פרסום תמונות מטקס חינה בדואי, האם פגיעה בפרטיות?

דרגו את המאמר

תביעה בגין פגיעה בפרטיות בעדה הבדואית

האם פרסום תמונות מטקס חינה שהתקיים בעדה הבדואית, מהוות פגיעה בפרטיותם של הזוג הנשוי? האם מדובר בפגיעה בפרטיות למרות שצלם הטקס הציג את חוזה ההתקשרות ובו סעיף המתיר לפרסם תמונות מהאירועים באינטרנט. תביעה זו, שעניינה פגיעה בפרטיות, הגיעה לפתחו של בית המשפט בראשון לציון.

התובעים, בני זוג צעירים המתגוררים בכפר ליד רמלה, טענו כי טקס החינה בעדה הבדואית הינו טקס יחיד במינו, בו לובשת הכלה המיועדת בגדים חושפניים במיוחד (בניגוד ללבושה בכל ימות השנה). אי לכך, פרסום תמונות מסוג זה מהוות פגיעה חמורה בפרטיותה ועל כן הם זכאים לפיצויים גם ללא הוכחת נזק.

      קראו גם בתחום:

• פיצויים בעקבות האזנת סתר אשר חשפה רומן
• תביעה נגד ערוץ 2 בגין פגיעה בפרטיות
• פיצויים בגין השפלה בבדיקה ביטחונית

הצלם הציג לעומתם את חוזה ההתקשרות בין הצדדים, שהושג בינו לבין בן משפחתם של בני הזוג, ובו סעיף המתיר פרסום תמונות מהאירועים באתר האינטרנט של חברת הצילום.

בני הזוג טענו כי לא חתמו הם על החוזה שהוצג, ולא ניתן לראות גם את חתימתו של בן משפחתם אשר "סגר" את העסקה. כמו כן, בני הזוג הוסיפו כי גם במידה והיה בן המשפחה חותם על חוזה זה, לא הייתה חתימתו קבילה שכן הוא לא הוסמך מטעמם לחתום על סעיף הפוגע בפרטיותם.

האם נתנו בני הזוג את הסכמתם במסגרת החוזה?

 
סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות קובע: לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו. הסכמה מוגדרת בחוק הגנת הפרטיות כ-"הסכמה מדעת, במפורש או מכללא". בבית המשפט לא הייתה מחלוקת כי ההזמנה כוללת הסכמה לפרסום התמונות באתר האינטרנט. כמו כן, הצדדים הסכימו על כך שההזמנה אינה נושאת את חתימת מי מבני הזוג או חתימה אחרת כלשהי, ואף לא את חתימת בן משפחתם.

• הוצאת דיבה במכתב לראש לשכת עורכי הדין
• אסתי גינזבורג הגישה תביעה בגין לשון הרע נגד עיתון גלובס
• תביעת דיבה נגד עיתון ישראל היום

הצלם טען כי במהלך השנים האחרונות, סיפק הוא למשפחת התובעים שירותי צילום עבור עשרות אירועים שונים. לדבריו, ההתקשרויות נעשו כולן באמצעות בן המשפחה של הזוג הצעיר, אשר היה מקשר בין בני המשפחה לנתבעים, מגיע למשרדם "סוגר" את האירועים, ולאחר מכן משלם עבורם.
פרטיותו של אדם מעוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד:

כבוד האדם וחירותו. מן הפסיקה ידוע כי אין מדובר בזכות חוקית "סתם" אלא בזכות חוקתית מן המעלה הראשונה. לא זו אף זו - במקרים רבים קובע החוק כי ויתור על זכות זו אינו מתגבש אלא אם ניתן בכתב. במילים אחרות – הזכות לפרטיות שייכת לדרגה גבוהה ביותר במשפט הישראלי. אי לכך, מכאן נגזרת גם דרגת הוודאות הגבוהה הנדרשת כתנאי להסקת מסקנה על ויתור עליה.

זכות הפרטיות - זכות ממעלה ראשונה

במקרה דנן, מי שהופיע בפני הנתבעים לא היו בני הזוג עצמם, אלא צד ג’ – בן המשפחה. בן המשפחה לא חתם על ההזמנה וההסכמה לפרסום התמונות באתר לא הופיעה בטקסט בולט וברור בהזמנת השירות. בית המשפט קבע כי הסכמה זו הייתה "מובלעת בתוך התנאים הכלכליים של ההתקשרות החוזית".

"סבורני כי לצורך הוכחת הסכמה על זכות מן המעלה העליונה כגון הזכות לפרטיות, יש לשכנע את בית המשפט כי התובעים ויתרו על הזכות באופן ברור ומודע", סיכם השופט את החלטתו. לפיכך, הוכח בבית המשפט כי הופרה הזכות לפרטיות של התובעים.