האשמה בשחיתות - האם לשון הרע?

דרגו את המאמר

האשמה בשחיתות ולשון הרע - 30,000 שקלים פיצויים

ע"א 44799-10-11

בית המשפט המחוזי בנצרת קבע כי יו"ר וועד הנהלה במושב ישלם פיצויים לחבר וועד אחר, וזאת לאחר שהוא האשים את האחרון בשחיתות, והוציא את דיבתו. מדובר בדחיית ערעורו של יו"ר וועד הנהלת המושב (בית המשפט השלום כבר קיבל את תביעתו של המשיב). בפסק הדין בבית המשפט המחוזי נקבע כי יו"ר הוועד לא היה רשאי להשתלח ביריבו הפוליטי תוך ייחוס מעשי שחיתות למשיב, וזאת כל אימת שהדברים לא היו נכונים.

עובדות המקרה וטענות הצדדים

יו"ר הוועד טען כי בעת שהוא היה בבית כנסת, הפסיק אחד מחברי הוועד את התפילה, אמר לאחד המתפללים דבר מה וירק לעברו. לטענתו, בעקבות המקרה הוא פנה לשורה של גורמים בוועד על מנת להפסיק את חברותו של חבר הוועד הסורר בגין התנהגותו הקלוקלת. יו"ר הוועד טען כי חבר הוועד הגיב כלפיו בפרסום משלו ובמסגרתו כינה אותו "רשע" ו"נבל". בעקבות מכתב זה, יו"ר הוועד כתב מכתב נוסף אשר ייחס לחבר הוועד מעשי שחיתות חמורים. המכתב השני היה העילה להליך דנן.

      קראו עוד בתחום:

• חברה תקבל פיצויים ממקומון בעקבות כתבה ובה טענות שקריות

• פיצויים בגין הוצאת לשון הרע לאחר האשמות שווא בפלילים

• לשון הרע כנגד אחיה של ציפי לבני ופיצויים לתובע
• לשון הרע במכתב פיטורים
• לשון הרע בין אישי ציבור

חבר הוועד טען כי מדובר בלשון הרע ועל כן הוא זכאי לקבל פיצויים מהמערער. יו"ר הוועד טען בערעורו כי הוא היה צריך לפרסם את הדברים במסגרת תפקידו וזאת משום שהוא ביקש, מתוקף מעמדו כיו"ר הוועד, להזהיר את הציבור מפני מעללי המשיב. לטענתו, מדובר היה בלא פחות מ"קיום חובתו בתור איש ציבור". יו"ר הוועד הוסיף כי פרסום הדברים היה מתוקף חובה חברתית, חוקית ומוסרית. בכל מקרה, טען האחרון, הדברים נהנו מהגנת אמת בפרסום.

בית המשפט המחוזי קבע כאמור כי דין הערעור להידחות. בפסק הדין נקבע כי לא הייתה חובה חוקית ליו"ר הוועד לפרסם את הדברים. נהפוך הוא, קבע השופט, דווקא העובדה כי מדובר באיש ציבור הייתה צריכה למנוע מהמערער להשתלח ביריב פוליטי ולייחס לאחרון מעשי שחיתות אשר את תוכן אמיתותם הוא לא ווידא.

"פרסום שלא בתום לב"

"לא הייתה חובה חוקית על המערער לפרסם את דברי הבלע שפרסם. כמו כן, לא הייתה עליו גם חובה חברתית או מוסרית לעשות כן. כל שהמערער ביקש לעשות הוא להשחיר את פניו של המשיב ברבים, וטעמיו (ששורשיהם ביריבות הפוליטית שבין השניים) עמו", נכתב בפסק הדין, "על אלה אוסיף כי המערער מוחזק כמי שפרסם את פרסומו שלא בתום לב, מכוח הוראת סעיף 16(ב)(2) לחוק, כיוון שלא הוכחה אמיתות הפרסום, וכיוון שהוא לא נקט באמצעים סבירים על מנת להיווכח אם הפרסום הינו אמת".

עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי גם חבר הוועד, בבואו לייחס ליו"ר "התנהגות המסכנת חיי בני אדם והפוגעת בבריאותם", הוציא גם הוא את דיבתו של המערער. עם זאת, נקבע כי הוצאת הדיבה אשר נעשתה על ידי חבר הוועד הייתה פחותה ברמתה ועל כן נפסק כי האחרון ישלם ליו"ר הוועד פיצויים "רק" בסך 10,000 שקלים בגינה. בסיכומו של יום, נקבע כי יו"ר הוועד ישלם למשיב פיצויים בסך 20,000 שקלים בגין הפרסום.