוך יצר קנאה ונקמנות. השופט ציין כי ניכר שהנתבעת "הלכה עם האמת שלה" ופעלה כפי שפעלה מתוך אינטרס לגיטימי, חברתי ומוסרי. בנוגע לתביעה שכנגד, נקבע כי הנתבעת לא הוכיחה שהתובע היה זה שהפר את ההסכם להקמת המיזם.