פיצויים בגין זיוף פרופיל באתר האינטרנט דה מרקר

דרגו את המאמר

מהו היקף תחולתו של חוק איסור לשון הרע על פרסומים באינטרנט?

לאתר האינטרנט "the marker café" הועלו שני פרופילים מזויפים, שנועדו להטריד את התובע. האם חוק איסור לשון הרע מגן על אתר אינטרנט, המהווה צד ג' שבמסגרתו התבצעו הפרסומים? טרם התקבלה התייחסות מפורשת מאת המחוקק לתחולתו של חוק איסור לשון הרע על פרסומים באינטרנט.

כיום, בנושא חשיפת זהותו של גולש שכנגדו נטען כי דבריו מהווים לשון הרע קיימות שתי מגמות בפסיקה: האחת גורסת כי יש להמציא צו לחשיפת זהותו של הגולש רק אם יש בדבריו משום עבירה פלילית על פי חוק איסור לשון הרע, ורק לאחר שהמתלונן פנה אל אותו גולש והודיע על כוונתו להגיש תביעה (בש"א 4995/05, פלונית נ' בזק בינלאומי). הגישה השנייה הינה גישה מרחיבה יותר, אשר על פיה מספיק חשש של ממש לביצוע עוולה על מנת להמציא צו לחשיפת זהותו של הגולש (בר"ע 850/06, רמי מור נ' ידיעות אחרונות).

בכל הנוגע לתביעה כנגד אתר אינטרנט אשר היווה במה לפרסומם של דברי לשון הרע, פורסמה הצעת חוק מסחר אלקטרוני תשס"ח – 2008. הצעה זו קובעת כי ספק אינטרנט ייהנה מהגנה משפטית במידה ומפיץ לשון הרע לא פעל מטעמו של הספק, בעת העלאת המידע לא היה ידוע לספק כי מדובר בלשון הרע, ולאחר שהתקבלה תלונה הספק פעל להסרת המידע ע"י פנייה למפיץ המידע.

התובע ביקש הסרת הפרופילים המזויפים

בפרשה זו התובע פנה אל הנתבעת בבקשה להסיר את הפרופילים המזויפים, ללא פנייה לגולש שהעלה אותם. בתגובה, הנתבעת ביקשה מן התובע הצהרה שתאמת שאכן מדובר בפרופילים מזויפים. תחת הגשת תצהיר, התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת בטענה כי דרישתה להגשת תצהיר הינה רשלנות מכוונת.

בנושא זה נקבע כי בקשתה של הנתבעת עולה בקנה אחד עם הצעת חוק מסחר אלקטרוני. מאחר והנתבעת הבינה מן התובע כי בקשתו היא שלא תבוצע פנייה במישרין לבעל הפרופילים, פעולתה בבקשת תצהיר הייתה סבירה ומידתית.

אולם, נקבע כי המשך פרסום הפרופילים באתר אף לאחר שהוגשה התביעה, אשר בעקבותיה התייתר הצורך בתצהיר בשל אימות זהותו של התובע, איננה סבירה. על כן נפסקו לטובת התובע פיצויים, אולם בסכום נמוך מן הסכום שדרש.