דחיית תביעת לשון הרע בגין היות האמירות בגדר זוטי דברים

דרגו את המאמר

דחיית תביעה בגין לשון הרע מחמת זוטי דברים

דיון בעניין פשרה בתיק בין שני בעלי דין, הגיע לפתחו של בית המשפט לתביעות קטנות בעקבות דברים אשר נאמרו מצידו של הנתבע לעברו של התובע. התובע והנתבע, אשר ביניהם התגלע סכסוך משפטי, פנו לפתור את המחלוקת ביניהם בדרך של פשרה.

אי לכך, נפגשו הם במשרד עורך דינו של התובע. במהלך הפגישה, הטיח הנתבע בפני התובע כי משמועות אשר הגיעו לאוזניו, הוא יודע שהתובע אנס אישה. דברים אלו הביאו את הצדדים לבית המשפט לתביעות קטנות בגין הוצאת לשון הרע.

התובע טען כי דבריו של הנתבע פגעו בו עמוקות ומהווים פרסום לשון הרע כנגדו. לדבריו, זכאי הוא לפיצויים בסך 17,800 שקלים. הנתבע טען להגנתו כי דין התביעה להדחות וזו ממספר טעמים.

      קראו עוד בתחום:

• תביעה נגד גלובס בגין פרסום שכר בעיתון, האם לשון הרע?
• האם חברת פרטנר כינתה לקוח בתור מר אדון טיפש והאם מדובר בהוצאת לשון הרע?
• תביעת לשון הרב בין מתפללים לבין רב בית הכנסת
• הוצאת לשון הרע במסגרת טור דעה בביטאון לשכת עורכי הדין

ראשית, הדברים אשר נאמרים בין בעלי דין בהליך גישור הינם דברים חסויים שאין בהם כדי פרסום לשון הרע. שנית, על פי חוק איסור לשון הרע, דברים אשר נאמרים תוך כדי דיון לפני סמכות שיפוטית, על ידי בעל דין, אינם יכולים לשמש בתור עילה למשפט אזרחי או פלילי. התובע חלק על טענות אלו וקבע כי מדובר היה בפגישה לצורך משא ומתן להליך פשרה, ולא הליך משפטי כמשמעותו בחוק איסור לשון הרע.

לא מדובר בהליך גישור

השופטים נדרשו לבחון מהו סוג ההליך נשוא התובענה והאם מדובר בהליך חסוי או פגישה בין בעלי דין לצורך משא ומתן. בפסק הדין נכתב כי על פי סעיף 79ג' לחוק בתי המשפט, גישור הינו הליך אשר במסגרתו נועדים בעלי דין עם המגשר וזאת על מנת לסייע בידם להביא לגישור הפערים ביניהם ויישוב הסכסוך. כמו כן, המגשר אינו בר סמכות להכריע מבחינה משפטית בין הצדדים.

במקרה דנן, השופטים ציינו כי מרבית התנאים הנדרשים להוכחת הליך גישור לא התקיימו. הצדדים לא נפגשו עם מגשר כחלק מהוראה מטעם בית המשפט והפגישה אף היא לא נערכה בנוכחות מגשר (אלא בנוכחות עורך דינו של התובע). כמו כן, הצדדים לא חתמו על הסכם גישור בפתיחת ההליך.

טענתו של הנתבע בדבר חיסיון הדברים הנאמרים בהליך גישור נדחתה. בנסיבות אלו, נדחתה גם טענתו השנייה של הנתבע כי מדובר בדברים אשר נאמרו על ידי בעל דין במסגרת דיון מול סמכות משפטית. עורך דינו של הנתבע אינו סמכות משפטית אשר הדברים הנאמרים בפניו חוסים תחת מטריית ההגנה של חוק איסור לשון הרע.

עם זאת, התביעה נדחתה מטעם אחר. השופט קבע כי הדברים אשר נאמרו בין בעלי הדין הוטחו באופן הדדי ויש לדחות את התביעה משום שמדובר בזוטי דברים (מעשה של מה בכך).