חסינות עובד ציבור בביטוח הלאומי מול תביעת לשון הרע כנגדו
| דרגו את המאמר |
|
אחריות עובדי ביטוח לאומי באופן אישי לתביעת נזיקין
עם זאת, הוראה זו איננה חלה במקרים בהם המעשה נעשה ביודעין, מתוך כוונה לגרום נזק או בשיוויון נפש לאפשרות גרימת נזק כאמור. סעיף 7ג לאותו החוק קובע כי במידה והוגשה תובענה נגד עובד רשות ציבור על מעשה שנעשה בעת מילוי תפקידו, רשאים הרשות הציבורית ו\או העובד לבקש כי בית המשפט יקבע לגבי מעשי העובד תנאי חסינות (לפי סעיף 7א).
קראו גם:
- תביעת לשון הרע בין חברה לבין עובד לשעבר - סמכות בית הדין לעבודה
- פיצויי לעובדת של גלית לוי לאחר שהמעסיקה האשימה אותה בגניבה
- לשון הרע במכתב לצד שלישי בין שני שותפים עסקיים לשעבר
- לשון הרע - האם אי כיבוד שיקים הוא פגיעה בשם הטוב של עסק?
במקרה שנדון בבית משפט השלום בבאר שבע הוענקה חסינות לשלושה עובדי המוסד לביטוח לאומי בגין תביעה נזיקית שהוגשה נגד המל"ל. התובעת, חברה שהינה עוסק מורשה, טענה כי בגין טעות של המוסד לביטוח לאומי, הוצאו נגדה צווי עיקול לבנקים בהם היא מופקדת באופן שפגע בשמה הטוב.
תביעתה של החברה הוגשה נגד שלושת העובדים של המל"ל וביקשה להטיל עליהם חבות אישית בנזיקין. העובדים מיהרו להגיש בקשה לבית המשפט כי יורה שחלה עליהם החסינות במסגרת סעיף 7א לפקודת הנזיקין.
חסינות לעובד ציבור, אימתי?
נקודת המוצא בדיון הייתה כי עצם היותו של אדם עובד ציבור, אינה פוטרת אותו מאחריות ישירה בנזיקין, תחת מעטה הרשות. כלל זה מתאים למעשה למבנה של תאגיד אשר אינו פוטר את האורגנים שבו מכלל אחריות תחת מעטה התאגיד.
גישת המשפט הישראלי בסוגיית אחריותה של רשות ציבורית או אורגן בתוכה, מנסה למעשה לאזן בין פעולת הרשות על האורגנים שבה, לבין הנזק שנגרם לפרט ופיצויו.
מחד, ניתנה חסינות רחבה לרשות ולעובדי הציבור (בין היתר משיקולי חשש מהרתעת יתר בהפעלת שיקול דעת באכיפת החוק ומנהל תקין ומשיקולים כלכליים), ומאידך נקבעה חובת אחריות בדבר נזקו של הפרט ופיצויו (ע"י הטלת חובת זהירות על הרשות בצפיית הנזק).
בית המשפט בחן את המקרה אשר הונח לפניו וקבע כי עובדי המוסד לביטוח לאומי פעלו כנדרש ובאופן סביר ומידתי. לגבי צווי העיקול, בית המשפט ציין כי אלו נשלחים באופן אוטומטי ע"י המערכת הממוחשבת אשר בידי המוסד לביטוח לאומי. משלוח זה נעשה בהתאם לנתונים המוזנים במערכת כל אימת שמדובר בתיק פעיל אשר בו גובה החוב הינו למעלה מ 5,000 ₪. השופטים קיבלו את טענות העובדים כי לא היה להם מידע ספציפי על הנכס או על הנכסים של התובעת. אי לכך, שליחת צווי העיקול לכל צד שלישי אשר סבורים הם שלמבוטח - החייב, סביר שיש קשר עימו, הינה סבירה.