לשון הרע באינטרנט, מה עושים וכיצד תובעים?

דרגו את המאמר

זכותו של אדם לשמו הטוב הינה זכות יסוד במשפט הישראלי והיא מהווה חלק מכבוד האדם אשר הינו נכס יקר לעיתים מכל נכס אחר. השם הטוב מקפל בתוכו את המוניטין של האדם ואת האופן בו הבריות מסתכלות עליו. חוק איסור לשון הרע, השתכ"ה-1965, מגדיר אפוא את עוולות לשון הרע מבחינת המישור האזרחי והפלילי.

על פי החוק, לשון הרע הינו פרסום דבר אשר עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לעשות אותו למטרה לשנאה בעיניהן, או לשימו לבוז או ללעג. כמו כן, לשון הרע כוללת גם פרסום מעשים, תכונות או התנהגות לאדם, פגיעה במשרתו, פגיעה במשלח ידו או בעסקו, ביזויו בשל גזעו, מוצאו, דתו, מינו, נטייתו המינית או מקום מגוריו.

רשת האינטרנט, אשר שולטת בחיינו התקשורתיים באופן כמעט מוחלט, הפכה בשנים האחרונות לקרקע פוריה להוצאת דיבה ולשון הרע. תביעות רבות מוגשות בעקבות פרסומים אינטרנטיים אשר נטענים כלשון הרע. פרסומים אלו מופיעים בשורה של מקורות אינטרנטיים, החל מפורומים, דרך בלוגים וכלה באתרי חדשות ואתרים בידוריים. להלן מספר דוגמאות מפסיקת בתי המשפט בשנים האחרונות, הנוגעת ללשון הרע באינטרנט.

אימתי יחשפו שמות גולשים בגין לשון הרע?

גולשים רבים מנצלים את האנונימיות אשר ברשת האינטרנט, ומפרסמים דברים פוגעניים מבלי ליטול אחריות על מעשיהם. השופטת יהודית שבח, בבש"א 127120/02 (שלום ת"א) נירית ירון ואח' נ' וואלה תקשורת ואח' קבעה כי אדם אשר מפרסם באמצעי התקשורת דבר מה אשר אינו כשורה, אינו יכול לעשות זאת תחת מסווה והוא חייב לשאת באופן אישי באחריות. "בית המשפט איננו משחק במחבואים ומנהל הליכים כנגד בעלי דין המזדהים בשמם המלא", נכתב בפסק דין זה.

      קראו עוד בתחום:

• דחיית תביעת לשון הרע אשר הוגשה כנגד עיתון אינטרנטי
• פיצויים לצעירה בגין הוצאת לשון הרע ברשת פייסבוק
• פרסום תמונות מטקס חינה בדואי, האם פגיעה בפרטיות?
• בית המשפט העליון קבע - טוקבקיסטים לא ייחשפו

עם זאת, חשיפת פרטי גולש איננה עניין של מה בכך. בבש"א 1752/06 רמי מור נ' בזק בין לאומי, אשר הינו אחד מפסקי הדין המשמעותיים ביותר בתחום זה, נקבע על ידי השופטת בית-נר כי יש לשקול חשיפת פרטי מחבר המידע רק במקרים בהם ישנו חשש כי מעשיו עולים כדי ביצוע עבירה פלילית.

דהיינו, חשיפת פרטי גולש בגין לשון הרע אינה יכולה להיות רק במסגרת האזרחית ויש צורך להוכיח אחריות פלילית. דברים אלו קיבלו ביטוי גם בפסיקתו של השופט לבנוני בבש"א 5478/06 קי.אס.פי מחשבים בע"מ נ' ברק אי.טי.סי. (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים. בפסק דין זה נקבע כי לנוכח דיני לשון הרע, חשיפת זהותו של גולש תאושר בהתאם לאחריות פלילית ולא די באלמנטים הרגילים בלשון הרע, המקימים חבות אזרחית גרידא.

אנונימיות הגולשים אל מול זכותו של הנפגע לפיצויים

לצד הרצון להגן על האדם אשר שמו הטוב נפגע בגין פרסום לשון הרע, התייחסו בתי המשפט גם לזכותם של הגולשים לשמור על אנונימיות ועל חופש הביטוי. למשל, בת.א. 037692/03 (שלום-ת"א) יצחק סודרי ואח' נ' היידפארק מרכז הפורומים הישראלי ואחרים, ציינה השופטת שבח כי אופי הגלישה ברשת האינטרנט מאופיינת לא אחת באנונימיות, כאשר הקשרים הנוצרים בין הגולשים הינם וירטואליים ולא אישיים. גולשים רבים, הדגישה השופטת, מסווים את זהותם ברשת ומסתתרים מאחורי כינויים, וניתן לומר כי האנונימיות מאפיינת את הפורומים השונים, וייתכן שזהו אף סוד קסמם ומשיכתם.

לא אחת, בתי המשפט פנו אל המחוקק על מנת שיסדיר את האיזון הראוי שבין חופש הביטוי והאנונימיות לה מצפים (באופן סביר) גולשי האינטרנט, לבין זכותם של נפגעי לשון הרע להגיש תובענה אזרחית כנגד המעוולים ולהיפרע על נזקיהם. השופט לבנוני, בפסק הדין הנ"ל, ציין כי ידיו לחשיפת זהות הגולש כבולות וזאת "שעה שהמחוקק נמנע לומר את דברו".

חשיפת פרטי גולשים ופיצויים בגין לשון הרע

כיום, המצב הוא כי חשיפת גולש אנונימי ברשת האינטרנט תתאפשר כמעט אך ורק במישור הפלילי. עם זאת, ישנם "סדקים" בפסיקה זו במקרים מסוימים.

לדוגמא, לאחרונה הורה בית המשפט על חשיפת פרטיו של גולש כאשר הנפגע הצביע על זהותו ותביעה כנגדו הוגשה בבית המשפט. מדובר בצלם חתונות אשר טען כי לקוחות עימם עבד פרסמו מודעות שונות כנגדו במספר אתרי אינטרנט. הצלם הגיש תביעה כנגד הלקוח ובית המשפט הורה על חשיפת פרטי הגולש אשר פרסם את ההודעות הפוגעניות, וזאת על מנת להשוואתם עם פרטיו של הנתבע.

מיותר לציין כי כאשר זהותו של האדם המפרסם הינה ידועה, גם כאשר מדובר בבלוג המנוהל כביכול בזהות "ספרותית", ניתן להגיש תביעת לשון הרע כנגד המפרסם. לדוגמא, בית המשפט פסק פיצויים בסך 35,000 שקלים עבור אישה אשר בעלה פרסם לשון הרע כנגדה בבלוג בניהולו, וזאת על רקע הליכי גירושין קשים שהתנהלו בין הצדדים. במקרה אחר, בית המשפט הורה על פיצויים להוצאת ספרים שלשון הרע הוצאה כנגדה בפורום שעניינו יצירות אמנותיות. בפסק דין זה נמתחה ביקורת קשה על מנהל הפורום, אשר לא הסיר את הפרסומים הפוגעניים גם לאחר שמנהל החברה הנפגעת דיבר עימו ישירות בטלפון הסלולארי ושלח לו הודעות מייל בעניין.

לשון הרע בפייסבוק

גם הרשתות החברתיות אינן חסינות מפני תביעות בגין לשון הרע. הדברים נאמרים במיוחד כלפי גולשים צעירים העושים שימוש ברשתות אלו. חשוב לדעת כי גולשים אשר מפרסמים לשון הרע ברשת חברתית עלולים למצוא עצמם נתבעים בבית המשפט.

לדוגמא, צעירה אשר בן זוגה לשעבר פרסם תמונות שלה בצירוף כינויים משפילים ברשת הפייסבוק מיהרה להגיש כנגד החבר לשעבר קובלנה פלילית. לטענתה, התמונות וכינויי הגנאי לא הוסרו מהרשת עד להגשת הקובלנה פלילית. ב"כ של הצעירה טען כי הפרסומים גרמו למרשתו לעוגמת נפש רבה וחברים ובני משפחה המכירים את בני הזוג נחשפו לפרסומים הנ"ל תוך שהם לועגים לה ומתלוצצים על חשבונה. בסופו של היום, הנאשם הורשע במסגרת הקובלנה הפלילית והצדדים הגיעו להסדר בו שולמו לנפגעת פיצויים בסך 50,000 שקלים.

לסיכום,

במידה ונפגעתם מלשון הרע ברשת האינטרנט, או במידה ונטען כנגדכם כי פרסום שנעשה על ידיכם ברשת עולה כדי לשון הרע, מומלץ לפנות בהקדם לעורך דין מטעמכם. כאמור, הפסיקה בסוגיה זו עדיין "רכה" ובתי המשפט נוטים לפסוק לכאן ולכאן, בהתאם לנסיבות המקרה. ניהול נכון של ההליכים המשפטיים, בזהירות ובמקצועיות, יכול להביא לתוצאות הרצויות.