תביעת לשון הרע בין חברה לבין עובד לשעבר - סמכות בית הדין לעבודה

דרגו את המאמר

הוצאת דיבה בין חברה לעובד לשעבר תידון בבית הדין לעבודה

תביעות אשר עוסקות בלשון הרע הינן תביעות נזיקיות המבוססות על חוק איסור לשון הרע. דיני לשון הרע נוגעים בין השאר למערכת היחסים אשר מתקיימת בין המזיק לניזוק. לדוגמא, עיתונאי ואיש ציבור, תלמידים באותו מוסד לימודים וכדומה. תביעות אלו אמורות להיות מוגשות לערכאות האזרחיות הפועלות במדינה. עם זאת, במערכת המשפט הישראלית ישנה ערכאה ייחודית הדנה ביחסים שבין עובדים למעבידים.

      קראו גם:

• דיווח על הטרדה מינית לאשתו של המטריד - האם לשון הרע?
• האם עיתונאים יזכו לחסינות בעבור הבעת עמדה?
• עיתון הארץ וגיא לשם ישלמו 25,000 שקלים בגין הוצאת לשון הרע

ערכאה משפטית זו, המורכבת מבתי הדין האזוריים לעבודה ובית הדין הארצי, מחזיקה בסמכות בלעדית לדון בעניינים שבין עובד למעביד. אי לכך, במקרים בהם מקורה של לשון הרע הוא ביחסי עבודה, תוגש התביעה לבית הדין לעבודה. האם העניין זהה גם כאשר יחסי העבודה הסתיימו ועילת התביעה נוצרה כאשר הצדדים לא היו קשורים כעובד ומעביד? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי.

גם אחרי תום התקשרות, סמכות לבית הדין לעבודה

בית המשפט המחוזי קבע כי במקום בו חברה תובעת עובד לשעבר בגין הוצאת דיבה ולשון הרע, יש לדון בתובענה במסגרת בית הדין לעבודה. בית המשפט המחוזי ציין בפסק הדין כי למרות שיחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו, ניכר כי עילת התביעה נוצרה בגין התקשרות התובעת והנתבע בקשרי עבודה.

כבוד השופט בנימין ארנון קבע בפסק דינו כי יש להעביר את הדיון לבית הדין לעבודה מתוקף סמכותו הייחודית לדון בעניינים הקשורים בעובד ומעביד. השופטים ציינו כי הלכה פסוקה היא שסמכותו של בית הדין לעבודה איננה מסתיימת עם תום יחסי הצדדים בין העובד לבין המעסיק (לדוגמא, דיני פיטורים, תאונות עבודה וכדומה). כמו כן, במקרים בהם צדדים לתביעה נזיקית הם עובד ומעסיקו, קיימת לבית הדין לעבודה סמכות לדון בכך.