עדות במשטרה אשר ניתנה בתום לב - האם יכולה להיות לשון הרע?

דרגו את המאמר

עדות במשטרה בתום לב - האם לשון הרע?

סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע קובע כי גם לאחר פרסום דברי לשון הרע, ייתכן ועומדת למפרסם הגנת תום הלב. במסגרת הסעיף מפורטים שורה של מקרים אשר במידה והמידע נמסר בגדרם, מדובר בפרסום בתום לב. סעיף 15(8) לחוק עוסק בתלונה המוגשת לרשות המוסמכת לשם קבלת מידע על נפגע או בכדי לחקור עניין המשמש כנשוא התלונה. במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט השלום בנצרת, נדונה תביעה אזרחית אשר הוגשה כנגד דברים שנאמרו במהלך חקירה משטרתית. השאלה אשר עמדה במרכזו של פסק הדין הייתה - האם מדובר בפרסום בתום לב?

התובעת עבדה בתור פקידה בחברת כוח אדם בניהולו של מר ק' המנוח. לטענתה, הנתבעת קיבלה מהחברה תלושי שכר פיקטיביים במטרה לגבי דמי לידה במרמה. הביטוח הלאומי גילה את מעשה הזיוף, לאחר שדמי הלידה שולמו, ותיקה של הנתבעת הועבר למשטרה. התובעת טענה כי הנתבעת מסרה את שמה בחקירת המשטרה, וטענה כי הרעיון להנפיק את תלושי השכר במועדים הרלבנטיים היה שלה (בעבור 500 שקלים). כתוצאה מעדות זו, הוגש כתב אישום כנגד התובעת, אשר המדינה חזרה ממנו רק לאחר ניהול הליכים פליליים במשך שנתיים.

התובעת טענה כי מדובר בלשון הרע וזאת משום שהיא מסרה לנתבעת את תלושי השכר מתוך אי ידיעה שמדובר בתלושים פיקטיביים. לטענתה, היא כלל לא עבדה במועדים הרלבנטיים במחלקת משאבי האנוש בחברה, והיא הגיעה לחברה בחודשים אלו רק בתור טובה אישית לבעל הבית על מנת לסייע לו להזין נתוני שכר של עובדים שונים. לטענתה, היא לא ידעה שהנתבעת לא עבדה בחברה ותלושי השכר הונפקו לאחרונה על פי בקשתה, ובהתאם להוראתיו של מר ק'.

התובעת טענה כי בעקבות עדותה השקרית של הנתבעת במשטרה, היא סבלה שנתיים של הליך פלילי אשר במהלכו היא לא הייתה יכולה לעבוד והיא אף נאלצה לעזוב את מקום מגוריה. כמו כן, התובעת הוסיפה כי היא זכאית לפיצויי בגין עלות הייצוג המשפטי, הוצאת לשון הרע. הפרת חובות חקוקות, עוולות הרשלנות ועוולת שקר מפגיע.

הנתבעת טענה - מדובר בדברים שנאמרו בתום לב

הנתבעת טענה כי דין התביעה להידחות וזאת משום שההצעה להנפיק את תלושי השכר המזויפים הגיעה מהתובעת. לטענתה, עדותה במשטרה הייתה עדות אמת והיא ניתנה בתום לב תוך שהיא משקפת את הסוגיות עליהן נחקרה. כתב האישום אשר הוגש כנגד התובעת, טענה הנתבעת, הוגש על בסיס ראיות אשר היו בידי המשטרה, ואשר הביאו את הפרקליטות לסבור כי קיימת עילה להגשתו.

      קראו עוד בתחום:

• לשון הרע באינטרנט, מה עושים וכיצד תובעים?
• האם פרסום אודות הגשת תלונה במשטרה הוא הוצאת לשון הרע?
• טען כי אדם ישב בכלא, ועשה זאת בתום לב - האם מדובר בלשון הרע?
• פרסום אפליה בכניסה למועדון אשר לא הוכחה מהווה לשון הרע

לשון הרע מוגדרת בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע באופן הבא - דבר שפרסומו עלול: "להשפיל אדם בעיני הבריות, לעשות אדם מטרה לשנאה, לעשות אדם מטרה לבוז או ללעג מצדם של הבריות, לבזות אדם בשל מעשים, לבזותו בשל התנהגות או תכונות המיוחסות לו, לפגוע במשרתו, לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו".

בית המשפט, בבואו להכריע האם פרסום מסוים מהווה לשון הרע, מפעיל את המבחן האובייקטיבי. המבחן האמור נגזר אפוא מתכלית החוק ומטרתו למנוע פגיעה בשמו הטוב של אדם, כפי שהוא נתפס בעיני הבריות. הפרשנות הניתנת לפרסום הינה בהתאם לפרשנות אשר האדם הסביר היה מייחס לאמור בפרסום.

במקרה דנן, הנתבעת טענה במסגרת הודעתה כי הייתה זו התובעת שהנפיקה עבורה את תלושי השכר המזויפים ביוזמתה. בית המשפט קבע כי אין ספק שמדובר בלשון הרע, שכן ביצוע עבירות פליליות עלול בהחלט להשפיל אדם ולבזותו ברבים. השאלה אשר נשאלה – האם מדובר במעשה שנעשה בתום לב, אם לאו?

הגנת תום הלב, האמנם?

בית המשפט קבע כי למרות שעדותה של הנתבעת במשטרה עלתה כדי פרסום לשון הרע, הוכח שהדברים נאמרו בתום לב. למעשה, הנתבעת האמינה באמת ובתמים בקרות האירועים כפי שתוארו על ידה בתחנת המשטרה. אי לכך, נקבע כי דין התביעה להידחות.

גרסתה של הנתבעת זכתה לחיזוק נוסף וזאת משום שבינה לבין התובעת לא הייתה כל היכרות מוקדמת. דהיינו, לא היה זה סביר כי הנתבעת תודה בהגשת תלושים פיקטיביים במשטרה, תוך שהיא מנסה לגרום נזק בכוונה ובחוסר תום לב לתובעת. מהצד השני, התובעת הודתה כי מסרה לנתבעת תלושי שכר פיקטיביים, וזאת כאשר נחקרה חודשיים לאחר עדות הנתבעת במשטרה, על ידי המוסד לביטוח לאומי. תביעתה של התובעת, על סך 100,000 שקלים נדחתה. בית המשפט אף חייב את האחרונה לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 12,000 שקלים.