פיצויים בגין הוצאת לשון הרע לאחר האשמות שווא בפלילים

דרגו את המאמר

חברת צים תשלום 63,000 שקלים בגין הוצאת לשון הרע

חברת הספנות צים תשלם לנהג משאית פיצויים בסך 50,000 שקלים וזאת לאחר שהחשידה את האחרון בגניבת מכולות, טרם התבררו טענותיה במשטרה. בית המשפט השלום קבע כי הפיצויים ישולמו לנהג בגין הוצאת לשון הרע כנגדו.

הפרשה החלה עם גילוי גניבת מכולות ריקות רבות של הנתבעת בשנת 2002. בעקבות הגניבה, החברה החליטה להפעיל חוקר פרטי מטעמה על מנת לאתר את הגנב (או הגנבים). החוקר בדק את המקרה וקבע שלושה חשודים "עיקריים". בין החשודים היה גם התובע, נהג משאית אשר הוביל מכולות של צים מנמל חיפה.

      קראו עוד בתחום זה:

• לשון הרע כנגד אחיה של ציפי לבני ופיצויים לתובע
• לשון הרע במכתב פיטורים
• לשון הרע בין אישי ציבור
• האם "הון ושלטון" הוא ביטוי העולה כדי לשון הרע?

בעקבות "גילוייו" של החוקר, צים הגישה תלונה במשטרה כנגד הנהג. החוקר הפרטי הגיש דו"ח מסכם במרץ 2003 ודו"ח מסכם זה הגיע לידיו של מנהל בצים. המנהל שלח בו ביום מכתבים לנמל החדש ולחברת קו-טופ וביקש כי שלושת החשודים לא יועסקו משום שקיימות חשדות כנגדם בדבר גניבה. בעקבות המכתבים הנ"ל, אישור הכניסה של התובע בוטל. בשנת 2008 הוא פוטר מעבודתו.

האם לשון הרע?

התובע טען כי המכתבים המדוברים היו לשון הרע וזאת משום שהוא לא היה קשור לגניבות כלל וכלל. לדבריו, הוא היה זכאי לפיצויים בסך 500,000 שקלים מחברת צים. הנתבעת טענה כי תוכן המכתבים היה אמת והיא הייתה חייבת לשלוח אותם. זאת ועוד, החברה טענה כי לא התקיים קשר סיבתי בין המכתבים שנשלחו לבין הנזק הנטען על ידי התובע.

בית המשפט קבע כי המכתב הראשון, בו נאמר כי קיים חשד כנגד הנהג בדבר גניבה, נשלח כדין. מדובר היה ב"תיאור נכון של המצב באותה התקופה". עם זאת, קבעה השופטת, המכתב השני אשר ייחס לתובע "ניצול לרעה של המצב וגניבה של עשרות מכולות תוך גרימת נזק אדיר לחברה" היה לשון הרע ללא כל ספק. מדובר בטענות קשות אשר הופנו כנגד התובע ואשר לא הוכחו. הדברים הללו נאמרו ביתר שאת כאשר הם נגעו למעשים פליליים אשר רף ההוכחה הדרוש להם הינו גבוה מן הרגיל.

יתרה מכך, המכתב הנ"ל נשלח גם לחברת "הנמל החדש", חברה אשר התובע כלל לא היה קשור אליה. בית המשפט קבע כי גם אם היה ניתן לקבוע (ולא נקבע כאמור) כי צים הייתה רשאית לשלוח את המכתב לחברת "הנמל החדש", אזי ניסוחו ה"חריף והבוטה" הביא להכרה בכך שמדובר בלשון הרע. בנוגע לממצאים אשר הוצגו בפני צים על ידי החוקר הפרטי, נקבע כי הנתבעת לא עשתה ולו דבר על מנת לבדוק את הדו"ח המסכם שהוצג בפניה. כמו כן, צים לא בדקה גם את מצבה של החקירה המשטרתית (שנפתחה בעקבות הגשת התלונה).

בית המשפט קבע כי המכתב היה בעל מטרה עיקרית אחת – לפגוע בפרנסתו של התובע במתכוון. הנתבעת לא בדקה האם ניתן להשיג באמצעים פחות קיצוניים את מטרותיה. עם זאת, התובע לא השכיל להוכיח כי הנזקים אשר נגרמו לו (ביטול אישור הכניסה שלו, ופיטוריו לאחר חמש שנים) היו תולדה של הוצאת לשון הרע. אי לכך, נפסקו עבורו פיצויים ללא הוכחת נזק. כמו כן, בית המשפט פסק עבור התובע שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך 16,000 שקלים.