שמו הוכפש בכתב תביעה שאינו קשור אליו - האם הוצאת לשון הרע?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

שמו של עורך דין הוכפש בכתב תביעה ללא הצדקה – האם לשון הרע?

בית המשפט הורה על מחיקת תביעה בעניין לשון הרע על הסף בגין העדר עילה לתביעה. התביעה המקורית הוגשה על ידי עורך דין בעילות של "הוצאת שם רע" ו"שקר מפגיע" כנגד בעלי מניות בחברה לייצור רהיטים ומכון התקנים הישראלי.

לשון הרע במהלך דיון משפטי, האם ייתכן?

לטענתו של עורך הדין, בעלי המניות של החברה רשמו אותה בעזרתו אצל רשם החברות, כאשר הם משתמשים בשמו לאחת ממניות החברה, שכן על פי הדין שהיה קיים אז, היה צורך בלפחות 2 בעלי מניות. מלבד הרישום, לא טיפל עורך הדין בחברה, לא ביקר בחצריה, לא היה מנהל בחברה ומעולם לא ייצג אותה.

כתב אישום מוגש נגד בעלי מניות החברה וביניהם התובע

כנגד בעלי המניות של החברה, וביניהם עורך הדין, הוגש כתב תביעה חמור ובו הואשמו האחרונים בשימוש בשירותי מכון התקנים, תו"כ הונאתו וניצול שירותיו, וזאת בזמן שהם יודעים כי החברה נקלעה לקשיים כלכליים ולא יהיה ביכולתה לפרוע את חובותיה למכון.

לאחר תלונתו של עורך הדין בגין השתרבבות שמו לכתב התביעה, כאילו היה שותף למעשה המרמה, נמחקה התביעה בעניינו ונותרה לעסוק בבעלי המניות האמיתיים.

קרא ללקוח "ערבי מסריח" וישלם פיצויים על סך 20 אלף ש"ח

עו"ד לא תאוים בלשון הרע בגין דברים שאמרה במהלך דיון משפטי

בג"ץ פסל שידורה של פרסומת לזכר גוש קטיף בגלל המילה "גירוש"

לטענתו של עורך הדין, העילה להגשת תביעתו הינן שתיים:

• הוצאת שם רע – לטענתו של התובע, הדברים שנכללו בכתב התביעה ובתצהיר הנלווה לו, מהווים הוצאת שם רע. לעומתו טענו בעלי המניות כי אין בטענת חוב גרידא, במסגרת עסקית, כדי לפגוע בשמו הטוב של אדם. כמו כן, טענו האחרונים כי חילופי דברים הנעשים במסגרת ההליך השיפוטי, מהווים "פרסום" מותר לפי דין כמפורט בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, המעניק חסינות מוחלטת לו גם היה בהם כדי להוות פגיעה באדם מסוים.
• שקר מפגיע – עילה זו קמה מתוקף פקודת הנזיקין. לטענת עורך הדין, אחד מבעלי המניות טען לגבי הדברים האמורים בכתב התביעה כי הינם נכונים. בעלי המניות טענו להגנתם כי אין בכך כדי להוות עילה של "שקר מפגיע" באופן העונה על כל רכיביה.
  

עורך הדין טען כי הוא מבקש פיצוי עבור הוצאת שם רע ועבור שקר מפגיע משום שזכותו של אדם הנפגע משקר מפגיע, לקבל פסק דין שיאשר, כי נעשה מעשה עוולה נגדו.

בית המשפט קבע כי דברים אשר נאמרים בכתב תביעה, בכתב הגנה, או בכל ערכאה ושלב מהליך משפטי, נהנים מחסינות מחוק לשון הרע מתוקף סעיף 13(5) אשר מטרתו להקנות הגנה מפני תביעה בכל הקשור לפרסום "שנעשה תוך כדי דיון", תוך כדי שמירה על האינטרס הציבורי, וזאת בכדי שהמשתתפים בהליכים המשפטיים יוכלו להתבטא ללא מורא ומבלי שיהיה עליהם לשקול כל מילה ומילה.

תביעת לשון הרע - הנתבע התנצל והתביעה נסתיימה, מי יישא בהוצאות?

ההגנה המוחלטת המוענקת בסעיף 13(5) נתונה לעורך דין המופיע בפני בית המשפט והיא חלה על כל צעד הננקט בקשר עם ההליך בכל שלב, לרבות כתבי טענות, תצהירים, מסמכים המוגשים לבית המשפט ואפילו מסמכים כאלה המוחלפים בין בעלי הדין לפני הגשתם.

מהו "שקר מפגיע"?

סעיף 58(א) לפקודת הנזיקין מגדיר שקר מפגיע כ-"פרסום הודעה כוזבת בזדון בין בעל פה ובין בדרך אחרת, בנוגע לעסקו של אדם, למשלח ידו, למקצועו או לטובין שלו או לזכות קניין שלו. אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד פרסום כזה אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון".  

טענה זו של עורך הדין בגין "שקר מפגיע" שנאמר עליו על ידי אחד מבעלי המניות נדחתה בבית המשפט משום שנעדרה היא עילת "זדון" ככתוב בחוק. בכתב התביעה נטען שבעלי המניות שיקרו את השקר המפגיע בטרם בדקו או חקרו את אמיתות הדברים. אי לכך, מדובר בעוולת רשלנות מצידם ולא עוולת זדון, עובדה אשר יש בה בכדי לשמוט את הקרקע מתחת לטענותיו של עורך הדין.