עו``ד לא תאוים בלשון הרע בגין דברים שאמרה במהלך דיון משפטי

דרגו את המאמר

עורכת דין לא תהה חשופה לתביעת לשון הרע בגין דברים שאמרה בבית המשפט

בית משפט השלום בראשון לציון נדרש לדון בתביעה בנוגע לחסינות אשר מעניק סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע לגבי דברים אשר נאמרו בין שני עו"ד במהלך דיון משפטי. התובע והנתבעת בתביעה הינם עורכי דין המייצגים שני צדדים בתביעות בבית הדין לענייני משפחה.

הנתבעת מייצגת אישה הסובלת מפיגור שכלי אשר איננה מתקשרת עם סביבתה, ואילו התובע מייצג את בעלה של מרשתה. שתי התביעות בבית הדין למשפחה סובבות סביב העברת מחצית הזכויות בבית מגורים שרכשה החסויה מאמה ומאחיה, אל בעלה, הוא לקוחו של התובע.

"התביעה הרכושית" (כפי שכונתה על ידי הצדדים) היא תביעה לביטול העברת הזכויות בנכס לבעל, בטענה שבוצעה במרמה, תוך שהבעל מנצל את הפיגור השכלי ממנו סובלת החסויה, את העובדה שאיננה יודעת קרוא וכתוב, וגוזל את רכושה. התביעה הנוספת, שהוגשה במקביל, הינה תביעה למינוי אפוטרופוס לדין לחסויה.

עימות בין עורכי הדין מביא לתביעת הקטגורית בגין לשון הרע

בדיונים בתביעות בין הבעל והאישה, האשימה עורכת דינה של האישה את עורך דינו של הבעל כי "עזר לבצע את ההונאה של העברת הדירה".  האשמה זו הינה נשוא התובענה שלפנינו. 

הנתבעת טענה להגנתה, בתמיכת תצהיריהם של אחותה ואחיה של מרשתה, כי דבריה היו אמת, שכן היוזמה להעברת הזכויות בנכס לאישה החסויה, הייתה של הבעל כאשר יום אחד הופיע הוא עם עורך דינו, אצל אמה של אשתו, ושכנע אותה להעביר את הזכויות ע"ש בתה החסויה.

התובעת טענה - התבצע תרגיל "עוקץ"

עורך הדין הבטיח לאם כי הדירה תעבור אך ורק לאשתו החסויה של מרשו, ואז החתים אותה על המסמכים הדרושים להעברת הזכויות. לאחר כשנה, ומבלי ליידע את המשפחה (בניגוד להבטחותיו), הועברו מחצית מהזכויות בנכס לבעל, באמצעות עורך הדין, וזאת כשהאחרון יודע מה מצבה של האישה החסויה, תוך ניצול העובדה שאיננה מבינה דבר.

תלונה נגד עורך הדין נגנזה, האם לשון הרע?

בג"ץ פסל שידורה של פרסומת לזכר גוש קטיף

"התרגיל שעשה התובע", לטענת הנתבעת, בולט דווקא משום ששולמה התמורה מתוך החשבון המשותף של בני הזוג. אם כך, למה להעביר קודם את מלוא הזכויות בנכס לחסויה ובחלוף שנה להעביר מחצית מן הזכויות בנכס מהחסויה לבעל, ללא תמורה, ומבלי ליידע את המשפחה?

השופטת קבעה, אסור שעורכת דין המגנה על לקוחותה תאוים בלשון הרע

שופטת בית המשפט דחתה את תביעתו של עורך הדין בגין הוצאת לשון הרע מתוקף סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע הקובע כי "פרסום שנעשה על ידי בעל דין או בא כוחו של בעל דין, "תוך כדי דיון" בפני שופט או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית, לא ישמש עילה למשפט אזרחי".  

השופטת, יעל בלכר, סיכמה דבריה כך:

"עסקינן, אפוא, במצב שבו הטענות כנגד עורך הדין (התובע כאן) מהוות חלק בלתי נפרד מן הטענות בתביעות התלויות ועמדות בפני בית המשפט לענייני משפחה. אין להסכים כי במקרה מסוג זה, תהא עורכת הדין של הצד שכנגד (הנתבעת כאן, עו"ד רפ) חשופה לתביעת לשון הרע, בשל העלאת טענת לקוחותיה כלפי עורך הדין.

אין מקום שכל התנהלותה כבאת כוח התובעים בתיק בבית המשפט לענייני משפחה, בייצוג לקוחותיה שם, תעשה בצל איום לתביעות לשון הרע או בצל ניהולן. הדבר עלול לפגוע בחובתו של כל עורך דין לייצג את ענייני לקוחותיו בנאמנות".