האם שולח מכתב דואר אלקטרוני יהנה מהגנת תום הלב בעקבות תביעת לשון הרע?

דרגו את המאמר

לשון הרע בדואר אלקטרוני בין מנכ"ל לעובדת?

חוק איסור לשון הרע משקף איזון בין שתי זכויות בסיסיות במשטר דמוקרטי. מחד – הזכות לשם טוב, ומאידך – הזכות לחופש ביטוי. היקפו של חופש הביטוי, שהוא בעל חשיבות רבה בחברה דמוקרטית, עשוי להשתנות בהתאם לטיב ולמשקל הזכות או הערך שכנגדו הוא מתמודד.

בעת שמוגשת לבית משפט תביעה שעניינה הוא לשון הרע, מן הפסיקה ידועים מספר שלבים לניתוח הטקסט על מנת לקבוע האם מדובר בלשון הרע ומהם תוצאותיה:

• שלב ראשון – יש לפרש את הביטוי, בהקשר אובייקטיבי, ולשאוב ממנו את המשמעות העולה ממנו, על פי אמות מידה של האדם הסביר. הפרשנות נשענת, הן על המובן הפשוט של דברי הפרסום, והן על האמור "בין השורות", כפי שמכלול זה עשוי להתפרש בעיני האדם הסביר.
• שלב שני ¬ יש לבחון האם על פי משמעות זו, מהווים הדברים "לשון הרע" על פי סע1 1 לחוק; והאם תתקיים "פרסום" על פי מבחני סע’ 2 לחוק.
• שלב שלישי - בחינת ההגנות השונות על פי סע’ 13-15 לחוק.
• שלב רביעי - אם ממלא הפרסום את תנאי שלושת השלבים הקודמים - נבחנת שאלת הפיצויי.
  
  לחץ כאן לקבלת לצפייה בחוק
  

תביעה בנושא לשון הרע, ובה פיצויים על סך 100,000 שקלים, הוגשה לבית המשפט השלום בתל אביב ע"י רואה חשבון בעקבות דואר אלקטרוני. המכתב נשלח על ידי בעליה החדשים של חברה, ובו נאמר לרואה החשבון הנוכחי ולמנהלת החנות בפועל, כי לא ייתכן שמנהל החשבונות של ההנהלה הקודמת (התובע) יסתובב בחנות. התביעה הוגשה בעקבות נוסח המכתב ובו תיאר המנכ"ל החדש את רואה החשבון הקודם כאדם תימהוני אשר מסתובב בחנותו ואין הוא יודע מה מעשיו.

"האיש המוזר", "תופעה", "משהו מוזר ותמוה"

בתוך המכתב השתמש המנכ"ל בניסוחים כגון "תופעה", "משהו מוזר ותמוה", "הסתובב בחנות", "לקח חשבונות לקח צ’קים", "מבלי שניתנה לו כל סמכות", "בעטיו של האיש המוזר", דברים אשר היוו לטענתו של רואה החשבון לשון הרע כלפיו.

רואה החשבון טען כי כמנהל חשבונות במקצועו, משלח ידו קיים דורש מידה מוגברת של אמינות, אחריות ויושר. לטענתו, בתוכן המכתב יש כדי לפגוע בשמו הטוב ופרנסתו ועלול להוריד לטמיון את הישגיו ועמלו הרב במקצועו. עוד טען התובע כי העתקים מן המכתב הגיעו, לכל הפחות, גם לרואה החשבון החדש וגם לבעליה הקודמים של החברה.

      קראו עוד בתחום:

• האם חשיפת כתובת IP תוביל לתביעת פיצויים?
• אילנה דיין תשלם פיצויים בגין כתבה מגמתית נגד קצין קרבי בצה"ל
• שמו הוכפש בכתב תביעה שאינו קשור אליו - האם הוצאת לשון הרע?

מנכ"ל החברה טען כי הוא מעולם לא אפשר לתובע לבצע פעילות שעניינה ניהול חשבונות בין כתלי החנות. המנכ"ל אמר שהוא נפגש עם התובע כחודש וחצי לאחר פתיחת החנות, וזאת על מנת לברר אפשרות העסקתו של האחרון כמנהל חשבונות בחברה ותו לא.

המנכ"ל טען כי מיד לאחר הביקור התקשר לרואה החשבון והודיע לו, שהוא לא מעוניין בעסקתו כמנהל חשבונות של החנות. עם זאת, רואה החשבון ביקר בחנות לאחר פתיחתה, ביצע פעילות שעניינה הנהלת חשבונות וסיפר לעובדות בחנות, שהוא מנהל החשבונות של העסק.

הגנת תום הלב, האמנם?

בית המשפט קבע כי למנכ"ל החברה, אשר שלח המכתב למנהלת החנות בפועל, לאור חששותיו כי התובע עסוק בניהול חשבונות החברה, למרות שלא מונה לכך, קיימת הגנת תום הלב.

השופט הזכיר כי שולח המכתב הוא בעל החנות והמכתב נשלח לעובדת מטעמו. כמו כן, מהמכתב עלה, שהיא עובדת מסורה אשר עבדה בחנות כאשר הייתה גם תחת הבעלות הקודמת. המנכ"ל במכתבו, למעשה, מביע מורת רוח מהעובדה שעובדת שלו, נשארת נאמנה למעסיקיה הקודמים באופן אשר פוגע בנאמנותה כלפי הבעלים הנוכחיים של החנות. כלומר – כלפיו.

המנכ"ל לא כתב במכתב כי התובע פרץ לחנות או גנב מסמכים, אלא דבריו נבעו כי הבין שהעובדת עדיין משתפת פעולה עם התובע, אשר היה רואה החשבון של בעלי החנות הקודמים.

אי לכך, דחה בית המשפט את התביעה מתוקף הגנת תום הלב.