בקשה לחשיפת כתובת IP של גולש אנונימי עקב לשון הרע

דרגו את המאמר

צו לגילוי כתובת ה-I.P של שולחי תגוביות אנונימיות (טוקבקים)

שופטת בימ"ש השלום בבית שאן עיריה מרדכי דחתה בקשת עתונאי של העתון "ידיעות אחרונות" למתן צו לגילוי כתובת ה-I.P של שולחי תגוביות אנונימיות (טוקבקים), שנרשמו ע"י גולשים באתר האינטרנט "וואלה ברנזה", לכתבות שפורסמו בו, ואשר לטענתו יש בהן כדי להוציא דיבתו רעה.

ההחלטה עוסקת בהרחבה בסוגייה המשפטית של בקשות לחשיפת כתובות IP של גולשים אנונימיים באינטרנט.

רקע:

הבקשה הוגשה במסגרת תביעתו הנזיקית של העתונאי כנגד הנתבעת וואלה תקשורת בע"מ, עקב התגוביות (טוקבקים) של גולשים באתר "וואלה ברנזה" המהווה אחד מהפורטלים המנוהל על ידי הנתבעת, אשר עוסקת בעיתונות.

לטענת העתונאי המבקש, יש בתגוביות כדי להוציא דיבתו לרעה, להשפילו ולהפכו למטרה לשנאה, בוז ולעג ויש בהם כדי לפגוע במוניטין שלו כעיתונאי של עיתון "ידיעות אחרונות". כמו כן, לטענתו, הנתבעת נושאת באחריות נזיקית כלפיו בגין פרסום אותן התגוביות האנונימיות, שפורסמו באתר של הנתבעת אודותיו ובגין אי הסרתן, המיידי.

יחד עם הגשת התביעה, הוגשה בקשה זו למתן צו לגילוי כתובת ה-I.P של שולחי אותן התגוביות האנונימיות. התובע פנה לנתבעת וביקש ממנה לגלות את הכתובות אולם היא סירבה לכך, שלא כדין. לטענת התובע, בינתיים פורסמו באתר של הנתבעת תגוביות נוספות שיש בהם להוציא דיבתו רעה, בשעה שהנתבעת לא פעלה למניעת פרסומן והסרתן.

קביעת הכללים לבחינת בקשה שכזו לחשיפת כתובת I.P

השופטת מרדכי ציינה כי הסוגיה של קביעת הכללים לבחינת בקשה שכזו לחשיפת כתובתI.P טרם הוסדרה בחקיקה וכמו כן טרם נקבעו כללים שיפוטיים מחייבים, על ידי בית משפט העליון, לבחינת השאלה אם ומתי ראוי להיעתר לבקשה שכזו, לגילוי כתובת ה-I.P, של גולש אנונימי.

השופטת סקרה את הנושא באופן מקיף מבחינה משפטית, ניתחה את נסיבות המקרה הספציפיות ודנה בהן .

לאחר מכן סכמה השופטת מרדכי את קביעותיה בדברים הבאים :

 "לסיכום ומבלי להטיל ספק בטענת התובע כי הדברים פגעו ברגשותיו, הנני סבורה שהוא לא הצליח להוכיח שמאזן האינטרסים נוטה לטובתו. אין בתגוביות הספוראדיות נשוא הבקשה, בקונטקסט שהם הוצגו, כדי להעיד על "מסע" השמצה שיטתי ומכוון. אין בפני טענה שהתובע פנה וניסה להתעמת "פנים מול פנים" (בעולם הווירטואלי), עם הגולש/גולשים שהינו סבור שפגע/פגעו בשמו הטוב, ללא בסיס.

התובע לא דרש מהגולש/גולשים להזדהות ולהסיר מעצמם את האנונימיות שלהם ולא פנה לאותם הגולש/גולשים על גבי האתר, בהודעה שבכוונתו להביא אותו/אותם לדין ולבקש מבית המשפט צו זה, לחשיפת זהותם. אדרבא, התובע פנה ישירות לנתבעת ודרש ממנה את הסרת התגוביות.

גם בשעה שהנתבעת נעתרה לבקשתו, היא ציינה את עמדתה כי אינה סבורה שהאימרות נשוא הבקשה מהוות עוולת לשון הרע, ברת תביעה, וכי הינה נעתרת לבקשתו, לפנים משורת הדין ".

לאור נמוקיה בהחלטתה דחתה השופטת את הבקשה לחשיפת כתובת הגולש/ים האנונימי/ים.