www.what2do.co.il

חיוב חדשות 10 בע``מ לשלם פיצוי במסגרת חוק איסור לשון הרע

דרגו את המאמר

חיוב חדשות 10 בע``מ לשלם פיצוי במסגרת חוק איסור לשון הרע

לשון הרע במסגרת פרומואים של ערוץ 10 לכתבות העוסקות בהשמנה

 

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע קובע כי לשון הרע הינו, בין היתר, "דבר שפרסומו עלול" להשפיל אדם בעיני אנשים האחרים או לחילופין לבזות אדם בשל תכונות שמייחסים לו. כמובן, שלא מספיק שהתובע יוכיח כי מתקיים בעניינו לשון הרע כדי לפסוק כנגד הנתבע. חוק לשון הרע מכיל מספר לא קטן של הגנות, כך שבמידה והנתבע יוכיח אחת מהן, תביעתו של התובע תידחה למרות שהוא הצליח לבסס פרסום לשון הרע כנגדו.


תוך כדי אחת התוכניות בערוץ 10, הוכנה כתבה לקראת שידורה של סדרה תיעודית ששמה "על המשקל". הסדרה הוכנה על ידי העיתונאית מיקי חיימוביץ', אשר התארחה בתוכנית כדי לקדם את הסדרה התיעודית אותה הכינה.


חיימוביץ' תיארה באוזני מנחה את התוכנית, וכל שאר צופי ערוץ 10, את מימדי התופעה של "מגפת ההשמנה". העיתונאית תיארה את המימדים המדאיגים של התופעה, הן מהבחינה הבריאותית והן מהבחינה הכלכלית. כמו כן, חיימוביץ' המשיכה בתיאור "המגפה" וההשפלות לכן זוכים ילדים שמנים בימינו. תוך כדי הסבריה, שודר קטע וידיאו של 4 שניות לערך בו נראית התובעת, שהיא אישה כבדת משקל, הולכת ברחוב כאשר המצלמה מתמקדת בה באופן ברור.

 

גם לאחר הגשת התביעה - תמונות של התובעת פורסמו בשנית


לאחר שהתובעת כבר הגישה תביעה בגין לשון הרע כנגד ערוץ 10, במהלך מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10, שודרה כתבה על חברה ישראלית שגילתה כי כדור נגד סחרחורות אותו פיתחה, טוב לדיאטה. במסגרת הכתבה טענה הכתבת לענייני בריאות כי "השמנת היתר כבר מזמן הוכרזה כאויב מספר אחד של האדם במאה הנוכחית".

 

לאחר דבריה, ערוץ 10 בחר לשדר שוב את סרטון הוידיאו בכיכובה הבלתי רצוני של התובעת. לאחר פרסום הכתבה, שכאמור פורסמה לאחר שהתובעת כבר הגישה את כתב התביעה בגין הפרסום הראשון, התובעת תיקנה את כתב התביעה והוסיפה גם את השידור השני.


בית משפט השלום שדן בתביעה, קבע כי אין בשידור הראשון לשון הרע. לפי החלטת בית המשפט, הסדרה מציגה את בעיית ההשמנה כבעיה עולמית ומטרתה לא לצחוק ולשים ללעג אנשים שמנים. גם לגבי השידור השני, בית משפט השלום קבע כי לא מדובר בלשון הרע. התובעת הגישה ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי.


החלטת בית המשפט המחוזי


בית המשפט המחוזי קבע כי השאלה העיקרית הינה האם הפרסומים עלולים להשפיל או לבזות את המערערת? בניגוד לתוצאה אליה הגיע בית משפט השלום, בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה שכן. הדגש העיקרי לנימוק זה היה כי אין צורך להוכיח השפלה או ביזוי בפועל אלא מספיק להוכיח כי הפרסומים "עלולים" להשפיל או לבזות.


בית המשפט התרשם כי שידור סרטוני הוידיאו שמתרכזים במערערת, תוך כדי ההצגה השלילית של תופעת ההשמה כמגיפה ואויב הציבור, עלולים להשפיל או לבזות את המערערת שמוצגת בסרטון כאדם שמן. בית המשפט בעצם שואל את השאלה, מדוע הערוץ בחר לצלם דווקא את התובעת?

 

התשובה הדי ברורה הינה שהצילום נבע מתכונתה, שנוגעת למראה החיצוני שלה. גם בשידור השני, תמונותיה של המערערת מוצגות תוך כדי הסבר על התופעה השלילית של ההשמנה. בית המשפט פונה להגדרה המילונית של המילה "מגיפה" ומוצא שמילה זו מתארת "מחלה מדבקת קשה, מחלה מהלכת". מכאן מסיקים כי תצלומיה של המערערת מפורסמים בהיבטים שליליים מאוד.


האם מתקיימת הגנה כלשהי למשיבה?

 


בית המשפט דחה את טענת תום הלב של ערוץ 10. בפסק הדין נקבע כי בשני האירועים לא היה זה צילום אקראי של אנשים שהולכים ברחוב אלא שהערוץ בחר להתמקד במערערת עקב המראה החיצוני שלה. טענת הגנה נוספת שנדחתה, הינה ההגנה בדבר שידור לטובת "עניין לציבור". בית המשפט החליט כי לא היה שום עניין ציבורי בהצגתה של המערערת דווקא, וניתן היה להסתפק בצילומים של אנשים שמנים מחו"ל או אנשים מהארץ שהסכימו להצטלם.


לסיכום, בית המשפט המחוזי הפך את החלטתו של בית משפט השלום ופסק לזכותה של המערערת סכום של 60,000 ₪ בגין שני השידורים.

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965

חוק איסור לשון הרע נועד להגן על כבודו של אדם או איגוד ומונע פרסומים שעלולים לפגוע ולגרום נזק. 

לשון הרע על ציבור - קבוצת אנשים, גוף, ארגון

השאלה המרכזית הצריכה להישאל, כך קובעת הפסיקה, הנה האם היחיד, בהיותו יחיד, נפגע מאותו פרסום שהשמיץ את כל הקבוצה? 

ייעוץ משפטי

מדוע מומלץ לקבל ייעוץ משפטי לאחר מקרה תאונה ולא משנה אם נגרם נזק או לא? 

האם המכתבים ודרך הפצתם מהווים לשון הרע ופגיעה בפרטיות?

עוד קבעה השופטת כי המכתבים אינם שיח ושיג אקדמי על הערכות תלמידים הנהנים ממטרית חופש אקדמי. המכתבים נכתבו בתגובה על מכתבו של פרופ' בורט ופרופסורים אחרים ולא בהעברה רוטינית של הערכות על תלמידים. העמדתם כ"שיג ושיח אקדמי" היא או היתממות או ניסיון הסוואה. מרבית המכתבים עוסקת במנחה פרופ' בורט ורק חלק קטן מהם מתייחס לתובע.  

לשון הרע, כיצד מגיע בית המשפט להכרעה?

השאלה הראשונה אשר ישאל בית המשפט היא, האם המעשים המיוחסים לנתבעים עולים כדי פרסום לשון הרע. הבדיקה תעשה לפי היסודות הנמצאים בסעיפי החוק, שהוא הסעיף המגדיר מעשה של פרסום לשון הרע. לאחר בחינת המקרה לאור החוק והפסיקה ובאם התשובה תהא חיובית יבחן בית המשפט אם עומדת למפרסמים הגנה מן ההגנות המוקנות בפרק ג' לחוק. 

לשון הרע: הגנת אמת בפרסום

נתבעת בגין לשון הרע? מהי הגנת אמת בפרסום? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי הדין באתר ... 

לשון הרע: הגנת תום הלב

נתבע יהנה מהגנת סעיף 15 בהתקיים שני תנאים מצטברים. התנאי הראשון הוא שהנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב. והתנאי השני הוא שהנתבע יוכל להצביע על כך ... 

פיצויים בגין לשון הרע

לאחר שקבע בית המשפט כי הנתבעים פרסמו כנגד התובעת פרסום שיש בו משום לשון הרע, ולא עומדות להם ההגנות שבפרק ג' לחוק, יעבור לדון בשאלת הפיצוי המגיע לתובעת בגין לשון הרע.  

פיצויים בגין זיוף פרופיל באתר האינטרנט דה מרקר

האם פרסום פרופילים מזויפים ברשת החברתית "דה מרקר קפה" מהווה הפרה של חוק איסור לשון הרע... 

לשון הרע במהלך דיון משפטי, האם ייתכן?

סעיף 13 לחוק קובע כי לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין ... 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.