אישור תחקיר התוכנית ``יצאת צדיק`` ודחיית בקשה לצו עיכוב

דרגו את המאמר

בקשה למניעת תחקיר טלוויזיוני של התוכנית "יצאת צדיק"

תא (נצ') 51844-05-12‏

טכנאי שיניים אשר מנהל מרפאת שיניים בטבריה הגיש לבית המשפט בקשה למתן צו זמני לעיכוב פרסום תחקיר במסגרת התוכנית "יצאת צדיק" של העיתונאי חיים הכט. מדובר בפרק הראשון של הסדרה אשר במסגרתה בודק הכט את אמינותם ומקצועיותם של בעלי מקצוע שונים. טכנאי השיניים טען כי תחקירני הסדרה ביקרו במרפאתו מצוידים במצלמה נסתרת, וזאת על מנת "לפגוע במרפאה ולזרוע אי אימון בינה לבין לקוחותיה". המבקש הוסיף כי עד התחקיר המדובר, מעולם לא היו תלונות קודמות כנגד המרפאה.

      קראו עוד בתחום:

• תביעה נגד כלבוטק
• הכפשת שמו של אדם במסגרת תוכנית תחקירים בערוץ 2
• תביעה בגין לשון הרע נגד רביב דרוקר כנגד פרסום "פרשת ביביטורס"
• הוצאת לשון הרע בתחקיר "המקור" - תביעה נגד מיקי רוזנטל והתוכנית

המבקש טען כי במרפאתו עובדים שני רופאי שיניים קבועים והוא רק מנהל את העסק. לטענתו, תחקירנית הסדרה נכנסה לביקור במרפאה לאחר שוידאה כי הרופאים עזבו את המקום, וביקשה כי הוא, בתור מנהל המרפאה, יבדוק אותה. לטענתו, למרות שהוא ביקש מהתחקירנית להמתין לרופאים, וזאת משום שהוא אינו מוסמך, האחרונה "התעקשה שהוא יבדוק אותה". המבקש הוסיף כי הוא בסך הכול אמר ל"לקוחה", על בסיס צילומי רנטגן, כי היא תהיה זקוקה לארבע סתימות. לדבריו, הוא לא ביצע כל פעולה רפואית בפיה. "הביקור במרפאה נעשה בכוונת זדון, אך ורק כדי לפגוע במרפאה, ברופא ובעסק", נטען בבקשה.

הכט ושידורי קשת דחו את טענות מנהל המרפאה מכל וכל. לטענתם, המבקש תועד באופן ברור כאשר הוא מייעץ למטופלת לבצע בשיניה סתימות וזאת למרות ששיניה תקינות לחלוטין. כמו כן, נטען כי מתגובותיו של האחרון היה ניתן להתרשם כי הוא הציג עצמו כרופא שיניים חרף העדר סמכות ותוך כדי ביצוע עבירה פלילית. זאת ועוד, המשיבים הוסיפו כי בתי המשפט נוטים לעכב שידורים רק במקרים "נדירים שבנדירים".

בית המשפט דחה את הבקשה והתיר את הפרסום. ראשית, הודגש כי נפלו תהיות שונות בגרסאותיו של המבקש. לדוגמא, האחרון טען כי התחקירנית הופיעה במרפאה "סתם", אך התברר כי התור שלה הוזמן מראש. כמו כן, המבקש נתן לתחקירנית ייעוץ רפואי, ואף ערך עבורה קבלה בנוגע לארבע הסתימות, וזאת למרות שהוא איננו רשאי לעשות זאת היות והוא טכנאי שיניים ולא רופא מוסמך. יתרה מכך, המבקש אף הכחיש מכל וכל כי בדק את שיניה של המטופלת, אך העובדות אשר הוצגו בפני בית המשפט הראו אחרת (בלשון המעטה).

האם העריכה הייתה מגמתית?

המבקש העלה טענה נוספת - "התחקיר נערך באופן מגמתי ובצורה אשר היה בה כדי להכפישו ולגרום לו נזק עצום". עורך דינו של האחרון ביקש מבית המשפט לעיין בתקליטור המלא לצד התקליטור הערוך, ולהיווכח בנכונות טענות לקוחו. השופט כתב כי הוא עיין ארוכות בתקליטורים, הן הערוך והן המלא, ולא מצא אלא לאשר את שידור התחקיר. בפסק הדין, השופט ציין כי אין זה מתפקידו של בית המשפט להתערב בעריכת תחקיר עיתונאי ואין זה מסמכותו להחליף את צוות ההפקה.

"השאלה היחידה שעל בית המשפט לבחון היא האם העריכה, כפי שנעשתה, הייתה עלולה לפגוע במבקשים שלא כדין עד כדי שיהיה זה נכון להורות על איסור הפרסום", נכתב בפסק הדין, "לאחר עיון בתקליטורים, שוכנעתי כי לא רק שהעריכה לא קיפחה את המבקש, אלא היא אף עשתה איתו חסד מסוים". השופט הדגיש כי עריכת התחקיר השמיטה חלקים חמורים יותר בהתנהלות המבקש אשר היו עלולים להצביע אף לחשד לפלילים.